רע"א 1136/16 רע"א 1136/16

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.1.2016 ברע"א 14426-12-15 (כב' השופטת ע' צ'רניאק ), בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 3.11.2015 בע"ר 28693-08-15 (כב' השופט הבכיר י' בשן ), אשר דחה ערעור על החלטת כב' הרשם י' גבאי (להלן: הרשם ) מיום 25.6.2015 בת"א 32943-06-14, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים להתיר להמציא את תיק המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) של המשיב למומחה מטעם בית המשפט. עניין לנו, אפוא, בבקשת רשות ערעור ב"גלגול רביעי".

רקע הדברים

1.המשיב 1 (להלן: המשיב ) הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 1.6.2013, עת נפגע על-ידי רכביהם של המבקש 1 ושל המשיב 2 בהיותו הולך רגל. התביעה הוגשה כנגד האחרונים ומבטחותיהם, המבקשת 2 והמשיבה 3. בית המשפט מינה מומחה בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי לבדיקת המשיב, וציין כי המומחים מתבקשים להתייחס, בין היתר, למגבלות התפקודיות של המשיב, ככל שישנן, "בשים לב לעברו הרפואי". בהקשר זה יצוין, כי עובר לתאונה הכיר המל"ל, במסגרת ענף נכות כללית, בנכות צמיתה של המשיב עקב ניתוחים שונים שעבר, ובכלל זה הוכרה נכות נפשית בשיעור של שלושים אחוזים – בגינה קיבל ויקבל המשיב תגמולים.

2.המבקשים הגישו בקשה לבית המשפט, בגדרה ביקשו להמציא לעיון המומחה שמונה בתחום הפסיכיאטריה את תיק המשיב במל"ל, וזאת על-מנת שיהיו בפניו הנתונים באשר למצבו הנפשי עובר לתאונה, לרבות קביעות הוועדות הרפואיות מטעם המל"ל. המשיב התנגד לבקשה בטענה שהיא מנוגדת לחוק ולפסיקה בתחום.

ביום 18.6.2015 ניתנה החלטת הרשם, במסגרתה הורה כי הצדדים יודיעו האם הם מסכימים להצעת בית המשפט לפיה הבקשה להמצאת תיק המל"ל למומחה תידחה ללא צו להוצאות. המשיב הודיע כי הוא מסכים להצעה, בעוד המבקשים עמדו על בקשתם. בהמשך, ביום 25.6.2015 דחה הרשם את בקשת המבקשים. בהחלטתו הובהר, כי נוכח הוראת תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן: התקנות ), הלכה פסוקה היא כי אין להציג למומחה שמונה מטעם בית המשפט מסמכים וקביעות של הוועדות הרפואיות של המל"ל. עוד צוין, כי המבקשים רשאים להמציא למומחה מסמכים רפואיים הנוגעים לעברו הנפשי של המשיב, אשר הצגתם לעיון המומחה מותרת על-פי הדין.

3.כלפי החלטה זו הגישו המבקשים ערעור, בגדרו טענו כי ללא המצאת תיק המל"ל למומחה בתחום הפסיכיאטרי, לא יהיה באפשרותו של האחרון להעריך את השינוי שחל במצבו הנפשי של המשיב בעקבות התאונה, כאשר הובהר כי הפסיקה מגלה "גמישות" באשר לטיב המידע שניתן להביא בפני מומחה בתחום הפסיכיאטרי. עוד נטען, כי המשיב מושתק מלהתכחש לדרגת הנכות הנפשית שקבע לו המל"ל.

