פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6501/20
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
רוני ונסו
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד שלמה הנדל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 23.7.2020 בפש"ר 6712-01-18, שניתנה
על ידי כב' השופט מ' כדורי
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' כדורי ) בפש"ר 6712-01-18 מיום 23.7.2020, בגדרה התקבלה בקשת המשיב 2 – הוא המנהל המיוחד לנכסי המבקש (להלן: המנהל המיוחד ), להגדיל את צו התשלומים המושת על המבקש לכדי סך של 2,000 ש"ח (חלף 500 ש"ח).
2.
בבקשתו שלפניי טוען המבקש, אשר אינו מיוצג, כי בשל מצבו הכלכלי ונסיבות חייו האישיות אין באפשרותו לעמוד בצו התשלומים שהושת עליו. כן נטען כי הבקשה להגדלת צו התשלומים הועלתה על-ידי המנהל המיוחד "באופן מפתיע" במסגרת הדיון שנערך ביום 23.7.2020, ושמכך לא התאפשר למבקש להגיב כדבעי לבקשה זו ולהציג אסמכתאות התומכות בעמדתו בנדון.
3.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על צרופותיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי לבקש תשובה.
4.
הלכה ידועה היא כי לבית המשפט של פשיטת הרגל מסור שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לסכומי הכסף שנדרש חייב לשלם לקופת ההליך, שכן קביעות מעין אלה מבוססות ככלל על התרשמותה של הערכאה הדיונית מנסיבותיו העובדתיות של המקרה ומהראיות המוצגות לפניה בדבר יכולותיו הקונקרטיות של החייב. לפיכך, נקבע לא אחת כי ערכאת הערעור תתערב בקביעות הנוגעות לגובה צו התשלומים המושת על חייב אך במקרים חריגים, בהם החלטת הערכאה הדיונית אינה מאזנת כראוי בין צרכי החייב לבין האינטרסים של נושיו (ראו: רע"א 2060/18 זיסר נ' מנהל מיוחד , פסקה 10 (20.6.2018); רע"א 6177/18 מרחב נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 6 (16.10.2018)). אינני סבורה כי המקרה דנן נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.
5.
עוד יצוין, בבחינת למעלה מן הצורך, כי ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור נטועה בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנדון, ומבוססת על התרשמות בית המשפט המחוזי מטענות הצדדים לפניו בדבר יכולות המבקש, ובעיקרו של דבר, על טענת המבקש עצמו כי בחודש יוני 2020 הוא השכיר שתי דירות שבבעלותו תמורת סך כולל של כ-9,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי הסיק מטענתו האמורה של המבקש כי הכנסות התא המשפחתי עלו באופן ניכר, באופן המאפשר את הגדלת צו התשלומים, ולא ראיתי להתערב במסקנה זו.
6.
לבסוף, לא מצאתי ממש בטענת המבקש כי לא התאפשר לו להגיב כיאות לבקשת המנהל המיוחד להגדלת צו התשלומים, וזאת משבקשה זו נדונה לפני בית המשפט המחוזי במעמד המבקש, והלה אף מימש את זכותו להגיב לה במסגרת הדיון.
7.
למותר לציין כי אם יתרחש שינוי נסיבות כלשהו למן מתן ההחלטה מושא הבקשה דנן, אשר יש בו כדי להשליך על יכולת המבקש לעמוד בצו התשלומים, אזי ברי כי פתוחה בפניו הדרך לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה להפחתת צו התשלומים – וזאת באופן מפורט, ממצה ומגובה באסמכתאות כדין.
8.
נוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית ללא צו להוצאות.
ניתנה היום, ז' בכסלו התשפ"א (23.11.2020).
ש ו פ ט ת