רע"א 621/16 רע"א 621/16

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט ) מיום 22.12.2015 ברע"א 29938-06-15, במסגרתו התקבלו בקשת רשות הערעור והערעור שהגישה המשיבה על החלטות בית משפט השלום בכפר סבא (כב' הרשם הבכיר צ' לרנר ) מימים 29.4.2015 ו- 28.5.2015 בת.א. 19628-03-11.

2.

המבקשת, "הטחנות הגדולות של א"י בע"מ" (להלן: הטחנות ), היא חברה העוסקת בייבוא חיטה ואספקת קמח, אשר הגישה לבית משפט השלום בכפר סבא תביעה על סך 1.5 מיליון ש"ח בגין חוב נטען של מאפיית הדקל כלפיה. מאפיית הדקל היא עסק משפחתי שהינו הלכה למעשה שותפות לא רשומה של סמי מועלם (להלן: סמי ), ותביעתה של הטחנות הוגשה כנגד סמי, שני אחיו (סמי ואחיו ייקראו להלן יחד: הבנים ), אביהם (להלן: ראובן ) והחברה הפרטית שהייתה בבעלותו - "מונדו 1952 בע"מ" (להלן: מונדו ) - היא המשיבה לבקשת רשות הערעור שלפני (להלן ייקראו כלל הנתבעים בבית משפט השלום: הנתבעים ).

ביום 25.12.2011 נתן בית משפט השלום בכפר סבא פסק דין לטובת הטחנות על מלוא הסכום שבגינו היא תבעה, לאחר שלא הוגש כתב הגנה על ידי הנתבעים.

3.

יותר משנה וחצי לאחר מכן, ביום 10.7.2013, הגישה מונדו בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה נטען כי לאחר שראובן נפטר (ביום 13.6.2011), אשתו דייזי מועלם (להלן: דייזי ) ירשה אותו והפכה בעלת המניות בחברה, אך לא נמסר לה כתב התביעה ואף לא נמסרה לה האזהרה בתיק ההוצאה לפועל אשר פתחה הטחנות נגדה בעקבות פסק הדין שניתן לטובתה בהעדר הגנה.

4.

בהחלטה מיום 29.4.2015 בית משפט השלום קבע שהאזהרה בתיק ההוצאה לפועל אכן לא נמסרה כדין, ולכן מונדו לא איחרה את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. לעומת זאת, נקבע שכתב התביעה כן הומצא למונדו כדין, ועל כן היא לא הייתה זכאית לביטול פסק הדין "מחמת הצדק". בית המשפט הכריע בכל זאת לבטל את פסק הדין משום סכום התביעה הגבוה, הנטייה המושרשת בפסיקה להעדיף בירור תביעה לגופה על פני הכרעתה מטעמים פרוצדורליים ואי הוודאות בנוגע ליריבות בין הטחנות לבין מונדו. יחד עם זאת, בית המשפט סבר שאופן הגשת הבקשה לביטול פסק הדין וההסתמכות על דייזי, חלף הבנים או בא כוחם, לקו בחוסר תום לב, ועל כן הורה כי פסק הדין יבוטל בכפוף להפקדת עירבון על סך 200,000 ש"ח בקופת בית המשפט ותשלום הוצאות ההליך בגובה 3,600 ש"ח.

5.

בעקבות החלטה זו הגישה מונדו בבית משפט השלום בקשה להפחתת סכום הערבות הבנקאית שנקבע. בהחלטה מיום 28.5.2015 בית המשפט קבע כי " אין שינוי בהחלטה " וציין כי " בקשה זו, כל כולה ויכוח עם בית המשפט, ונסיון לשכנעו כי טעה בשיקול דעתו. טענות מעין אלה - מקומן בפני ערכאת ערעור. "

6.

נוכח החלטה זו, מונדו הגישה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשת רשות ערעור להפחתת גובה העירבון שקבע בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור ודן בה כבערעור.

בפסק דינו מיום 22.12.2015 קבע בית המשפט כי קביעת בית משפט השלום לפיה כתב התביעה הומצא למונדו כדין הינה קביעה שגויה ותחתיה קבע כי כתב התביעה לא הומצא כדין. בית המשפט הטעים כי מקום שההמצאה לא נעשתה כדין, ביטול פסק הדין נדרש מחובת הצדק ואין לבית המשפט שיקול דעת בענין. עוד קבע בית המשפט שלא היה מקום לזקוף את אי הבאת העדים לחובת מונדו על דרך קביעת עירבון. על כן, בית המשפט קבע כי יחד עם ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, מבוטלות החלטות בית משפט השלום מימים 29.4.2015 ו- 28.5.2015. נקבע שהטחנות תישא בהוצאות בקשת רשות הערעור של מונדו בסך 4,000 ש"ח וכי העירבון שהפקידה מונדו יושב לה.

