רע"א 1426/03 נאסר בלאל נ. שולי אברג'יל

1.המשיבה נפגעה, לטענתה, בתאונת דרכים ביום 24.7.01, ובבית משפט השלום בירושלים מתנהלת תביעת פיצויים שהגישה בעקבות התאונה. בית המשפט מינה מומחה בתחום האורטופדיה לבדיקת המשיבה. המבקשים העבירו למומחה שמונה, בין היתר, תיעוד מוועדות רפואיות שליד הביטוח הלאומי, אשר בדקו את המשיבה עוד טרם התאונה במסגרת תביעה שהגישה לקבלת קצבת נכות כללית. בעקבות בקשת המשיבה, בית משפט השלום פסל את מינויו של המומחה, אליו הועבר התיעוד האמור. בית משפט השלום מינה מומחה אחר תחתיו, תוך שהוא מציין כי אין להציג בפניו את התיעוד האמור, בשל היותו חוות דעת אסורה בהגשה בתביעות המתנהלות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ( להלן: החוק ). המבקשים ביקשו לערער על החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, וזה דחה את הבקשה ביום 13.1.2003. כעת מבקשים המבקשים לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בפני.

2.דין הבקשה להידחות. ראשית , אין בבקשה שאלה המצדיקה רשות ערעור בפני ערכאה שלישית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). שנית , אף לגופו של עניין אין בהחלטתם של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום דבר המצדיק התערבות. מן הבחינה העקרונית אין מקום להבחין בין חוות דעת של המוסד לביטוח לאומי שנערכו לאחר תאונת הדרכים, אשר אין מחלוקת שהינן אסורות בהצגה בפני המומחה מטעם בית המשפט (ראו, למשל, רע"א 4638/00 שני נ' חלוקה , תק-על 2000(3) 70), לבין חוות דעת כאלה שנערכו לפני התרחשות תאונת הדרכים.

סעיף 6א(א) בחוק קובע כך:

"שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה".

על פי הסעיף, הוכחת כל עניין שברפואה תעשה על ידי מומחה מטעם בית המשפט. הסעיף קובע, כי גם "כל נושא רפואי אחר" יוכח על ידי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ובגדר נושאים אלה כלולות גם קביעות ביחס למצבו הרפואי של הנפגע עובר להתרחשות תאונת הדרכים. בהקשר זה ראו גם תקנה 2 בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986 ( להלן: התקנות ).

תקנה 3 בתקנות קובעת כי הנתבע בתביעה לפי החוק "רשאי גם לבקש מינוי מומחה". אחד המקרים בהם עשוי הנתבע לעשות כן הוא כאשר קיימת לו טענה בדבר מגבלה רפואית קודמת אצל הנפגע, המקטינה את אחריותו של הנתבע למצבו הרפואי של הנפגע לאחר התאונה. כלומר, אחד המקרים המובהקים בהם יהא לנתבע אינטרס לבדוק את מצבו הרפואי של הנפגע הוא כאשר היו קיימות מגבלות רפואיות קודם לתאונת הדרכים. גם מן התקנות עולה, על כן, כי גם מצבו של הנפגע עובר להתרחשות תאונת הדרכים צריך להיקבע על ידי מומחה רפואי אשר יתמנה על ידי בית המשפט.

על כן, גם הוכחתו של מצב רפואי קודם לתאונת הדרכים תתבצע בדרך בה מוכח כל עניין שברפואה בתביעות המתנהלות לפי החוק: על ידי מתן חוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט, המסתמך, בין היתר, על תיעוד רפואי שמוגש לו על ידי הצדדים, והעומד בהגדרות תקנה 8 ותקנה 9 בתקנות. במסגרת זו, חוות דעת רפואיות של המוסד לביטוח לאומי (אשר אינן מוצגות במסגרת סעיף 6ב' לחוק) אסורות בהצגה למומחה - גם במקרה בו הן מתייחסות למצבו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, וגם במקרה בו הן מתייחסות למצבו של הנפגע לאחר תאונת הדרכים. כך אף במקרה שלפנינו, בו אין להציג למומחה מטעם בית המשפט את חוות הדעת של המוסד לביטוח לאומי המתייחסות למצבה הרפואי של המשיבה. ונזכיר, שחוות דעת של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, הניתנת במסגרת תביעה לנכות כללית, אינה מהווה קביעה של דרגת נכות כמובנה בסעיף 6ב' לחוק.

3.הבקשה נדחית ללא צורך בתשובה.