רע"א 627/18 פלוני נ. א.מ.ל אמריקן לייזר בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (כב' השופטת ר' ברקאי ) ברע"א 3844-10-17 שניתנה ביום 19.12.2017. במסגרת החלטה זו ניתנה רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בתל אביב - יפו (כב' השופט י' גזית ) בת"א 21511-02-13 מיום 26.7.2017, אשר הורה על הוצאת נספחים שצורפו לסיכומי המשיבה מתיק בית המשפט, והערעור התקבל באופן חלקי.

רקע והליכים קודמים

2.

המבקשת הגישה תביעת נזקי גוף לבית משפט השלום, בטענה כי טיפולי לייזר שקיבלה אצל המשיבה, במטרה להסיר שיער מפניה, גרמו דווקא לצמיחתו המוגברת של שיער גס, וכי הדבר הסב לה גם נזק נפשי. על מנת להוכיח טענותיה שברפואה, הגישה המבקשת בין היתר חוות דעת של רופא מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית. המשיבה הגישה גם היא חוות דעת רפואית מטעמה בתחום הכירורגיה הפלסטית. בתום שלב הראיות, הגיש כל אחד מהצדדים סיכומיו. המשיבה צרפה לסיכומיה מספר נספחים, ובהם חמישה מאמרים שאוזכרו ברשימת האסמכתאות שבחוות דעת המומחה מטעמה או בחוות דעת המומחה מטעם המבקשת (להלן יחד: המאמרים ), וכן מסמך ובו שאלות ותשובות מפורום אינטרנטי המנוהל על-ידי מומחה המשיבה (להלן: מסמך הפורום ). אעיר כבר עתה כי הגשת מסמך הפורום נאסרה הן על-ידי בית משפט השלום והן על-ידי בית המשפט המחוזי, והוא אינו נכלל במחלוקת הניצבת לפניי, ולכן המשך הדיון יתמקד אך בסוגית צירופם של המאמרים.

3.

המבקשת עתרה לבית משפט השלום כי יורה על הוצאת המאמרים מסיכומי המשיבה בטענה כי מדובר בראיות חדשות שלא ניתן להגישן לאחר תום שלב הראיות. מנגד טענה המשיבה כי המאמרים אוזכרו ברשימת האסמכתאות של מומחי הצדדים ולפיכך, אין מניעה לצרפם לסיכומים.

בית משפט השלום נעתר לבקשה להוצאת המאמרים מתיק בית המשפט וקבע כי כדי לצרפם היה על המשיבה להגיש בקשה להוספת ראייה או לתיקון חוות דעת המומחה, ולקבל את רשות בית המשפט לכך. כן נקבע כי אין לאפשר הגשת ראיות חדשות אלו בשלב זה ולאחר תום שלב ההוכחות, כשלמבקשת אין עוד הזדמנות לחקור את העדים על אודות מאמרים אלו.

4.

על החלטת בית משפט השלום הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור אשר התקבלה בחלקה, למעט כאמור בעניין מסמך הפורום. בית המשפט המחוזי התיר את הגשת המאמרים במצורף לסיכומי המשיבה, בהתבססו על תקנה 134א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). בית המשפט המחוזי ציין כי המאמרים הם מסמכים שניתן לאתרם בקלות , ומשכך אין צורך לצרפם לחוות הדעת ודי בכך שהם אוזכרו ברשימת האסמכתאות המצורפת לחוות הדעת כדי שיכללו בחומר הראיות.

הבקשה דנן

5.

בבקשה שלפניי עותרת המבקשת ליתן לה רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת בעיקרו של דבר כי מדובר בשאלה משפטית בעלת השלכות רוחב מרחיקות לכת, וכי נגרם לה עיוות דין. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי לא היה צריך ליתן רשות ערעור ולהתערב בהחלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה של הערכאה המבררת. לגוף הדברים טוענת המבקשת כי המאמרים לא הוגשו לתיק בית המשפט בשלב הראיות, לא גולו במסגרת ההליכים המקדמיים, לא בא זכרם בגוף חוות הדעת אלא רק ברשימת האסמכתאות, וכן כי אין כל זיקה בין תוכן המאמרים לבין חוות הדעת. בנוסף טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי עת קבע כי די לאזכר שמו של מאמר ברשימת אסמכתאות בחוות דעתו של מומחה כדי שיהיה חלק מחומר הראיות. המבקשת מציעה לקבוע שני מבחנים מצטברים על מנת שמאמר רפואי ייכלל בחומר הראיות: א. קיומה של זיקה בין המאמר לחוות דעת המומחה; ב. הגשת המאמר במצורף לחוות הדעת או במועד שנקבע להגשת הראיות.

