רע"א 6483/04 מיכאל קלמנוביץ נ. עמוס כרמי

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים ש' ברלינר, י' עמית, י' אלרון) בו נתקבל חלקית ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (השופטת ב' אביטל) מיום 26.8.03 (ת.א. 340/03).

2.המבקש הנו מתווך דירות שהתקשר בהסכם תיווך למכירת דירתו של המשיב (להלן: הדירה). לאחר עריכת ההסכם בין הצדדים, הפנה המבקש לדירה לקוחה (להלן: גב' ביבס) שרכשה עם בעלה את הדירה לאחר כשלושה ימים בסכום של 160,000 דולר. המשיב סירב לשלם למתווך את שכר טרחתו של המבקש בשיעור של 2% + מע"מ. לטענת המשיב, סירובו לשלם את שכר הטרחה הנ"ל נבע מהעובדה כי התקשר במקביל עם מספר מתווכי מקרקעין ללא מתן בלעדיות לאחד מהם. אחד המתווכים האחרים עימם התקשר המשיב הנו "סנצ'ורי 21" (להלן: סנצ'ורי). על פי הנטען, "הגורם היעיל" במכירת הדירה, כהגדרתו בסעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, הנה סוכנות סנצ'ורי ולכן העביר המשיב את דמי התיווך לסנצ'ורי ולא למבקש.

3.בית משפט השלום קיבל את תביעתו של המבקש בקובעו כי משרדו היה "הגורם היעיל" לקשירת עסקת המכר בין המשיב לרוכשים. כמו כן, בית המשפט ציין כי המשיב נהג בחוסר תום לב, שעה שבחר לשלם את שכר הטרחה לסוכנות סנצ'ורי והתעלם מדרישת המבקש לשלם לו את שכר הטרחה. לאור האמור לעיל, חייב בית המשפט את המשיב בתשלום שכר הטרחה שנקבע בין הצדדים בשיעור של 15,878 ש"ח.

4.המשיב ערער על פסק דינו של בית המשפט השלום. בבית המשפט המחוזי נתקבל ערעורו באופן חלקי. בית המשפט קבע כי "הגורם היעיל" בקשירת הסכם המכר לדירת המשיב הנה סוכנות סנצ'ורי. בית המשפט ציין כי מר ביבס הובא לדירה על ידי סנצ'ורי לראשונה כשבוע ימים לפני שרעייתו, גב' ביבס, הובאה לדירה על ידי עובדיו של המבקש. בנסיבות אלו, לאור העובדה שיש לראות את מר ביבס כשלוחה של גב' ביבס קמה חזקה, הניתנת לסתירה, לפיה סוכנות סנצ'ורי הנה הגורם היעיל בקשירת העסקה. חזקה זו לא נסתרה על ידי המבקש ולכן נקבע, כאמור לעיל, כי סוכנות סנצ'ורי הנה "הגורם היעיל", כהגדרתו בסעיף 14 לחוק, וזכאית לתשלום שכר הטרחה.

5.בית המשפט המחוזי קבע, כי המשיב ישלם מחצית משכר הטרחה שהוסכם עליו בינו ובין המבקש. בית המשפט תמך את קביעתו בשלושה נימוקים שונים. ראשית, העובדה שזיכרון הדברים למכר הדירה נערך רק שלושה ימים לאחר שהופנו הרוכשים לדירה על ידי משרד המבקש. שנית, המשיב נהג בחוסר תום לב שעה ששילם את שכר הטרחה לסנצ'ורי כאמור לעיל ושלישית, העובדה שזכרון הדברים בין המשיב לרוכשים נערך על ידי נציגת סוכנות סנצ'ורי, בניגוד להוראת סעיף 12 לחוק המתווכים הקובע, כי מתווך לא יערוך מסמך בעל אופי משפטי הנוגע לעסקת מקרקעין.

6 בבקשה שבפניי העלה המבקש, באמצעות באת כוחו, טענות רבות כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. חלק נכבד מהטענות נוגעות לקביעת ממצאים עובדתיים והתרשמותו של בית משפט קמא מהעדים שהופיעו בפניו. כלל ידוע הוא שערכאת הערעור, ככלל, תמשוך ידה מהתערבות בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית (ראו למשל ע"א 3758/03 מזרחי נ' קופת חולים מאוחדת ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 4.3.04 ). כלל זה נכון אף הוא בעניינו ובמיוחד לאור העובדה שבית משפט זה נתבקש במקרה דנן לשמש כערכאת ערעור שנייה.

6.כמו כן, באת כוחו של המשיב העלתה בבקשת רשות הערעור השגות בנוגע לניתוח המשפטי של בית משפט קמא. על פי הנטען, שגה בית המשפט בקובעו כי בין הרוכשים, בני הזוג ביבס, התקיימו יחסי שליחות ובקביעת חזקה לפיה, הסוכנות שהפנתה את הרוכשים לדירת המבקש במועד המוקדם יותר, היא זו המהווה את "הגורם היעיל" בקשירת עסקת המכר. לא מצאתי כי יש בהשגות אלו כדי להצדיק את מתן רשות הערעור כמבוקש, על פי אמות המידה שנקבעו בפרשת חניון חיפה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

לאור האמור לעיל, הבקשה איפוא נדחית.