רע"א 6183/05 יוחאי דנון נ. רחל דנון

1.שני תצהירי החקירה הראשית שעשתה המשיבה (התובעת), ושהוגשו לבית המשפט המחוזי, משתרעים על יותר מ-100 עמודים. אחד מהם, שאורכו 49 עמודים, חורג מכל קנה מידה מקובל, לפחות מבחינת תוכנו. הוא כולל עניינים שונים אשר אין ספק, כי לא ניתן היה להביאם בגידרה של חקירה ראשית בדרך הרגילה, היינו על דרך עדות בבית המשפט. חרף זאת, לא ראיתי לנכון להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא שלא להוציא התצהיר מן התיק ולהורות על החלפתו בתצהיר שיתאם את דרישות הדין. טעמי הם אלה: בקשתם של המבקשים להוצאת התצהיר הוגשה באיחור, וקבלתה של הבקשה לרשות ערעור עלולה להביא לדחייה של ישיבת הוכחות הקבועה לתחילת חודש נובמבר הקרוב.

2.התצהירים הגיעו לידי באי-כוח המבקשים בתחילת חודש מרץ האחרון. הבקשה להוצאת התצהירים הוגשה אך ביום 26.5.05. החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה ביום 6.6.05. על המבקשים להגיש התצהירים והמוצגים מטעמם עד ליום 15.9.05. קבלת הבקשה על ידי ערכאת הערעור תצריך דיון נוסף בערכאה הדיונית, בין היתר לצורך קביעת לוח זמנים חדש. כל זאת שעה שכאמור קבועה ישיבת הוכחות בתחילת חודש נובמבר. בנסיבות אלה דין הבקשה להידחות.

3.עם זאת אוסיף, כי אני סמוך ובטוח, שכאשר ההליך יימשך בפניו ישכיל בית משפט קמא לטפל בבעיה שיצרה המשיבה משכללה בתצהיר חומרים שאין זה מקומם. מכל מקום, הבקשה לרשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות.