רע"א 6186/16 רע"א 6186/16

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט צ' ויצמן ) ברע"א 11426-06-16 מיום 27.7.2016, בגדרה התקבלה באופן חלקי בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש כלפי שתי החלטות של בית המשפט השלום בכפר-סבא (כב' השופטת ר' קרלינסקי ) בת"א 15227-03-14.

רקע

1.כעולה מהבקשה, בבית משפט השלום בכפר-סבא מתנהלת תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למבקש בתאונת דרכים מיום 7.4.2013. המומחה באורתופדיה שמונה מטעם בית המשפט, פרופ' דודקביץ, העריך את נכותו של המבקש כתוצאה מהתאונה בשיעור של 12.7 אחוזים. בהמשך, ומכיוון שהתאונה אירעה במסגרת עבודתו של המבקש, הוא נבדק גם על-ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ). חברי הוועדה עיינו בחוות דעתו של פרופ' דודקביץ אך דחו את מסקנותיו וקבעו כי למבקש לא נותרה נכות אורתופדית כתוצאה מהתאונה.

2.במהלך שמיעת ההוכחות בבית משפט קמא, זומן פרופ' דודקביץ לחקירה על חוות דעתו. לפני תחילת העדות, התנגד המבקש להצגת ממצאי ועדת המל"ל לפרופ' דודקביץ במהלך חקירתו, ואילו המשיבה טענה כי אין מניעה להצגת מסמכים מסוימים מתוך תיק המל"ל, להבדיל מקביעת הוועדה עצמה, בהתייחס לכך שחוות הדעת כבר הושלמה.

3.בית משפט השלום קיבל את עמדת המשיבה, ואפשר את הצגת המסמכים הנוגעים לבדיקת טווחי התנועה של המבקש למומחה במהלך חקירתו (ההחלטה בנדון לא נכללה במפורש בפרוטוקול הדיון).

4.לאחר שהוצגו לו המסמכים האמורים, הבהיר פרופ' דודקביץ כי ייתכן שחל שיפור במצבו של המבקש ביחס למועד בדיקתו על ידו, ואישר כי אם אכן טווח התנועות הוא כפי שמצוין במסמכי ועדת המל"ל, הערכתו לגבי שיעור הנכות הייתה כנראה שונה. עוד ציין המומחה כי יש מקום לבדיקה חוזרת של המבקש.

5.נוכח האמור, ביקשה המשיבה כי בית המשפט ימנה מומחה אורתופדי אחר, ולא יסתפק בבדיקה חוזרת של המבקש על-ידי פרופ' דודקביץ. בית משפט השלום נענה לבקשה זו, ובהחלטה נוספת קבע כי "על מנת ליטול כל חשש באשר לאובייקטיביות הבדיקה, יש להורות על קיום הבדיקה החוזרת על ידי מומחה אחר, אולם למומחה זה לא יוצגו כל חוות דעת אחרות שניתנו בתיק זה לרבות חוות דעת המל"ל. אין בכך כדי לפגוע בהצגת מסמכים רפואיים למומחה ככל שהם נוגעים לתובע ובוודאי באשר למצבו העדכני". בהמשך, מינה בית משפט השלום את פרופ' ניסקה כמומחה נוסף בתחום האורתופדי.

כלפי החלטות אלה של בית משפט השלום הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

6.בית המשפט המחוזי דן בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה, וקיבל את הערעור באופן חלקי. בהחלטתו (שנוכח קבלת הערעור ראוי היה להכתירה כ"פסק דין") ציין בית המשפט המחוזי כי אין להמציא את תיק המל"ל של הנפגע בשלמותו לעיונו של מומחה מטעם בית המשפט, לרבות קביעות של וועדות המל"ל באשר לשיעור נכותו של הנפגע או מסמכים אחרים שנערכו בידי רופאי המל"ל. איסור זה ממשיך לחול גם לאחר השלמת חוות הדעת על-ידי המומחה, וגם בעת חקירתו בפני בית המשפט.

כמו כן, בית המשפט המחוזי דחה את טענת המשיבה לפיה ההלכה הנזכרת השתנתה בהחלטתי ברע"א 1136/16 פלוני נ' פלוני (14.3.2016) (להלן: עניין

פלוני ), בהבהירו כי כל שנרמז בהחלטה זו הוא שאכן על בית המשפט לבחון את טיבו של המסמך מתיק המל"ל אותו מבקשים להציג למומחה. ואולם, הודגש, אין בהחלטה שניתנה בעניין פלוני הוראה המתירה ככלל הצגת מסמך מסוים מתיק המל"ל. בית המשפט המחוזי עמד על כך שהתרת הגשתו של מסמך מסוים מתיק המל"ל תלויה במבחנים שונים, וציין כי בנסיבות חריגות תתאפשר הצגת מסמך כאמור למומחה.

