רע"א 6171/19 רמי נחתומי נ. עיריית תל אביב

1.

המבקש, רמי נחתומי (להלן: נחתומי ), הגיש בבית משפט השלום תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בגדרה ביקש פסק דין הצהרתי לפיו אינו חייב בגין חיובי ארנונה למשיבה, עיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה ). בפסק דין מיום 16.6.2019 דחה בית המשפט את תביעתו של נחתומי, וקבע כי "לא עלה בידי המבקש להוכיח את טענתו כי אינו חייב מאומה בגין חיובי ארנונה, לעירייה" .

כמו כן, נדחתה טענתו החלופית של נחתומי, כי החוב התיישן ולפיכך אין מקום לנקוט בהליכי גבייה בעניינו. לאחר מתן פסק הדין, פתחה העירייה בהליכים לגביית החוב.

2.

נחתומי הגיש ערעור על פסק הדין, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הגבייה נגדו. בהחלטה מיום 18.9.2019 דחה בית המשפט המחוזי (השופט י' אטדגי ) את הבקשה לעיכוב ההליכים, בקובעו כי "הנזק העלול להיגרם למבקש אם בקשתו תידחה והערעור יתקבל הוא נזק כספי. לאור זהות המשיבה, אין כל חשש שהיא לא תשיב לו את הכספים שייגבו ממנו במצב כזה. די בטענה זו כדי לדחות את הבקשה" .

3.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי, בגדרה טוען נחתומי, כי בית המשפט המחוזי לא דן במאזן הנוחות שבין הצדדים, ולא התייחס לנזקים שייגרמו לו אם לא יעוכבו הליכי הגבייה. נחתומי מציין, כי גביית החוב בשלב זה, תחייב אותו 'לשבור' את קרן הפנסיה שלו, ולשלם מס בגין כספי הפנסיה. עוד טוען נחתומי טענות מטענות שונות, נגד קביעותיו של בית משפט השלום בפסק הדין. טענות אלו נושאות אופי 'ערעורי', הן ידונו ויוכרעו במסגרת הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, ואין מקום להרחיב עליהן בגדרי הבקשה שלפנַי.

4.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי להיזקק לתשובה מאת העירייה. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, הנזק שייגרם לנחתומי אם ערעורו יתקבל, הוא נזק כספי. נחתומי לא הצביע על נזק שייגרם לו אם תידחה בקשתו, אשר אינו ניתן לריפוי באמצעות השבה כספית. הלכה היא בידוע, כי "הדברים נכונים ביתר שאת, מקום שבו בעל הדין שזכה בפסק הדין שעליו הוגש הערעור, הוא רשות ציבורית, אשר אין חשש כי לא ניתן יהיה להיפרע ממנה" (ע"א 4467/19 מאור צביקה נ' פקיד שומה צפת (27.8.2019)).

5.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.