רע"א 6177/18 דוד מרחב נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר 11718-11-16 (כב' השופט א' נאמן ) מיום 26.6.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש (להלן: החייב ) להפחתת צו התשלומים החודשי שהושת עליו במסגרת תכנית הפירעון.

רקע והליכים קודמים

2.

החייב, יליד 1980, עוסק בעריכה ובתרגום, ומתגורר בבית הוריו. ביום 1.12.2016 ניתן לבקשתו צו לכינוס נכסיו, הושת עליו תשלום חודשי בסך של 500 ש"ח, והמשיב 3 מונה למנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד ). סך תביעות החוב שאושרו על-ידי המנהל המיוחד הועמד על 239,944 ש"ח. ביום 14.1.2018 הוכרז החייב פושט רגל, ובמסגרת תכנית הפירעון, שהתקבלה בהסכמתו, הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 1,750 ש"ח, במשך 65 חודשים כתנאי למתן הפטר חלוט.

ביום 21.6.2018 הגיש החייב בקשה לבית המשפט המחוזי להפחתת צו התשלומים החודשי לסך של 150 ש"ח, באופן זמני למשך שמונה חודשים, החל מחודש מאי 2018. החייב נימק בקשה זו בכך שמצבו הנפשי הירוד – בין היתר בשל הפרעה דו-קוטבית ממנה הוא סובל, הפרעות קשב וריכוז ועוד, אשר, לטענתו, הובילו להסתבכותו הכלכלית מלכתחילה – הדרדר לאחרונה באופן שגרר פגיעה בכושר השתכרותו.

בתגובתו טען המנהל המיוחד כי יש לדחות את הבקשה.

3.

בהחלטה מיום 26.6.2018 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב, בקבעו כי יש להביא בחשבון לעניין צו התשלומים החודשי את כלל הכנסות התא המשפחתי, היינו הכנסותיו והכנסותיה של אמו, עמה הוא מתגורר. כן נקבע כי מכיוון שלא חל שינוי ממשי בהכנסות התא המשפחתי, אין עילה להפחתת צו התשלומים החודשי בהתאם לבקשת החייב.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור דנן.

הבקשה דנן

4.

החייב שב על עיקר טענותיו בבית המשפט המחוזי לעניין הצורך בהפחתת התשלום בשל ההרעה שחלה במצבו הנפשי, וטוען כי היה על בית המשפט המחוזי להתחשב בירידה בגובה הכנסותיו במסגרת ההחלטה. עוד טוען החייב כי שגה בית המשפט המחוזי עת קשר בין הכנסותיה של אמו לבין הכנסותיו לצורך קביעת גובה צו התשלומים החודשי. לטענת החייב, משמעות קביעת בית המשפט המחוזי היא כי אמו נאלצת, למעשה, לשאת בעלויות צו התשלומים החודשי. עלויות הדיור, כך נטען, ממילא היו באות בחשבון בעת חישוב צו התשלומים, ככל שהיה החייב מתגורר בשכירות. עוד צוין כי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) הכיר במבקש כנכה וכי משולמת לו קצבת נכות חודשית. בהתאם לאמור, מבקש החייב כי בית משפט זה יורה על הפחתת צו התשלומים החודשי לסכום של 150 ש"ח למשך שמונה חודשים.

5.

בתשובתם סומכים המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי, הוא המשיב 2, ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי, וטוענים כי דין הבקשה להידחות. לטענתם, בבקשתו שהוגשה לבית המשפט המחוזי לא הצביע החייב על שינוי נסיבות שמצדיק סטייה מתכנית הפירעון, אשר, כאמור, נקבעה בהסכמתו. כמו כן, לטענתם, במסגרת הבקשה שהגיש החייב לבית המשפט המחוזי, לא גיבה החייב את טענותיו באסמכתאות או בנתונים המעידים על הפחתה בהכנסותיו. עוד טוען המנהל המיוחד כי החייב עומד בצו התשלומים החודשי שהושת עליו, ואף זה מעיד על יכולותיו הכלכליות.

דיון והכרעה

6.

לאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

נקבע לא אחת כי החלטה בדבר כושר ההחזר של החייב בהליכי פשיטת רגל וקביעת גובה צו התשלומים החודשי שיושת עליו, נגזרות מן הראיות והטיעונים שהובאו לפני הערכאה הדיונית בנוגע ליכולותיו הקונקרטיות של פושט הרגל, ומשכך לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה (ראו למשל: רע"א

4926/00 דג'לדטי נ' עו"ד רוזן , פסקה 5 (2.4.2001); רע"א 8160/10 בן דב נ' עו"ד שרון , פסקה 3 (14.12.2010); רע"א 4042/15 ראדי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 8 (26.07.2015); רע"א 10181/17 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' פנסו , פסקה 11 (30.5.2018) (להלן: עניין פנסו ); רע"א 2060/18 זיסר נ' עו"ד פייסל מוסא, מנהל מיוחד , פסקה 10 (20.06.2018)). עוד נקבע כי ערכאת הערעור תיטה להתערב בהחלטות כגון דא, רק במקרים שבהם הערכאה הדיונית לא איזנה באופן ראוי בין צרכי החייב לבין האינטרסים של הנושים (וראו: ע"א 341/82 בר דרור נ' כסיף , פ"ד לז (3) 729, 735 (1983); עניין פנסו , פסקה 11). המקרה שלפנינו אינו בא בגדר מקרים אלה.

7.

בענייננו, כאמור, החלטתו של בית המשפט המחוזי נטועה בנסיבותיו הקונקרטיות של החייב, ומתבססת בעיקרה על חוות דעתו של המנהל המיוחד ועל הראיות שהוצגו בפניו לעניין כושר הפירעון של החייב. כמו כן, החייב לא הביא לפני בית המשפט המחוזי אסמכתאות המבססות את טענותיו לעניין שינוי הנסיבות שחל לאחר קביעת תכנית הפירעון – היינו, הפגיעה בכושר השתכרותו עקב ההרעה במצבו הנפשי – ומשכך אני מוצאת כי החלטת בית המשפט המחוזי סבירה בנסיבות העניין.

ברם, אין מניעה כי החייב יגיש בקשה חדשה לבית המשפט המחוזי לשינוי תכנית הפירעון, בגדרה יפרט, באופן מלא ומגובה באסמכתאות, את מצבו הכלכלי ואת שינוי הנסיבות שחל מעת קביעת תכנית הפירעון הנוכחית, כגון אישור תביעתו לקצבת נכות כללית על-ידי המל"ל, שצורף לבקשה זו.

8.

אשר לטענה כי שגה בית המשפט עת קשר בין הכנסותיה של אם החייב לבין הכנסות החייב עצמו לצורך ההחלטה בעניין גובה צו התשלומים החודשי, אני סבורה כי לא לכך כיוון בית המשפט המחוזי . אמנם נקבע בהחלטה כי "אם החייב מתגורר אצל אמו ממילא הכנסות התא המשפחתי כולו נלקחות בחשבון כולל זו של אימו...". ואולם, נראה כי הכוונה היא לכך שהמגורים אצל אמו חוסכים למבקש הוצאות רבות, ומותירים לו הכנסה פנויה רבה יותר לצורך החזר חובותיו, אשר באה בחשבון בעת קביעת צו התשלומים החודשי.

9.

סוף דבר: דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.