רע"א 6529/15 אלקטיס 1 2007 בע"מ נ. רו"ח עליזה שרון ועוה"ד ליאור מזור

1.

לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ב' טאובר ) מיום 28.9.2015, בגדרה אישר בית המשפט את הסדר הנושים של החברות שבכותרת.

2.

חברת חיון מחשבים בע"מ (להלן: החברה ) וחברות בנות שבשליטתה (להלן כולן יחד: החברות )

נקלעו לקשיים כלכליים. ביום 24.8.2015 נענה כב' השופט י' זרנקין לבקשתן ונתן צו להקפאת ההליכים נגדן. נוכח פעולת החברות בתזרים מזומנים גירעוני, אישר השופט זרנקין לנאמנים שמונו לחברות, רו"ח עליזה שרון ועו"ד ליאור מזור, לבצע התמחרות בין שני מציעים. ביום 17.9.2015 נבחרה הצעתו של המשיב 8 כהצעה הזוכה, במסגרתה הציע לרכוש את החברות תמורת סך של 2.8 מליון ₪, תוך התחייבות להמשיך להעסיק מחצית מעובדי החברה, ולהשקיע סכומים נוספים ברכיבים של החלפת ערבויות החברה לטובת צדדי ג' והעמדת שירותי אחריות ללקוחות החברה. השופט זרנקין הורה לנאמנים לפרסם עד יום 20.9.2015 הודעה בדבר כינוס אסיפות נושים, שתיערכנה ביום 21.9.2015, והורה לנאמנים להגיש עד ליום זה נוסח הסכם מפורט עם הרוכש לאישור בית המשפט.

הצעת ההסדר שהועמדה לאישור הנושים קיבלה תחילה אישור באסיפת הנושים המובטחים בלבד, ובהמשך, לאחר שתוקנה בהסתמך על מקורות נוספים שהועמדו לטובת קופת ההסדר, ביניהם חצי מליון ₪ שהעמיד בעליה של החברה, קיבלה ההצעה אף את תמיכת הנושים בדין קדימה, אך הנושים הלא מובטחים, בהם המבקשת, נותרו בהתנגדותם. לפי הצעת ההסדר העדכנית, יקבלו הנושים בדין קדימה (עובדי החברה ורשות המיסים) את עיקר דין הקדימה בתוספת 15%, הנושים המובטחים יקבלו 83% מתביעת החוב שתאושר (במקום 85% בהצעה המקורית), והנושים הבלתי מובטחים יקבלו 18% מחובם (במקום 9% בהצעה המקורית).

3.

ביום 28.9.2015 ניתנה החלטת בית המשפט בדבר אישור ההסדר. משלא ניתנה הסכמת הנושים הבלתי מובטחים, אין תנאיו של סעיף 350(ט) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: החוק ) מתקיימים, ולפיכך בחן בית המשפט את התקיימות תנאיו של סעיף 350יג לחוק וקבע כי הם מתקיימים. בית המשפט קבע שערך הנשייה של הנושים שתמכו בהסדר עלה משמעותית על 75% מסכום הנשייה, כי התמורה שעתידה להתקבל במכר משקפת את שווי החברות, וכי קידום הליך המכר עדיף על הליך פירוק, שכן בפירוק תפחת התמורה משמעותית וספק אם הנושים הבלתי מובטחים יוכלו להיפרע בגין חובם. בית המשפט ציין, כי די לו בתמונה שהוצגה לו על-ידי הנאמנים על מנת לקבוע כי יתרונותיו של ההסדר עולים במובהק על חסרונותיו, וכי אין צורך בהמתנה לחוות דעת מומחה לגבי שווי נכסי החברה, במיוחד נוכח הדחיפות וחלון הזמנים הקצר להבראת החברה.

בית המשפט הוסיף, כי נוכח האמור אין הוא נדרש להכריע בטענה אם יש לפסול את הצבעתה של המבקשת, המתנגדת להסדר, מחמת שיקול פסול, מהטעם שהיא מעדיפה שהחברה תכנס להליך פירוק ובכך יבוא לסיומו הליך הבוררות המתנהל בינה לבין החברה. בהתייחס לטענות המבקשת נגד ההסדר הוסיף, כי לוח הזמנים שנקבע לקיום אסיפות הנושים היה קצר נוכח מצבן של החברות הפועלות בתזרים מזומנים גירעוני, מה גם שהמבקשת לא השיגה על ההחלטה בפני הערכאה המוסמכת, וכי אף שטרם נשלמו המגעים לחתימת הסכם המכר, בין היתר בשל לוח הזמנים הקצר, אין נזק בכך שייחתם לאחר אישור הסדר הנושים, שכן ממילא רק עם חתימתו יוכל ההסדר לצאת אל הפועל.

4.

