רע"א 6155-23 רע"א 6155-23

1.לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט י' אילני) בע"א 21974-08-23 מיום 10.08.2023, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לעכב את ביצוע החלטתו של בית משפט השלום בהרצליה (כבוד השופט י' שקד) בה"פ 64975-09-16 מיום 29.05.2023.

2.יצוין, כי בהחלטה מיום 29.05.2023, העומדת במוקד הבקשה דנא, קבע בית משפט השלום כי המבקשת תשלם למשיב 1 "סך של 187,831 ש"ח, בנוסף לסך של 35,000 ש"ח בתוספת מע"מ, וכן הוצאות משפט בסך 23,000 ש"ח". על החלטה זו, ועל ההחלטות שנלוו לה (מימים 06.07.2023; 23.07.2023; ו-03.08.2023), הגישה המבקשת ערעור לבית משפט קמא, כשלצדו בקשה לעיכוב ביצוע התשלום שנפסק לחובתה בבית משפט השלום.

3.בהחלטתו, קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום למתן צו ארעי במעמד צד אחד, וביקש את תשובת המשיבים בתוך 20 יום. זאת, מאחר ש"ההחלטות מושא הערעור הן מיום 29.5.23 או לכל המאוחר מיום 6.7.23", וכן "בשים לב לכך שמדובר בפסק דין כספי, וגם לאור התנהלות המבקשת כמתואר בהחלטות [בית משפט השלום]".

4.המבקשת לא השלימה עם החלטת בית משפט קמא, ומכאן הבקשה שלפניי. לצידה, הוגשה בקשה למתן סעד זמני לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום, במעמד צד אחד, ובטרם קבלת תשובות המשיבים לבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט קמא.

5.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, מצאתי כי דינה להידחות ללא צורך בתשובה. זאת, הן מאחר שהבקשה לא עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור על החלטת אחרת, בהתאם לסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; הן מנימוקיו של בית משפט קמא.

כאמור, בית משפט קמא הורה בהחלטתו כי המשיבים ישיבו לבקשה לעיכוב ביצוע בתוך 20 יום, ולא מצאתי כל טעם מבורר שיצדיק היעתרות לבקשה לעיכוב ביצוע, במעמד צד אחד, בשלב זה. למותר לציין כי לאחר שתתקבל תשובת המשיבים, בית משפט קמא ידון בבקשה לגופה, ויכריע בה כחוכמתו.

6.הבקשה נדחית אפוא בזאת, וטוב היה אלמלא הייתה מוגשת מלכתחילה. ממילא, מתייתרת הבקשה למתן סעד זמני. בנסיבות העניין, המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ש"ח.