בפסק דינו מיום 3.11.2015 דחה בית משפט השלום את הערעור. נקבע, כי תקנה 8(א) לתקנות אוסרת על הבאת חוות דעת רפואיות לעיון המומחה מטעם בית המשפט, במטרה להבטיח שהערכת מצבו של הנפגע על-ידי המומחה תבוצע באופן עצמאי ואובייקטיבי. עם זאת צוין, כי בתי המשפט אכן "ריככו" כלל זה כאשר במומחה בתחום הנפשי עסקינן, והתירו להציג לעיונו מסמכים שאינם בהכרח טיפול רפואי או בדיקות גרידא. בהקשר זה, עמד בית המשפט על החשש שאי-הצגת חוות דעת בפני מומחה מטעם בית המשפט, הכוללת גם ממצאי בדיקה שערך עורך חוות הדעת, יוביל לאובדן של מידע שעשוי להועיל לו להגיע למסקנתו העצמאית, וזאת במיוחד כאשר עורך חוות הדעת אינו גורם המשרת את אינטרס התובע, כדוגמת המל"ל. משכך, פנה בית המשפט לבחון האם ניתן לחלץ מתיק המל"ל של המשיב מידע "מכלי ראשון" שיש בו כדי לסייע למומחה שמונה. לאחר עיון בתיק המל"ל נקבע, כי הוא כולל מידע מועט בלבד אשר אינו מהווה את בסיס המידע העיקרי שעליו נסמכה קביעת הנכות. בהקשר זה הובהר, כי המשיב היה בטיפול פסיכיאטרי סדיר עובר לתאונה, ולא נראה כי המומחה יתקשה להעריך את מצבו הנפשי בתקופה זו על-סמך התיעוד הרפואי המקורי של אותו טיפול. מכל מקום הוטעם, כי אין לקבל את בקשת המבקשים להביא בפני המומחה את מסקנות הוועדה הרפואית מטעם המל"ל – משמע, אחוזי הנכות הנפשית שנקבעו – מאחר שיש בכך כדי לצמצם את עצמאות מסקנתו. עוד הובהר, כי אין לקבל את גישת המבקשים ולפיה קביעת המל"ל היא עובדה מוגמרת אשר אין להרהר אחריה ולבחונה בשנית, וזאת, בין היתר, נוכח שינויים שייתכן שחלו במצבו של המשיב. עוד נקבע, שיש לדחות את טענת המבקשים בדבר החלת השתק שיפוטי על המשיב, תוך שצוין כי האחרון אינו טוען שלא הייתה לו בעבר נכות נפשית כלל, אלא אך מתנגד לחשיפת תיק המל"ל בפני המומחה. לבסוף ציין בין המשפט, כי דומה שמטרת הערעור אינה להביא לבירור האמת, כי אם להגביל את שיקול דעת המומחה שמונה.

4.כלפי פסק הדין הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בהחלטתו מיום 21.12.2015 המליץ בית המשפט למשיב "להסכים כי המומחה הרפואי שמונה יהיה מודע להליכים שהיו בבטוח לאומי". המשיב מצדו דבק בטענותיו ולא שעה להמלצה האמורה. ביום 11.1.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים, תוך שציין כי המבקשים לא הצביעו על כל טעם שיש בו כדי להצדיק הידרשות של בית המשפט לעניינם ב"גלגול שלישי". עוד הובהר, כי המבקשים לא טענו לנזק בלתי-הפיך שעלול להיגרם להם בעקבות ההחלטה מושא הבקשה, ובפרט נוכח העובדה שהמשיב אינו מכחיש כי סבל מבעיות נפשיות כאלה ואחרות עובר לתאונה הדרכים מושא התביעה.

5.כלפי החלטה זו הגישו המבקשים את הבקשה דנא. לטענתם, התערבות בהחלטת הרשם היא חיונית וקריטית לניהולו התקין של ההליך באופן שאינו מאפשר להמתין ולהשיג על ההחלטה בסופו בלבד, שכן אי המצאת תיק המל"ל לעיון המומחה יביא למצב בו ההליך כולו יתנהל על-בסיס מסד נתונים שגוי ומוטעה. בהקשר זה מלינים המבקשים על כך שלטענתם בית המשפט המחוזי כלל לא נדרש לסוגיה המהותית שהוצגה בפניו, אלא אך דחה את הבקשה מנימוקים פורמאליים, וזאת לאחר שבהחלטה קודמת הביע הסכמה עם גישת המבקשים.

לגופה של הבקשה נטען, כי בניגוד לקביעות בית משפט השלום, לא ניתן להתחקות אחר תיעוד רפואי פסיכיאטרי בעניינו של המשיב לבד מהתיעוד המצוי בתיק המל"ל. מכל מקום נטען, כי ראוי שבפני המומחה תהא מונחת קביעת המל"ל, שהוא גוף אובייקטיבי, ובכך ייחשף המומחה למלוא המידע הרלוונטי. לטענת המבקשים, שיעור הנכות שקבע המל"ל למשיב, אמנם אינו מחייב את המומחה שמונה מטעם בית המשפט, אך הוא בגדר עובדה מוגמרת ואין המשיב יכול להתכחש לה בהליך המתנהל עתה, בין אם מכוח השתק שיפוטי ובין אם מכוח חובת תום-הלב. לפיכך, המומחה חייב להיות ער לנכות זו ולהתייחס אליה בחוות דעתו. עוד נטען, כי כאשר עסקינן במומחה בתחום הנפשי בכלל, ובעניין הוכחת מצב רפואי קודם בפרט, יש ליישם את תקנה 8 לתקנות באופן גמיש אשר יאפשר הצגת מסמכים שלכאורה אסורים בהצגה, ובתנאי שמדובר במסמכים שנערכו על-ידי גוף בלתי תלוי, וזאת תוך הפנייה לפסיקה וספרות רלוונטית.

דיון והכרעה

6.לאחר העיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

תקנה 8(א) לתקנות, שעניינה "המצאת מסמכים למומחה" קובעת כדלהלן:

"8. (א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית " [ההדגשה אינה במקור – צ.ז.].

אמנם, לעיתים מתעורר קושי להבחין באופן ברור בין מסמך שעניינו בדיקה או טיפול רפואי, אשר הצדדים רשאים ואף מחויבים להעביר למומחה שמונה מטעם בית המשפט, לבין חוות דעת רפואית שחל איסור להביאה לעיונו – זאת בכלל, ובפרט כאשר בתחום הנפשי עסקינן (וראו לעניין זה: ע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור , פ"ד מט(4) 865, 874 (1996)). עם זאת, בכל הנוגע להמצאת תיק המל"ל של הנפגע בשלמותו לעיונו של המומחה - לרבות קביעות הוועדות הרפואיות של המל"ל באשר לשיעור נכותו של הנפגע - בית משפט זה הביע דעתו ופסק כי אין להציג בפני מומחה מטעם בית המשפט את קביעותיו של המל"ל לעניין דרגת נכותו של הנפגע או מסמכים שנערכו בידי רופאי המל"ל (ראו, למשל: רע"א 3826/03 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חאמד

(9.7.2003); רע"א 4638/00 שני נ' יעקב (7.8.2000); וראו גם: אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים 671-669 (מהדורה רביעית, 2012); יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 490 (מהדורה רביעית, 2013)), וזאת אף כאשר מדובר בהוכחתו של מצב רפואי שקדם לתאונת הדרכים (רע"א 1426/03 בלאל נ' אברג'יל (27.2.2003)).

7.בבקשה שבפני, לא רק שהמבקשים אינם מפנים לקביעות הנזכרות בפסקה שלעיל, הם אף מבקשים לטעון כי גישת הפסיקה בסוגיה זו היא שונה, תוך הפנייה לפסקי דין בהם התיר בית המשפט להמציא לעיון המומחה שמונה חוות דעת שנערכה על-ידי מומחה מטעם בית המשפט בהליך אחר, וזאת בטענה כי מדובר במצב משפטי זהה. ויודגש, המבקשים אינם מבקשים לתקוף באופן ישיר את קביעותיו של בית משפט זה, ולטעון כי יש לבחון אותן בשנית, אלא אך מתעלמים מהן כליל. במצב דברים מעין זה, ברי כי אין להיעתר לבקשה, ובמיוחד כאשר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול רביעי" עסקינן, שלגבי כך כבר נקבע כי "צריכות לשרור נסיבות נדירות שבנדירות, קיצוניות ממש, כדי שערכאה שיפוטית רביעית תידרש לאותה מחלוקת" ( רע"א 9885/06 שלטי הגליל מ.ס (1996) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה ד (18.3.2007)).

8.יובהר, כי אמנם לכלל לפיו מסמכים הנמצאים בתיקו של הנפגע במוסד לביטוח לאומי לא יומצאו למומחה נקבעו גם חריגים (ראו: רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן (22.2.2010), אך המבקשים כלל לא טענו בעניין זה בערכאות הקודמות. עוד יצוין, כי המבקשים אינם טוענים שיש להמציא לעיונו של המומחה מסמכים ספציפיים מתוך תיק המל"ל אשר אינם מהווים חוות דעת, שאז ייתכן והיה על בית המשפט לבחון האם יש לאפשר את הדבר, אלא מבקשים להמציא את התיק בשלמותו, בניגוד להלכה הפסוקה. משכך, החלטת הרשם מקובלת עלי, ואין בה משום עיוות דין כלפי המבקשים, כאשר יובהר כי זו מתייחסת לאפשרות הגשת תיק המל"ל למומחה שנתמנה מטעם בית המשפט עובר להכנת חוות הדעת ולא בשלבים אחרים של ההליך.

9.סוף דבר – דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.