7.

על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הגישה הטחנות את בקשת רשות הערעור שלפני. הטחנות טוענת כי קביעת בית המשפט המחוזי לפיה כתב התביעה לא הומצא כדין הינה קביעה שגויה לגופה, ויתרה מכך, היא מהווה התערבות פסולה בממצאים שבעובדה שבעניינם הכריע בית משפט השלום. עוד נטען כי מונדו עצמה לא טענה בבקשת רשות הערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי כי ההמצאה נעשתה שלא כדין, ועל כן הכרעת בית המשפט המחוזי היא בבחינת " פיקציה דיונית " באשר הוא קיבל בקשת רשות ערעור שלא על סמך אף אחת מן הטענות שנטענו בה. לבסוף טוענת הטחנות כי יש לקבל את בקשתה משיקולי הגינות, שכן פסק הדין של בית המשפט המחוזי הותיר אותה ללא כל בטוחה נגד מונדו, אשר הינה לטענתה בת הפירעון היחידה מבין הנתבעים.

8.

דין הבקשה להידחות.

9.

כידוע, לא תינתן רשות ערעור בענין שנדון בפני שתי ערכאות, אלא אם מתעוררת בו שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)), או במקרים חריגים שבהם נגרם למבקשים עיוות דין חמור. הטחנות טוענת בבקשתה מגוון טענות שמטרתן לשכנע כי הלכת חניון חיפה אינה חלה על עניינה, וכי לחלופין הוא צולח את מבחניה, אולם אין בטענות אלה כל ממש.

10.

העובדה כי בקשתה של הטחנות מהווה פנייה ראשונה מצדה לערכאת ערעור, אינה משנה את היותה בקשה לדיון בגלגול שלישי. העירבון העומד במוקד המחלוקת הנוכחית בין הטחנות לבין מונדו הושת על האחרונה בבית משפט השלום ובוטל בבית המשפט המחוזי (כבר אז במסגרת בקשת

רשות ערעור).

"גם העובדה שזהו הערעור הראשון שהגיש המבקש במסגרת ההליך - שכן את הערעור לבית המשפט המחוזי הגיש המשיב - אינה משנה דבר. 'גלגול שלישי' פירושו שההליך נדון ונבחן בשתי ערכאות שיפוטיות : 'הטענה חותרת תחת סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הקובע מפורשות כי פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, רק אם ניתנה רשות לכך והסעיף הרי אינו עוסק בשאלה מי יזם את הליך הערעור לפני בית המשפט המחוזי. על כן, אין בשאלת ה'יוזמה' כדי להצדיק מתן רשות ערעור' (רע"א 732/05 האפוטרופוס הכללי נ' סלמה , פסקה 21 (4.1.2007) )." (רע"א 4791/15 עדי-זהב נ' זולוטרבסקי (14.7.2015)).

11.

בענין הנדון אינה עולה כל שאלה החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים לה, ואיני סבור גם כי נגרם לטחנות עיוות דין. בהקשר זה אעיר כי בית המשפט המחוזי רשאי היה לפסוק כפי שפסק ולקבל את בקשת רשות הערעור של מונדו על בסיס נימוק שמונדו לא העלתה בבקשתה אך

נטען על ידיה בפני בית משפט השלום . אין מדובר ב" פיקציה דיונית " כטענת הטחנות, אלא בהכרעה המצויה בסמכות בית המשפט היושב בדין, כעולה בבירור מתקנה 415 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:

"המערער לא יטען ולא יקבלו מפיו נימוק התנגדות שלא פורש בכתב הערעור אלא ברשות בית המשפט, והיא לא תינתן אלא אם כן הראה טעם מספיק לכך; אולם בית המשפט בבואו להחליט בערעור לא יהיה מוגבל לנימוקי ההתנגדות שפורשו בכתב הערעור או שנטענו בבית המשפט לפי תקנה זו."

אף כי ראוי שסמכות זו תופעל במשורה (ע"א 116/66 חלקה 62 גוש 6946 בע"מ נ' זמל , פסקאות 11-8 לפסק דינו של השופט י' זוסמן

(13.9.1966); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 340-337 (מהדורה שלישית, 2012) ), איני סבור כי בית משפט קמא שגה בהפעלתה בענייננו.

12.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.