דיון והכרעה

6.

עיינתי בבקשה שלפניי ושוכנעתי כי דינה להידחות. הבקשה נוגעת לצדדים להליך זה בלבד והיא אינה מעוררת שאלה שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור "בגלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). כמו כן, דחיית הבקשה לא תגרום עיוות דין ממשי המצדיק מתן רשות ערעור.

על כן, משלא מתקיימות במקרה זה אמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", דין הבקשה כאמור להידחות.

7.

למעלה מן הצורך, אדרש בקצרה אף לגופם של הדברים ואציין כי איני סבורה שנפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי, לפיה משעה שהמאמרים אוזכרו ברשימת האסמכתאות המצורפת לחוות דעת המומחים ייחשבו הם חלק מחומר הראיות אף אם לא

צורפו לחוות הדעת. בצדק הפנה בית המשפט המחוזי לתקנה 134א לתקנות שעניינה "צירוף אסמכתאות לחוות דעת מומחה", הקובעת כדלקמן:

"חוות דעת של מומחה מטעם בעל דין או שמינה בית המשפט, תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות אשר המומחה הסתמך עליהן בחוות דעתו; אסמכתאות אשר לא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת"

על-פי תקנה זו, הכלל הוא כי אין צורך לצרף לחוות הדעת הרפואית את האסמכתאות המאוזכרות ברשימת הביבליוגרפיה של המומחה ושעליהן הסתמך בחוות דעתו. החריג לכלל הוא צירוף אסמכתאות לחוות הדעת רק כאשר "לא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים". הנטל להוכיח את הקושי באיתור האסמכתאות מוטל על הטוען זאת, אם כי אעיר שנדמה כי השאלה מהם אותם אמצעים סבירים לאיתור אותן האסמכתאות - שעל פי רוב יהיו מאמרים, ספרות מקצועית וכיו"ב - לא תהיה תמיד פשוטה (על המונח 'אסמכתאות' והרחבתו ראו: ע"א 3079/08 מדינת ישראל נ' הקדש קרן עזרה ע"ש יעקב הייטנר , פסקה 31 (4.7.2012)).

8.

בענייננו, משעה שלא נטען וממילא לא הוכח בערכאה המבררת, כי המאמרים לא ניתנים לאיתור באמצעים סבירים, המשיבה לא הייתה חייבת לצרפם לחוות הדעת הרפואית מטעמה, ודי בכך כי הם אוזכרו ברשימת האסמכתאות המצורפת לחוות הדעת. הפועל היוצא מכך הוא שיש לראות במאמרים חלק בלתי נפרד מהראיות ואין מניעה לצרפם לסיכומים. אציין כי מאחר ולא היה קושי לאתר את המאמרים, ממילא אין לקבל את טענת המבקשת כי נפגעו זכויותיה וכי נגרם לה עיוות דין בכך שלא התאפשר לה לחקור את המומחה על המאמרים. אוסיף עוד כי טענות המבקשת מוקשות גם בשים לב לכך שחלק מהמאמרים שצרפה המשיבה לסיכומיה הם מאמרים שאוזכרו בחוות הדעת מטעם מומחה המבקשת .

9.

לבסוף, חשוב להדגיש כי אין בהכשרת צירוף המאמרים לכתב הסיכומים כדי לקבוע דבר בנוגע לרלוונטיות שלהם או למשקל שיש לתת להם. סוגיות אלה תתבררנה, במידת הצורך, על-ידי בית משפט השלום בגדר פסק דינו. אציין כי ככלל, רצוי שהאסמכתאות המדעיות תוצגנה בצורה ממוקדת בגוף חוות הדעת לרבות הפניות פרטניות, שכן הפניה כללית ונעדרת הקשר יתכן ותגרע ממשקל חוות הדעת (רע"א 8729/15 מדינת ישראל - משרד הבריאות נ' פלוני , פסקה 9 (21.2.2016)).

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.