רע"א 6454/20עו"ד שאדי סח נ. עיד ג'ובילי

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 13.9.2020 (ע"א 8067-05-20, השופט ע' טאהא ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בטבריה מיום 13.4.2020 (ת"א 5530-10-18, השופטת ב' לכמן ).

2.

מקורה של הבקשה במספר פרסומים ברשת החברתית "פייסבוק" (להלן: הפרסומים ) שבהם התייחס המשיב, מורה ופעיל חברתי, למבקש, שהוא עורך-דין. מבלי לפרט, הפרסומים כללו אמירות בוטות ביחס למשיב. ביום 3.10.2018 המבקש הגיש נגד המשיב תביעה בגין פרסומים אלה בעילה של לשון הרע.

3.

בית משפט השלום קיבל את התביעה בקבעו כי חלק מן הפרסומים עלו כדי לשון הרע וחייב את המשיב בפיצויים בסך של 20,000 שקלים, וכן בהוצאות משפט.

4.

ביום 5.5.2020 הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי שכוון כלפי גובה הפיצויים שנפסקו לזכותו. בית המשפט המחוזי ציין כי ספק אם הפרסומים עולים כדי לשון הרע, וכי מכל מקום מאחר שאין בהם חומרה יתרה סכום הפיצויים שנפסק אף מיטיב עם המבקש. על כן, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ואף חייב את המבקש בהוצאות משפט.

5.

בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקש טוען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא נומק כדבעי, הטיל עליו הוצאות בסכום גבוה ובכללותו גרם לו עיוות דין. לשיטת המבקש, יש לפסוק לו פיצוי שהולם את חומרת הפרסומים כנגדו.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. הבקשה אינה מעוררת כל היבט עקרוני ואף לא מצאתי כי דחייתה עלולה לגרום למבקש עיוות דין.

7.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.