בית המשפט המחוזי קבע, כי בנסיבות המקרה הנדון ייתכן שלא היה מקום להתיר מלכתחילה את הצגת ממצאי בדיקת טווח התנועה של המבקש מתוך תיק המל"ל בפני פרופ' דודקביץ בעת חקירתו, שהרי המדובר במסמך המתעד בדיקה שערכה הוועדה לצרכי קביעת נכותו של המבקש ולא מסמך שהוכן לצרכי טיפול. עם זאת, נקבע, כי שעה שהמומחה נחשף למסמך האמור, והביע דעתו לפיה יש מקום לבדיקה חוזרת של המבקש, אין להימנע מבדיקה חוזרת כפי שהורה בית משפט השלום.

בית המשפט המחוזי נימק קביעתו בכך שהתעלמות מעמדתו של המומחה בשלב זה תימנע אפשרות של בירור האמת ובחינת מצבו הרפואי העדכני של המבקש, וציין כי אף המבקש עצמו הביע הסכמה לבדיקה חוזרת שלו על-ידי פרופ' דודקביץ. ואולם, בית המשפט דחה את טענות המשיבה לפיה יש למנות מומחה נוסף על פרופ' דודקביץ, כפי שאף קבע בית משפט השלום. נקבע כי לא הובאה כל ראיה להיעדר אובייקטיביות מצד פרופ' דודקביץ, לפגמים בשיקול דעתו, או חשש ממשי כי דעתו "ננעלה". למעשה, נקבע, עצם נכונותו של פרופ' דודקביץ לבחון את חוות דעתו נוכח ממצאים שהוצגו לו מעידה על היותו אובייקטיבי ועל פתיחות מצדו לבירור נוסף של העובדות. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי בית משפט השלום לא הבהיר בהחלטתו מה יהיה היחס בין חוות הדעת של המומחה החדש, שמונה כמומחה נוסף , לבין חוות דעתו של פרופ' דודקביץ, ובכך יצר מצב לא רצוי. מכל מקום, נקבע, כאשר קיימת אפשרות לתקן או לתקף את חוות הדעת על-ידי עורכה, יש להעדיף דרך זאת על-פני מינוי מומחה חלופי או נוסף.

לרקע האמור הורה בית המשפט המחוזי על ביטול מינויו של פרופ' ניסקה כמומחה נוסף, ועל בדיקתו החוזרת של המבקש על-ידי פרופ' דודקביץ.

כלפי החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור דנא.

הבקשה דנא

7.לטענת המבקש, נוכח קביעותיו המפורשות של בית המשפט המחוזי, לפיהן לא היה מקום לעמת את פרופ' דודקביץ עם ממצאי הוועדה, היה על בית המשפט להורות לצדדים להגיש סיכומיהם על בסיס חוות דעתו וחקירתו של פרופ' דודקביץ, תוך התעלמות מהקטעים בהם עומת עם המסמכים מתיק המל"ל. נטען כי ההפניה לבדיקה חוזרת של המבקש על בסיס חקירה שהייתה אסורה לכתחילה, "מכשירה" את המעשה הפסול. המבקש הוסיף כי החלטה זו עלולה להוביל להשלכות רוחב מסוכנות, והיא תעודד בעלי דין להגיש ראיות פסולות ביודעין בתקווה שיוכשרו בדיעבד.

המבקש אף טען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא פסק הוצאות לטובתו, שכן שתי השגותיו על החלטות בית משפט השלום התקבלו.

דיון והכרעה

8.לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש תשובה. מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה אחרת ב"גלגול שלישי", וכידוע, רשות ערעור במקרים אלו תינתן רק מקום בו מתעוררת שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית, החורגת מעניינם של הצדדים (רע"א 4153/12

הראל חברה לביטוח בע"מ נ' הזרע ג'נטיקס בע"מ (12.8.2012)). במקרה דנא, לא מצאתי כי מתעוררת כל שאלה בעלת היבט כללי המצדיקה מתן רשות ערעור.

9.אף לגופם של דברים, לא מצאתי כי נפלה טעות בתוצאתה האופרטיבית של החלטת בית המשפט המחוזי המצדיקה התערבות מצד בית משפט זה.

תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986

(להלן: תקנות המומחים )

מונה את המסמכים אותם רשאי נפגע למסור למומחה, וקובעת כי הנפגע ימציא למומחה "את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית". הוראה זו מבטאת בין היתר את הצורך להבטיח את עצמאות שיקול הדעת של המומחה ואת השאיפה לשמור על האובייקטיביות של חוות הדעת (רע"א 408/14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני

(9.2.2014)).

10.ואולם, כפי שציינתי במספר הזדמנויות בעבר, התייחסות הפסיקה לסוגיית המסמכים אותם ניתן להציג למומחה הייתה גמישה "כאשר קיימת 'סקאלה' של מסמכים, שבקצה האחד שלה מסמכים פסולים מדעיקרא (כגון חוות דעת של מומחה מטעם בעל הדין) ובקצה השני שלה מסמכים שבבירור אין כל מניעה להציגם (כגון מסמכי אשפוז, תוצאות של בדיקות וכו'). בית המשפט נדרש להכריע, על-פי נסיבותיו הקונקרטיות של המסמך שבו מדובר, האם הוא כולל אלמנטים 'חוות דעתיים' עד כי אלה גוברים ומטים את הכף לכיוון איסור הצגתו למומחה" (רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח , פסקה 10 (16.7.2012)).

11.נוכח האמור, איני משוכנע כי המסמכים שהוצגו לפרופ' דודקביץ הנוגעים לבדיקת טווחי התנועה של המבקש נמצאים בקצה "האסור" של הסקאלה המתוארת לעיל. ככל שהמדובר בבדיקה אובייקטיבית, הנסמכת יותר על כלי מדידה אוביקטיביים ופחות על שיקול דעתו של הבודק, הרי שיהיה קשה יותר לטעון שהמסמכים כוללים אלמנטים "חוות דעתיים", ועל-כן הנטייה תהיה לאשר הצגתם למומחה.

כמו כן, מצאתי להעיר כי החשש מפני פגיעה בעצמאותו של מומחה בית המשפט בא בעיקר לידי ביטוי בשלב הקודם להכנת חוות הדעת ובשלב הכנתה. לאחר הגשת חוות הדעת, חשש זה מתעמעם, שכן המומחה כבר גיבש את חוות דעתו במלואה בהתייחס למכלול הנתונים שעמדו בפניו כדין. משכך, לטעמי, על בית המשפט הנדרש להכריע בבקשה להצגת מסמך למומחה יש לשקול גם את העיתוי והשלב הדיוני בו מוגשת הבקשה בין יתר הנסיבות הרלוונטיות.

12.נוכח דברים אלה, בענייננו, כאמור, איני משוכנע כי החלטת בית משפט השלום לאשר את הצגת המסמכים לפרופ' דודקביץ הייתה מוטעית. במצב זה הנטייה היא, ממילא, לא ליתן רשות ערעור על החלטה מסוג זה, שעניינה התרת הצגת מסמכים לעד במהלך חקירתו. מכל מקום, לא ראיתי צורך להכריע בשאלה זו, שכן כאמור, היא אינה מעוררת שאלה המצדיקה דיון בה במסגרת "גלגול שלישי", ואף בית המשפט המחוזי לא הכריע בה באופן מוחלט.

13.לא מצאתי גם להתערב בתוצאה הסופית אליה הגיע בית המשפט המחוזי, אשר הורה על בדיקתו החוזרת של המבקש על-ידי פרופ' דודקביץ. תוצאה זו נראית לי סבירה בנסיבות העניין מהנימוקים שנזכרו בהחלטת בית המשפט המחוזי, ובהם – הסכמתו העקרונית של המבקש לבדיקתו החוזרת על-ידי פרופ' דודקביץ כפי שניתנה בדיון בבית משפט השלום (עמוד 7 שורה 4 לפרוטוקול הדיון מיום 26.5.2016). המבקש אמנם טוען בבקשתו כי הסכמה זו ניתנה לאחר סיום חקירתו של המומחה, ובקשר לבקשת המשיבה למנות מומחה אחר לבדיקה חוזרת של המשיב. ואולם, לא ראיתי כיצד נתון זה מבטל את ההסכמה העקרונית שניתנה על-ידי המבקש באופן מפורש כשבפניו הייתה פרושה התמונה הדיונית והעובדתית כולה.

מכל מקום, בנסיבות שנוצרו, נראה כי בדיקתו החוזרת על-ידי פרופ' דודקביץ היא התוצאה הראויה, אשר מאזנת בין הצורך לרדת לחקר האמת מחד גיסא, לבין השאיפה להימנע מביטול או פסילת חוות דעת של מומחה ללא הצדקה מתאימה מאידך גיסא.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.