רע"א 4791/15 חנוך עדי-זהב ,עו"ד נ. פבל זולוטרבסקי

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד' סלע ) מיום 3.6.2015 בע"א 23476-10-14, אשר קיבל בחלקו את ערעור המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט א' כנעאן ) מיום 23.7.2014 בת"א 17856-12-08. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע.

2.

המשיב הגיש נגד המבקש ונגד בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: הבנק ) תביעה בעילה של רשלנות . הרקע לתביעה היה מימוש משכנתא שרבצה על זכויות הבעלות בדירה שהיו רשומות על שם המשיב וגרושתו. טענתו העיקרית של המשיב הייתה, כי הבנק והמבקש - אשר התמנה ככונס נכסים לדירה - הפרו את זכויותיו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 בכך שלא אפשרו לו לנסות לפרוע את חובו ולמכור בעצמו את הדירה. כמו כן נטען כי לא הודע לו על מועד עריכת המכרז למכירת הדירה ועל המכירה עצמה.

3.

בית משפט השלום דחה את תביעת המשיב נגד הבנק בהעדר יריבות. אשר לתביעה נגד המבקש, קבע בית המשפט כי הלה הפר את חובתו כלפי המשיב, שכן הוא לא שלח לו מכתב המודיע לו על עריכת שומה, לא הזמין אותו להליך ההתמחרות בניגוד להחלטה מפורשת של רשם ההוצאה לפועל, ולא הודיע לו על מכירת הדירה. נקבע כי בכך נפגעה זכותו של המשיב לפדות את המשכנתא מכוח סעיף 13א לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 החל גם על משכנתא. עם זאת, נקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין התרשלותו של המבקש לבין נזקי המשיב, שכן האחרון לא הוכיח שאם היה מוזמן להליך ההתמחרות הוא היה מתייצב או שאכן היה בכוחו לפדות את המשכנתא. יצוין, כי בית המשפט דחה את טענתו של המשיב - שהועלתה לראשונה במהלך חקירתו הנגדית - כי בחודש מאי 2007, חמישה חודשים לפני שנמכרה בסופו של דבר הדירה, קיבל פיצויי פיטורים בסך של 135,000 ₪ וכי היה באפשרותו לרכוש את הדירה. בית המשפט הדגיש כי המשיב לא העלה טענה זו בתצהיר העדות הראשית, ומשכך מדובר בטענה כבושה שאין מקום לקבלה.

4.

ערעור שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי התקבל בחלקו. בית המשפט קבע כי התרשלותו של המבקש פגעה באוטונומיה של המשיב, היינו בזכותו לבחור אם לנסות לרכוש את הדירה אם לאו, וכי הוא זכאי לפיצוי בשל כך. כן נקבע כי המשיב זכאי לפיצוי גם בגין נזק לא ממוני של עגמת נפש. בנוסף, נקבע כי היה מקום לאפשר למשיב להוכיח גרסתו לפיה קיבל לידיו סכום של 135,000 ₪ בחודש מאי 2007, לפני מכירת הדירה, ואז לבחון מחדש את הקביעה לפיה לא היה באפשרותו לרכוש את הדירה. ולבסוף, נקבע כי בשל מחדלי המבקש נגרמו למשיב הוצאות משפטיות משמעותיות. לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי על החזרתו של התיק לבית משפט השלום לשמיעת ראיות לענין הנזקים הנטענים ולבחינת סוגיית הקשר הסיבתי מחדש. כמו כן, חייב בית המשפט את המשיב בהוצאות המבקש בסך של 12,000 ₪.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע.

5.

בבקשה נטען, כי יש מקום ליתן רשות ערעור שכן המבקש לא ערער על פסק דינו של בית משפט השלום, ובית משפט זה הוא ערכאת הערעור הראשונה שאליה פונה המבקש. לגופם של דברים נטען, כי בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו כאשר התערב בפסק דינו של בית משפט השלום, והורה על החזרתו של התיק לשמיעת ראיות בענין נזקים שונים. בפרט נטען נגד החלטת בית המשפט להורות לבית משפט השלום לבחון את טענת המשיב שהועלתה רק בחקירתו הנגדית בדבר סכום הכסף של 135,000 ₪. בהקשר זה הודגש, כי המשיב לא טען בכתב התביעה המתוקן שהגיש כי הוא החזיק בסכום זה, ואף לא טען כך בתצהיר עדותו הראשית ובסיכומיו בבית משפט השלום. עוד נטען כי גם הנזקים האחרים, אותם הורה בית המשפט המחוזי לבחון, כלל לא נתמכו בראיות, ועל כן לא היה מקום להורות לבית משפט השלום לדון בטענות הנוגעות אליהם. לבסוף, נטען כי סכום ההוצאות שהוטל על המבקש - סך של 12,000 ₪ - הוא גבוה במיוחד, והוא כולל גם את החלטתו הלא מוצדקת של בית המשפט לחייב את המבקש בהוצאות המשיב בשל אי התייצבות לאחד הדיונים, שאמנם בוטלה מאוחר יותר אך בד בבד הובהר כי בית המשפט יבוא חשבון עם המבקש בסוף ההליך. יצוין כי למבקש טענות נוספות נגד התנהלותו של בית המשפט המחוזי אשר לחץ עליו, לטענתו, להסכים לקבלת הערעור.

6.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן ככלל כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) . מקרה זה אינו מעורר שאלה כאמור, והטענות המועלות בבקשה מכוונות לנסיבות הקונקרטיות המתעוררת במקרה זה.

7.

גם העובדה שזהו הערעור הראשון שהגיש המבקש במסגרת ההליך - שכן את הערעור לבית המשפט המחוזי הגיש המשיב - אינה משנה דבר. "גלגול שלישי" פירושו שההליך נדון ונבחן בשתי ערכאות שיפוטיות :

"הטענה חותרת תחת סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הקובע מפורשות כי פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, רק אם ניתנה רשות לכך והסעיף הרי אינו עוסק בשאלה מי יזם את הליך הערעור לפני בית המשפט המחוזי. על כן, אין בשאלת ה'יוזמה' כדי להצדיק מתן רשות ערעור" (רע"א 732/05 האפוטרופוס הכללי נ' סלמה , פסקה 21 (4.1.2007) ).

8.

הבקשה נדחית, ויחד עמה הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה לבקשה, אין צו להוצאות.