רע"א 6153/00 מדינת ישראל נ. קאיד אל-אמיטל

המשיבים הואשמו בבית המשפט המחוזי ביחד עם אחרים בעבירות של רצח בכוונה תחילה וקשירת קשר לביצוע פשע. לאחר שנעצרו שני חשודים בפרשה, והוגש נגדם כתב אישום, אוחד הדיון בשני המשפטים, וכיום מצויים בפני בית המשפט ששה נאשמים, המואשמים בגין אותה פרשת רצח.

בהחלטתי מיום 21.8.2000 פירטתי בהרחבה את העילה והנסיבות המצדיקות את מעצרם עד תום ההליכים של המשיבים 2-1; בנו של המנוח, צעיר בן 16, שהיה עד ראיה למעשה הרצח, זיהה אותם כמי שבאו מצויידים ברובה גליל ורובה -16 M , ביחד עם אחרים ופתחו באש לעבר אביו והרגוהו. שלושה מבין הנאשמים בפרשה זו משוחררים, וכפי שקבעתי בהחלטה הנ"ל, הראיות המפלילות את המשיבים 1 ו2-, הן בעצמה לכאורית רבה יותר מן הראיות נגד האחרים ששוחררו.

ביום 5.9.2000 הסתיימה תקופת תשעת חודשי מעצר, ולקראת מועד זה ביקשה המדינה, כי אורה על הארכת המעצר ב90- ימים נוספים. בדיון שנתקיים בפניי בבקשה להארכת המעצר, התברר לי, כי משפטם של המשיבים הוא רק בראשית דרכו, וכי טרם הוחל בשמיעת עדותו של בנו של המנוח, שהיא העדות המרכזית.

באותו מעמד נמסר לי, כי העדות קבועה ליום 17.9.2000. בהתאם לכך החלטתי ביום 6.9.2000 להורות על הארכת מעצרם של המשיבים ב30- יום, ובהחלטתי נקבע, כי על בית המשפט המחוזי לעשות כל מאמץ כדי שעדות זו תסתיים במהלך החודש. כמו כן ציינתי, כי על בית-המשפט "לעשות מאמץ ולקבוע מועדים נוספים לשמיעת הראיות כדי שניתן יהיה לראות בטווח זמן קצר - ככל האפשר בנסיבות - את האפשרות לסיים את המשפט".

תקופת ההארכה בת 30 הימים עומדת בפני סיום, והמדינה מבקשת, כי אורה על הארכת המעצר ב60- ימים נוספים. במסגרת בקשתה זו אף הודיעה המדינה, כי העד אכן העיד והסתיימה חקירתו הנגדית על-ידי בא-כוח המשיב 1, וכי עתה קבע בית המשפט המחוזי שבע ישיבות לשמיעת המשך הראיות - רובן בחודש נובמבר. בית המשפט ציין בהחלטתו, כי לא נעתר לבקשות הסניגורים ולא התחשב בלוח ההופעות שלהם, משום שמדובר בתיק בו הנאשמים עצורים למעלה מתשעה חודשים, ומדובר בנאשמים המיוצגים בידי חמישה סנגורים עסוקים, ולא ניתן יהיה למצוא מועדים לכולם בזמנים סבירים.

בהתחשב בנתונים האמורים חוזרת המדינה ומבקשת את הארכת המעצר כאמור.

הסנגורים מתנגדים להארכה וטענתם לעניין זה היא כי לאחר הגשת כתב האישום חלף זמן ניכר בו היו המשיבים נתונים במעצר מבלי שמשפטם התברר. יש ממש בטענה ובנסיבות מתאימות יכולה היא לשמש נימוק שלא להאריך מעצר מעבר לתשעה חודשים, אולם לא כך הדבר בעניינם של המשיבים. המשיבים הואשמו בעבירת רצח בכוונה תחילה שבוצע תוך ירי בנשק חם. נוכח הסיכון הרב הנשקף מהמשיבים והחשש לבטחונו של העד המרכזי איני רואה כי יש אפשרות לשחררם בשלב זה של ההליכים בדרך של חלופת מעצר.

אוסיף עוד כי בפני הועלתה טענה מפי אחד הסנגורים כי יש אפשרות שיחול שינוי במועדים שקבע בית המשפט להמשך המשפט, ומטעם זה קיים חשש שהמשפט לא יסתיים במועדים שנקבעו. אין לי אלא להדגיש כי מן הראוי שבית המשפט יעמוד בהחלטתו להמשיך ולברר את המשפט במועדים שנקבעו והוא יישמע באינטנסיביות עד תומו.

אשר על כן אני מורה כי מעצרם של המשיבים יוארך ב60- ימים נוספים החל מתאריך 5.10.20000 או עד לסיום ההליכים נגדם הכל לפי המוקדם.