רע"א 6135/05 ציון שילוח נ. בנק הפועלים בע"מ

1.ביום 19.7.04 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיב (להלן: הבנק ) לבית משפט השלום בסדר דין מקוצר, בה התבקש בית המשפט לחייב את הבנק לשלם למבקש סך של 513,887 ₪. בכתב התביעה טען המבקש כי הבנק כיבד בניגוד לחובתו והתחייבותו 30 שיקים שנבדקו על-ידי גרפולוג במסגרת תביעה אחרת, אשר קבע כי החתימה עליהם הינה מזויפת. בכך, לטענת המבקש, הפר הבנק את חובתו על-פי ההסכם הכתוב ביניהם לפרוע שיקים בחתימתו בלבד.

הבנק הגיש בקשה למחיקת כותרת, ובית משפט השלום נענה לבקשה. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הבקשה. בית המשפט המחוזי קבע כי לא התקיימה דרישת תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כאחד התנאים להגשת תביעה בסדר דין מקוצר קיום ראייה בכתב. בית המשפט קבע כי חוות דעת גרפולוגית אינה מהווה ראייה בכתב כדרישת התקנה. על כך הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור דנן.

2.דין הבקשה להידחות. אמנם יש טעם בטענת המבקש לפיה בתביעה לסכום קצוב שעניינה הפרת חוזה די בהבאת ראיה בכתב לחוזה עצמו ואין צורך להביא ראיה בכתב אף לעניין הפרת החוזה כתנאי מוקדם לתביעה בסדר דין מקוצר (ראו ר"ע 104/86 ביטון נ' פרץ , פ"ד מ(1) 787). עם זאת, אף אם חלה טעות בפסיקתן של הערכאות דלמטה, אין אני סבורה שמקרה זה מעורר שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת, ולפיכך טעות זו אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 15.11.98 )). בנוסף יוער כי תגובת הבנק מעלה כי ממילא היתה ניתנת לו רשות להתגונן, שכן הוא מעלה טענות הגנה אפשריות (ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמ' 676-677). אמנם אין בפניי תצהיר מטעם הבנק, אך לצורך החלטה בבקשה זו, ולאור העדרה של שאלה המצדיקה מתן רשות ערעור כאמור, ניתן להסתפק בטענותיו של הבנק המלמדות כי לא נגרם עיוות דין למבקש.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.