החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 6166-23 רע"א 6166-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: התקבל בחלקו
סדר דין אזרחי · פטור מאגרה והפחתת ערובה להוצאות בבקשת רשות ערעורבקשה לפטור מאגרה ולהפחתת ערובה בהליך של בקשת רשות ערעור

המבקש ביקש פטור מאגרה והפחתת ערובה בהליך ערעור, בטענה למצבו הכלכלי ולהליך פשיטת רגל. המשיב 1 טען כי יכולת ההשתכרות של המבקש מאפשרת תשלום חודשי גבוה ולכן אין מקום להקל. בית המשפט פטר את המבקש מהאגרה והעמיד את הערובה על 1,500 ש"ח, בשל הכנסות משק בית שאינן גבוהות במיוחד.

העובדות

המבקש מצוי בהליך פשיטת רגל, מובטל ומתקיים מקצבת אבטלה. אין לו נכסים או חסכונות מלבד קרן פנסיה ואין לו מקור הכנסה נוסף. רעייתו מרוויחה שכר נמוך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפטור את המבקש מתשלום אגרה בהליך הערעור בנסיבות של פשיטת רגל, אבטלה והכנסות משק בית נמוכות?
  2. 2.האם יש להפחית את סכום הערובה שנקבע בהליך הערעור?

הלכות

  1. 1

    הכנסות משק הבית אינן גבוהות במיוחד, ולכן יש מקום להקל בתנאי הפטור והערובה.

    ״עיון במסמכים שצירף המבקש מעלה כי הכנסות משק הבית אינן גבוהות במיוחד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פשיטת רגל
  • אגרה
  • קצבת אבטלה
  • הכנסות משק הבית
  • רשות ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק רע"א 6166/23

בבית המשפט העליון

רע"א 6166/23

לפני:

כבוד הרשמת קרן אזולאי

המבקש:

יחזקאל הורביץ

נ ג ד

המשיבים:

1. אריאל שריג עו"ד

2. כונס הנכסים הרשמי

בקשת המבקש מיום

14.8.2023 לקבלת פטור מתשלום אגרה וערובה; תשובת המשיבים מיום 6.9.2023

החלטה

המבקש טען בבקשתו כי הוא מצוי בהליך פשיטת רגל, וכי הוא מובטל מעבודה ומתקיים מקצבת אבטלה. עוד טען לגבי משכורתה הנמוכה של רעייתו. המבקש הוסיף כי אין ברשותו נכסים או חסכונות, למעט קרן פנסיה. לבסוף צוין כי אין לו מקור הכנסה נוסף. לבקשה צורפו מסמכי חשבונות בנק.

המשיב 1 התנגד לבקשה. לטענת המשיב 1, בית המשפט קמא קבע כי יכולת ההשתכרות של המבקש וסך הכנסות משק הבית מאפשרות לו לשלם סך של 10,000 ש"ח בחודש במסגרת צו תשלומים. בשים לב לכך, נטען כי אין הצדקה להפחתה של סכום האגרה והערובה. כמו כן טען המשיב 1 כי נוכח הסכומים הנמוכים של האגרה וערובה, ובהתחשב בכך שהמבקש לא פרט את כל הכנסות משק הבית, לרבות אלה של ילדיו, אין הצדקה להיעתר לבקשה.

עיינתי בבקשה ובתשובה. המבקש לא הבהיר בבקשה מדוע לא יפנה לבני משפחה לקבלת סיוע לתשלום האגרה והערובה. נתתי דעתי גם לטענת המשיב 1 כי בית המשפט קמא קבע כי המבקש יכול לעמוד בתשלום חודשי גבוה (הגם שזו ההחלטה שעומדת במוקד בקשת רשות הערעור). לצד האמור, עיון במסמכים שצירף המבקש מעלה כי הכנסות משק הבית אינן גבוהות במיוחד. במכלול נסיבות אלה, מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי. כך, מצאתי לפטור את המבקש מתשלום האגרה ולהעמיד את הערובה על סך של 1,500 ש"ח.

המבקש יפקיד ערובה בסכום האמור עד ליום 24.10.2023, שאחרת ההליך עלול להימחק ללא צורך בהחלטה נוספת.

ניתנה

היום, כ"ד בתשרי התשפ"ד (9.10.2023).

קרן אזולאי, שופטת

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הכנסות משק הבית אינן גבוהות במיוחד, ולכן יש מקום להקל בתנאי הפטור והערובה.