רע"א 5681/15 חסין חסון נ. נסראלדין סעיד בניין והנדסה בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' ס' הנשיא י' כהן ) מיום 9.7.2015 בע"א 10284-05-15 בגדרו התקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' ס' הנשיא (בדימ') ש' לבנוני ) מיום 4.3.2015.

2.

עסקינן בסכסוך הנוגע לשאלה האם המשיבה, אשר זכתה במכרז שפרסמה המועצה המקומית דלית אל כרמל (להלן: המועצה ), שכרה את שירותיו של התובע שביצע עבודות במסגרת מכרז זה, והאם היא חייבת בתשלום שכרו. לאחר שזכתה המשיבה במכרז כאמור נכרת בינה לבין באסל חסון (להלן: באסל ) חוזה לפיו הוא ישמש כקבלן משנה. המבקש אשר ביצע את העבודות טען כי המשיבה חייבת בתשלום שכרו מכוח השותפות שלה עם באסל. לאחר שהמשיבה לא נענתה לדרישתו לתשלום השכר הגיש המבקש את תביעתו לבית משפט השלום בחיפה.

3.

בפסק דינו מיום 4.3.2015 קיבל בית משפט השלום את תביעתו של המבקש תוך שקבע כי באסל היה שותפה של המשיבה, כך שהמשיבה נטלה על עצמה התחייבות, באמצעות באסל, לשכירת שירותיו של התובע. קביעתו של בית המשפט התבססה, בין היתר, על תכתובת בין המשיבה לבין המועצה, במסגרתה כינתה המשיבה את באסל "שותף בפרויקט"; הימצאות חתימתו של באסל ליד חותמת המשיבה בשניים מתוך מסמכי המכרז; הקביעה כי המבקש ובאסל הציגו עצמם כנציגי המשיבה בפני ועדת המכרזים. המשיבה ערערה על פסק דין זה בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

4.

ביום 9.7.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של המשיבה ודחה את תביעת המבקש נגדה. בית המשפט התייחס לכך שבשל הסכמה דיונית בין הצדדים הכרעת בית משפט השלום התבססה על תצהירים ומסמכים אחרים שהגישו הצדדים, ולא נשמעו עדים בהליך, כך שאין לערכאה הדיונית יתרון על פני ערכאת הערעור בענין זה. בפסק דינו קבע בית המשפט כי לצורך הכרעה בשאלת יחסיהם המשפטיים של המשיבה ובאסל יש להעדיף את ההסדרה המפורטת ביניהם במסגרת חוזה קבלנות המשנה על פני האופן שבו המשיבה התייחסה אל באסל במסגרת מכתבה למועצה. כן נקבע כי מהתנועות הכספיות בין המועצה, המשיבה ובאסל עולה כי בין המשיבה לבין באסל לא התקיימו יחסי שותפות, אחרת מצופה היה שהמשיבה תקבל חלק משמעותי יותר מהתשלום שהעבירה המועצה בגין ביצוע העבודות. בנוסף, נקבע כי מאחר שבאסל הוא זה שהיה בידו להחליט איזה נתח מהעבודות יימסר למבקש יש להניח כי הוא זה שפתח למבקש את הדלת דרכה נכנס לפרויקט. לבסוף, נקבע כי אילו לא כך היו פני הדברים הרי שהמבקש היה מצרף את באסל כצד להליך, והימנעותו מלעשות כן מחזקת את המסקנה שלעיל.

5.

לטענת המבקש בבקשה לרשות ערעור, לא היה מקום להתערבותו של בית המשפט המחוזי בפסק דינו המנומק היטב של בית משפט השלום. כן טוען המבקש, כי היות שקיומה של שותפות בין המשיבה לבין באסל היה תנאי לזכייתה במכרז, שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי שותפות כזו לא התקיימה. לבסוף טוען המבקש כי יש ליתן לו רשות ערעור מאחר שפסק דינו של בית המשפט המחוזי גרם לו עיוות דין, ומאחר שזהו הליך הערעור הראשון שהוא מגיש.

6.

לאחר עיון בבקשה ובפסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה דנן לא מתעוררת שאלה כזו. כמו כן, אין בטענה כי זהו הערעור הראשון שהמבקש יוזם בהליך כדי להצדיק מתן רשות ערעור, מאחר שהשאלה מי מהצדדים יזם את הערעור איננה משנה את סיווגו של ההליך כ"גלגול שלישי" ( רע"א 732/05 האפוטרופוס הכללי נ' סלמה , פסקה 21 (4.1.2007) ; רע"א 4791/15

עו"ד חנוך עדי-זהב

נ' זולוטרבסקי , פסקה 7 (14.7.2015) )

למעלה מן הצורך יצוין כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבסס על פרשנות המסמכים והתצהירים שהוצגו בפניו, ואף אם סבור המבקש כי נפלו טעויות בפסק הדין, ואיני סבור שכך הדבר, אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור (רע"א 5568/92 שכון עובדים בע"מ נ' ערים חברה לפיתוח עירוני בע"מ (28.12.1992); רע"א 9168/08 לזניק נ' ענבר ליס בע"מ , פסקה 13 (3.2.2009); רע"א 2466/15

ישעיהו נ' קבלסון (21.6.2015))

7.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית ובקשת עיכוב הביצוע מתייתרת. אין צו להוצאות.