רע"א 627/00 יצחק להב נ. פוראן בניין בע"מ

בפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.

1.הודעה על קביעת ערבון הומצאה לבאת כוח המבקשים ביום 1.2.00. על פי ההודעה היה על המבקשים להפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח תוך חמישה עשר יום ממועד המצאת ההחלטה. ביום 2.4.00 הגישו המבקשים את הבקשה שבפני. לטענתם, היו נתונים בקשיים כלכליים ולפיכך פנו לחברת ביטוח בבקשה להלוואה. הלוואה זו אושרה רק ביום 20.3.00 ולפיכך ביקשו להפקיד את הערבון הנדרש ביום 28.3.00. משלא הותר להם לעשות כן, הגישו את הבקשה שבפני. הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש מס' 1 ובאישור חברת הביטוח המלווה, לפיו פנה אליה המבקש מס' 1 בבקשת הלוואה ב13.2.00- ונענה ביום 20.3.00.

2.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם לא נהגו המבקשים כשורה משלא הגישו מבעוד מועד (ובתוך התקופה המקורית) בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון, ולמצער משלא הגישו בקשה כאמור עם הגשת הערבות - ולא לאחר שנדחה נסיונם להפקידה בלא ארכה. עוד טוענים המשיבים, כי טענת המבקשים אודות קשיים כלכליים היא טענה בעלמא שאין לקבלה בהיעדר פירוט. מה גם שסיכויי בקשת רשות הערעור קלושים.

3.לאחר עיון בטיעוני הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה. המועד להפקדת ערבון הוא מועד שאינו קבוע בחיקוק - וככזה הוא ניתן להארכה, אם ניתן לאיחור "הסבר מתקבל על הדעת" (וראו: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995 בעריכת ד"ר ש. לוין) עמ' 888). זאת ועוד - בעוד שהאינטרס של המבקשים בשמיעת בקשת ערעורם הוא ברור ומובן, לא עלה בידי המשיבים להראות, כי אינטרס שלהם נפגע עקב הפקדת הערבון באיחור. בנסיבות אלו ניתן לומר, על בסיס האמור בע"א 3857/96 יוסף שגיא נ' תעשיות רוגוזין , פ"ד נב (2) 706, כי המשיבים לא הצליחו להעמיד כל אינטרס בעל משמעות לסתור, מלבד האינטרס להכשיל את ההליך שיזמו המבקשים, ללא כל טעם של ממש. מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה כי האיחור אינו רב, כי עד להגשת הבקשה לא נזעקו המשיבים לבקש את דחיית ההליך עקב אי הפקדת ערבון וכי גם בית המשפט טרם נדרש לכך. עוד ראוי לציין, כי מן המסמכים שהמציאו המבקשים עולה, כי לא התרשלו בגיוס כספי הערבון וכי עיקר העיכוב נבע, לכאורה, מנסיבות שאינן בשליטתם - היינו מעיכוב בבקשתם להלוואה.

סוף דבר - המועד להפקדת הערבון מוארך עד למועד הפקדתה בפועל.