רע"א 6441/01 יונה בן שושן נ. עו"ד תמיר יחיא

בפניי בקשה לעיון מחדש בהחלטה שניתנה ביום 24.6.02, ובה נדחה ההליך שבכותרת באין הפקדת ערבון. לטענת בא כוח המבקשת, התברר לו כי עקב תקלה משרדית לא שם ליבו להחלטה מיום 5.5.02, בה נקצב המועד להפקדת הערבון, אף כי אין הוא חולק על כך שהחלטה זו הומצאה למשרדו במועד. במצב זה, עתרה המבקשת ביום 8.7.02 לעיון מחדש בהחלטה על דחיית ההליך באין הפקדת ערבון.

עקב תקלה, הובא התיק בפניי ביום 19.6.03. עד לאותו יום, ומאז יום 8.7.02, משך כשנה, לא ננקטה על ידי המבקש כל פעולה בתיק זה. עתה, משהגיע התיק לשולחני, פניתי למבקש בשאלה האם בקשתו עומדת על הפרק, ונעניתי בחיוב.

האם במצב זה ניתן להעתר למבוקש? אמת המידה לדיון בבקשה מן הסוג שבפניי הותוותה בעניין ע"א 2237/01 עראידה נ' המועצה להסדר הימורים בספורט, דינים עליון סא 397. באותו עניין נפסק, כי התכלית העיקרית של דחיית הליך בשל אי הפקדת עירבון "היא לגרוע מן הרישום הליכים שנזנחו על ידי הצדדים. המקרה של דחיית ההליך עקב אי הפקדה מקפל בתוכו הנחה שבעל הדין מגלה בהתנהגות זו כוונה לנטוש את ההליך או מפגין חוסר אכפתיות לגבי ניהולו. אי ההפקדה מהווה גם התעלמות מהאינטרס של יתר בעלי הדין ... הניסיון מגלה כי במספר ניכר של תיקים בעל הדין אינו מודיע על נטישת ההליך וגם אינו מקדם אותו. הביטוי היחיד לרצונו לסגת ממנו הוא בדרך של אי הפקדה....". בהמשך לכך צויין, כי "סמכות הדחייה אינה יכולה לעמוד, כאשר מתחוור שלמחדליו של בעל הדין יש הסבר מניח את הדעת."

במקרה זה, מתברר כי אי הפקדת הערבון לא ביטאה נטישה של ההליך בידי המבקש, כי אם תקלה משרדית אצל בא כוחו. ברם, תקלה זו גרמה לכך שההליך נדחה באין הפקדת ערבון, לאחר שלבא כוח המבקש הומצאה החלטה בה נקצב המועד להפקדת ערבון, ואף נכללה התראה בדבר דחיית ההליך אם לא יופקד הערבון במועד. המבקש פנה לבית המשפט ביום 8.7.03. באותו מועד, כבר רכש המשיב ציפיה לכך שההליך הערעורי יסתיים, שכן עוד ביום 30.6.03 הודע לו על דחיית הבקשה באין הפקדת ערבון. מנקודת מבט זו, נוצר למשיבים אינטרס ראוי להגנה כי לא יוטרדו עוד בהליך ערעורי, וניתן להטיל ספק אם הטעות (אשר טיבה לא הוברר) במשרד באי כוח המבקש יכולה לגבור על אינטרס זה.

לכך מתווספת העובדה, שבמשך זמן ממושך לא נקט המבקש כל פעולה על מנת להניע את ההליך שבכותרת, לאחר שביקש ביטול של ההחלטה מיום 24.6.03. אמנם, השתהות ההליך בפרק זמן זה נבעה מתקלה בבית המשפט, אשר לא היתה באשמת המבקש. עם זאת, אי נקיטת כל פעולה משך פרק זמן כה ממושך נוטה להחליש את עמדתו של המבקש.

לכל אלה יש להוסיף, כי לאחר עיון בבקשת הרשות לערער על רקע ההליכים בערכאה הקודמת ניתן להטיל ספק האם ההליך מגלה עילה במידה ממשית, המצדיקה להחזירו לרישום בחלוף זמן כה רב (ראו ההחלטה בבקשת הפטור מהפקדת ערבון מיום 15.11.01).

התוצאה היא, כי הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.