פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6151/13
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשים:
1. דן רפאלי
2. רות רפאלי
3. רפאלי נאמנויות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. יתרן תקשורת בע"מ
2. אבנר מתמור
3. ג'יסון ברזילי
6 .
Argo Quest Holdings
, תאגיד זר
10
. אם איי 1
משקיעים (1999) בע"מ
11. דיפנס כ"א בע"מ
12. פירלון אחזקות (1997) בע"מ
13. טכנופלס ונצ'רס בע"מ
14. אבי אברמוביץ
15. ליאור שטרק
16. אייל הרטוגס
17.
Hvst lP
, תאגיד זר
18. אלכס משינסקי
משיב פורמלי:
19.
Five By Five Inc
, תאגיד זר
20. אסף אבידן, עו"ד
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר- שבע בת"א 1073/07 מיום
8.7.2013 שניתנה על-ידי השופט י' פרסקי
בשם המבקשים:
עו"ד אסף מירוז
בשם המשיבים 1, 2, 13 ו-17
עו"ד נדב ויסמן; עו"ד גלעד שיף
בשם המשיבים 3, 6, 10-12, 14-16, 18 ו-19:
עו"ד עופר ארגוב; עו"ד אסף שובינסקי
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' פרסקי ) בת"א 1073/07 מיום 8.7.2013 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לבטל החלטה קודמת על קביעת התיק להוכחות; וכמו כן נדחתה בקשתם להמשיך את ההליכים המקדמיים, על דרך של מתן צווים למתן תשובות לשאלונים, גילוי ועיון במסמכים.
2.
עינינו הרואות: תביעה שתחילתה בחודש אפריל בשנת 2007, ובחלוף שש וחצי שנים עודנה מדשדשת בהליכים המקדמיים. אין להשלים עם תופעה זו.
3.
אינני רואה הצדקה להידרש בפרטוּת ל-23 עמודי הבקשה ולמאות עמודי נספחיה, שאינם אלא דוגמה להארכה שלא לצורך. אתמקד בַּעיקר, כפי הדרוש למתן החלטה בבקשת הרשות לערער.
4.
בבית המשפט המחוזי התקיימו כמה 'סבבים' של הליכים מקדמיים, עד אשר הוחלט (ביום 2.12.2012) על מועד לסיומם. אמת נכון הדבר, התיק הוא מורכב, אך הוראות בית המשפט היו ברורות, והן הגבילו ל-180 את סך כל השאלות שהמבקשים רשאים היו לכלול בשאלון, ול-40 את מספר הקטגוריות של מסמכים פרטניים. המבקשים עשו דין לעצמם, וכללו בשאלונים במצטבר למעלה מ-1,000 שאלות, וגם באשר למסמכים, הגדילו את ההיקף עשרות מונים מזה שהוּתר להם. לא זו אף זו: למעלה מחודשיים לאחר תום המועד שנקבע בהחלטה הנ"ל, הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט המחוזי; כ-8 חודשים לאחר המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל, הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד (בקשה שנדחתה בהחלטת כבוד הרשמת של בית משפט זה בבש"א 6034/13 ביום 2.10.2013). עוד כהנה וכהנה הליכים נקטו המבקשים, אך אין צורך לפרט. בבקשתם עתה למתן רשות ערעור, טוענים המבקשים על פערי הידע שבינם לבין המשיבים, ועל פגיעה בזכויותיהם ובאפשרות לקיים משפט הוגן.
5.
דינה של הבקשה להידחות. עיקרה בא בגדרו של סעיף 1(10) לצו בתי משפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים, ובעניין טענת חיסיון" . מקצתה בא אולי בדוחק בגדר החריג שבסיפא. מכל מקום, גם לגופו של עניין אין הצדקה להעתר לבקשה. על אופן התנהלותם אין למבקשים להלין אלא על עצמם, על ריבוי ההליכים שלא לצורך, על חריגה מהוראות בית המשפט, על אי-עמידה במועדים וכיוצא באלה. עניינים דיוניים ואדמיניסטרטיביים מעין אלה הנדונים כאן, מסורים לערכאה הדיונית. בית המשפט המחוזי עשה את מלאכתו בהקשר זה כנדרש, באורך רוח, והמבקשים לא הצביעו על סיבה שתצדיק חריגה מן הכלל הנקוט בידינו שלפיו לא תתערב ערכאת הערעור בכגון דא.
6.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
בהחלטת הנשיא של בית משפט זה מיום 24.6.2013 הוטל על המבקשים לשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 6,000 ₪ בעקבות
ערעור פסלות שהגישו, אשר השתרע שלא לצורך על פני 50 עמודים, חרג מכל קנה מידה סביר, וגרם לבזבוז זמן שיפוטי לריק. כמסתבר, לא למדו המבקשים את הלקח הדרוש. משלא נתבקשה תגובה לבקשתם הנדונה למתן רשות ערעור, לא אעשה צו להוצאות לטובת המשיבים. ברם, בגין ההארכה החוזרת ונשנית שלא לצורך, ישלמו המשיבים הוצאות לאוצר המדינה בסך של 3,000 ₪.
ניתנה
היום, י"ב בחשוון תשע"ד (16 באוקטובר 2013).
ש ו פ ט