רע"א 6486/19 השוק של בבאני בע"מ נ. י.ו. טירת הכרמל בע"מ

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סג"נ י' יצחק והשופטים א' טובי וְ- א' באומגרט ) מיום 24.7.2019 בע"א 20441-04-18 וְבע"א 20192-04-18, אשר קיבל ערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום בחדרה (השופטת ק' אניספלד ) מיום 24.2.2018 בת"א 4199-12-13, וקבע כי על המבקשים - אשר מחזיקים בחנויות במתחם "גן אלי כהן" במרכז העיר טירת הכרמל - להתפנות מהמקרקעין ולמסור את ההחזקה בהם למשיבה, וזאת עד ליום 31.10.2019.

2.

במרכזה של בקשה זו עומד תא שטח בגודל של כשלושים אלף מ"ר, במרכזה של העיר טירת הכרמל, הידוע גם כ"גן אלי כהן" (להלן: השטח ). בשנת 2012 פרסמה רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י ) מכרז לפיתוח השטח (מכרז חי/103/2012). הצעתה של המשיבה הייתה היחידה שהוגשה ועל כן נכרת בינה ובין רמ"י חוזה פיתוח ביום 7.4.2013 ובכלל זה הופעלו גם הוראות תכנית בניין העיר שהיוו חלק מן המכרז. בעקבות כך הוסמכה ופעלה המשיבה לפינוי המבקשים מן החנויות ומן המקרקעין שנתפס בשטח וזאת ללא תנאי וללא פיצוי.

פסק הדין בבקשות לסילוק ידם של המבקשים ניתן כאמור בבית משפט השלום ביום 24.2.2018. במסגרתו נקבע, בקצירת האומר כי המשיבה אינה זכאית לפנות את המבקשים ללא תנאי וללא פיצוי (למעט ביחס למחזיק בחנות אחת מסוימת ומקרקעין ספציפיים - מר אופיר פדידה) וטוב יעשו הצדדים אם ישובו לשולחן המשא ומתן.

3.

ערעור שהוגש על החלטה זו התקבל על ידי בית משפט קמא. בפסק הדין נקבע כי יש להפריד בין מישור הפינוי ומישור הפיצוי. ביחס למישור הפינוי בית המשפט קמא ציין כי שעה שמדובר במקרקעי ציבור, הדרושים לפיתוח מרכז העיר טירת הכרמל ולבניית דירות מגורים, עולה צורך ציבורי המחייב את המבקשים להתפנות מהשטח. עוד צוין כי עתה, בחלוף של כשישים שנים, לא ניתן לדקדק בשאלה האם וכיצד נתנה רשות מטעם הרשות המקומית, אי אז בשלהי שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, להקים חנויות במקרקעין. בנוסף נקבע כי לכל היותר זכותם במקרקעין היא זכות רשות מכללא. במישור הפיצוי צוין, כי פינוי המשיבים לא גורע מטענותיהם לקבלת פיצויים עבור המקרקעין שיפונו, ככל שפיצויים, בעין או בכסף, מגיעים להם אולם אין במסגרת תביעה לסילוק יד מקום לדון בסוגיה זו.

4.

על החלטה זו הוגשה הבקשה לרשות ערעור שלפניי, במסגרתה נטען, בין היתר, כי ענייננו בסוגיה בעלת משמעות ציבורית רחבה, ובעלת היבטים משפטיים עקרוניים לאור קביעות בית המשפט המחוזי. כן נטען, כי מטעמי צדק יש להיעתר לבקשה נוכח העובדה שפסק דינו של בית המשפט קמא גודע את מטה לחמם של המבקשים.

5.

לאחר עיון בבקשה

ובנספחיה החלטתי כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי

כי

הקביעות בפסק הדין

אינן

מעוררות

שאלה משפטית

עקרונית

החורגת מעניינם

של

הצדדים וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין (תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) ).

6.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות העניין לא אעשה צו להוצאות.