רע"א 6522/05 דר' דוד בן צבי נ. ישראל ואביבה גלברג

1.בפניי שתי בקשות הנוגעות לתובענה (ה"פ 603/04) שהגיש המבקש נגד המשיבים בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

2.הבקשה הראשונה היא למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת ש' דותן) מיום 6.6.05, לפיה נדחה ערעור שהגיש המבקש על החלטת הרשם לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות המשיבים בה"פ 603/04 הנ"ל.

בית המשפט המחוזי נימק את דחיית הערעור בשניים, מפני שהתובענה העיקרית נשוא החלטת הרשם נדחתה ומפני שהערעור על החלטת הרשם הוגש באיחור. המבקש משיג בבקשתו בכתב על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי. לדבריו, טעה בית המשפט המחוזי בקביעתו שהתובענה העיקרית נדחתה. כן טוען כי הערעור הוגש במועד.

לאחר עיון בבקשה למתן רשות ערעור, בהחלטת בית המשפט המחוזי ובהחלטת הרשם, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לרשות ערעור להדחות. הבקשה אינה מעלה כל סוגיה משפטית כללית החורגת מעניינם של הצדדים להליך ואין אפוא מקום למתן רשות ערעור על פי אמות המידה המקובלות (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128).

לגופו של עניין אציין כי, לשון החלטת הרשם מיום 13.1.05 הינה ברורה: "משלא הופקדה ערובה להוצאות, הרי שדין התובענה להדחות וכך אני מורה..." נמצא שגם לגופו של עניין איני רואה מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה, התובענה העיקרית נדחתה ומטעם זה יש לדחות את הערעור על החלטת הרשם בעניין החיוב להפקיד ערובה.

3.הבקשה השניה היא לעיכוב הליכים המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל ולמתן סעדים זמניים שונים עד להכרעה בה"פ 603/04 הנ"ל. משנדחתה ה"פ 603/04 הנ"ל על פי החלטת הרשם וכפי שקבע בית המשפט המחוזי, אין עוד מקום למתן סעדים זמניים או לעכב הליכים לתקופת התובענה. גם בקשה זו דינה אפוא להדחות.

הבקשות נדחות. אין צו להוצאות.