רע"א 6166-23 רע"א 6166-23

המבקש טען בבקשתו כי הוא מצוי בהליך פשיטת רגל, וכי הוא מובטל מעבודה ומתקיים מקצבת אבטלה. עוד טען לגבי משכורתה הנמוכה של רעייתו. המבקש הוסיף כי אין ברשותו נכסים או חסכונות, למעט קרן פנסיה. לבסוף צוין כי אין לו מקור הכנסה נוסף. לבקשה צורפו מסמכי חשבונות בנק.

המשיב 1 התנגד לבקשה. לטענת המשיב 1, בית המשפט קמא קבע כי יכולת ההשתכרות של המבקש וסך הכנסות משק הבית מאפשרות לו לשלם סך של 10,000 ש"ח בחודש במסגרת צו תשלומים. בשים לב לכך, נטען כי אין הצדקה להפחתה של סכום האגרה והערובה. כמו כן טען המשיב 1 כי נוכח הסכומים הנמוכים של האגרה וערובה, ובהתחשב בכך שהמבקש לא פרט את כל הכנסות משק הבית, לרבות אלה של ילדיו, אין הצדקה להיעתר לבקשה.

עיינתי בבקשה ובתשובה. המבקש לא הבהיר בבקשה מדוע לא יפנה לבני משפחה לקבלת סיוע לתשלום האגרה והערובה. נתתי דעתי גם לטענת המשיב 1 כי בית המשפט קמא קבע כי המבקש יכול לעמוד בתשלום חודשי גבוה (הגם שזו ההחלטה שעומדת במוקד בקשת רשות הערעור). לצד האמור, עיון במסמכים שצירף המבקש מעלה כי הכנסות משק הבית אינן גבוהות במיוחד. במכלול נסיבות אלה, מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי. כך, מצאתי לפטור את המבקש מתשלום האגרה ולהעמיד את הערובה על סך של 1,500 ש"ח.

המבקש יפקיד ערובה בסכום האמור עד ליום 24.10.2023, שאחרת ההליך עלול להימחק ללא צורך בהחלטה נוספת.