רע"א 624/98 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. רשות שדות התעופה

המבקשת, חברה הנותנת שירותי ביטוח שיניים, הגישה תובענה לבית-המשפט המחוזי כנגד מכרז שפרסמה המשיבה. טענת המבקשת היא כי במכרז כלולים תנאים בלתי סבירים המעידים על-כך ש"המכרז תפור".

המבקשת עתרה לסעד זמני המורה על הקפאת הליכי המכרז עד להכרע ה בתובענה. בית-המשפט דחה את הבקשה וקבע כי התשתית הראייתית שהציגה המבקשת אינה תומכת בטענה של "מכרז תפור". זאת לאחר שמצא כי התנאים המקדימים שנקבעו להשתתפות במכרז, אמנם פסלו את המבקשת אך עדיין אפשרו למספר חברות העוסקות בענף להשתתף במכרז.

על החלטה זו הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי.

בבקשתה חוזרת המבקשת על טענות שנטענו בבית-המשפט המחוזי כי המכרז מכיל תנאי-סף שכל מטרתם לאפשר לחברה אחת לזכות במכרז. כמו-כן טוענת המבקשת כי המשיבה אפשרה לחברות אחרות להשתתף במכרז על-אף שלא עמדו בתנאי הסף. בנוסף, טוענת המבקשת כי בית-המשפט המחוזי שגה בכך שהכריע בבקשה למתן צו זמני על יסוד החומר שבכתב בלבד מבלי להיענות לבקשתה לקבוע דיון ולקיים חקירה נגדית.

דין הבקשה להידחות.

לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, רשאי היה בית-המשפט המחוזי להכריע בבקשה למתן צו זמני על יסוד הבקשה והתשובה לה בלבד, ומבלי לחקור את המצהירים על תצהיריהם. ואולם למען תנוח דעתה של המבקשת, בחנתי את טענותיה על יסוד בקשתה והתצהיר המצורף לה בלבד והגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב במסקנתו של בית-המשפט המחוזי מהנימוקים שציין בית-המשפט להחלטתו.

מקובל עליי מאזן הנוחות שערך בית-המשפט המחוזי בין הסיכוי לקבל את הטענה בדבר "תפירת" המכרז לבין הסכנה של פגיעה בהליכים השוויוניים של המכרז. היה ותזכה המבקשת בתובענה, הרי שיעמוד לה סעד הפיצויים.