על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור וכן בקשת רשות ערעור (שאלת סיווג ההליך מונחת לפני רשמת בית המשפט להכרעתה). כן הגישה בקשה לעיכוב ביצוע, אשר הובאה לפני. בבקשה פירטה

המבקשת טענותיה נגד ההחלטה לגופה וטענה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. אחר קבלת תגובות המשיבים דחיתי את הבקשה בהחלטתי מיום 15.10.2015, מהטעם שטרם בשלה העת לדון בטענות מושא הבקשה נוכח העדכון שמסרו הנאמנים כי המגעים לחתימת הסכם המכר עם המציע שזכה בהתמחרות לא צלחו. בהחלטתי ציינתי, כי המבקשת תוכל לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה חדשה ככל שייחתם ויאושר הסכם המכר והסדר הנושים יהא בר ביצוע.

5.

הסכם המכר נחתם לבסוף עם מציע אחר, המשיבה 7. הנאמנים ציינו, כי התמורה הופחתה ל-1.45 מליון ₪ נטו (לעומת 2.8 מליון ₪ ברוטו עם המציע הקודם), אך הבעלים של החברה הגדיל את תרומתו לקופת ההסדר לסך של 750,000 ₪, והנושים המובטחים הסכימו להפחית את שיעור הדיבידנד שיקבלו מקופת ההסדר ל-81%, ולפיכך לא יחול שינוי בתשלומים שישולמו לנושים בדין קדימה ולנושים הבלתי מובטחים. בהחלטתו מיום 20.10.2015 אישר בית המשפט את הסכם המכר. נוכח טענת המבקשת בדבר תרמית שביצע כלפיה בעל השליטה בחברות, הוסיף בית המשפט כי מתן הפטר במסגרת הליכי הסדר אין בו לגרוע מזכות הנושה לתבוע בגין עילת תרמית.

6.

משאושר הסכם המכר, שבה המבקשת ופנתה בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט מיום 28.9.2015 במסגרתה אושר הסדר הנושים. בבקשה נטען, כי לא היה מקום לאשר את ההסדר ממספר טעמים: ההליך לא קוים במועדים שנקבעו בתקנות להליך פרסום הצעת ההסדר והדיון בה, ולא ניתן די זמן להיערך לדיונים בהצעה; הסכם המכר לא נחתם טרם אישור ההסדר; לא הושג הרוב הדרוש לאישור ההסדר, לא הוצגה חוות דעת מומחה כנדרש, והחלת סעיף 350יג בנסיבות הענין שימשה כלי לבנקים לכפות דעתם על הנושים הרגילים ולא זו תכלית הסעיף; הסדר הנושים כופה שלא כדין הפטר לבעלי תפקיד בחברות; ההסדר כורך שמונה חברות מבלי לבחון את מצבת החובות של כל אחת מהן על מנת להבטיח שאין חברה אחת מסבסדת את האחרות על חשבון הנושים.

על רקע טענות אלה טענה המבקשת, כי סיכויי הערעור טובים, והוסיפה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן אם לא יעוכב ביצוע ההסדר תחל הרוכשת בביצוע פעולות שונות ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. מאידך, טענה, עיכוב הביצוע המבוקש לא יגרום לכל נזק: עיכוב ביצוע ההסדר לא יעכב את ביצוע מכר החברות; עובדי החברה יקבלו אותו מענה בחלופת הפירוק, וממילא מרביתם לא ימשיכו להיות מועסקים בחברה; הנושים המובטחים מוותרים על 18% דיבידנד בהסדר ולפיכך ספק אם הוא טוב עבורם יותר מחלופת הפירוק; ולבסוף, הנושים הבלתי מובטחים התנגדו כולם להצעת ההסדר ולפיכך לא יינזקו מאי ביצועו.

7.

הנאמנים טוענים בתגובתם, כי דין הבקשה להידחות על הסף מחמת אי צירוף כלל המשיבים העלולים להיפגע אם תתקבל, ובפרט אי צירוף הנושים הבלתי מובטחים, למעט המשיבה 5 הפועלת בתיאום עם המבקשת, וכן אי צירוף בעל השליטה בחברות. כן טענו, כי הערעור כלל אינו מתייחס לאישור הסכם המכר ואינו מבקש לעכב ביצועו, וכי לא ניתן לבטל את הסדר הנושים ולהותיר על כנו את הסכם המכר, בהיות השניים כרוכים זה בזה, בניגוד לטענת המבקשת. כן טענו, כי למבקשת אינטרס בכשלון ההסדר, כיוון שפירוק החברה ישחרר אותה מהליך בוררות המתנהל בינה לבין החברה בענין התמורה המגיעה לה מן החברה בגין מוצרי סמסונג שהיא מוכרת לה, בהתאם לאשר הוסכם ביניהן בעת שהמבקשת רכשה מהחברה את פעילותה כיבואן מוצרי סמסונג.

הנאמנים

טענו, כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, שכן אי מימוש ההסדר יפגע בעובדים, אשר מרביתם ממשיכים להיות מועסקים בחברה, ובנושים הלא מובטחים אשר עלולים שלא לקבל דבר בפירוק. כן יפגע הדבר ברוכש אשר כבר ביצע השקעות של ממש בחברה והחל בשיקומה. על כך הוסיפו כי סיכויי הערעור נמוכים, שכן לדידם אין ממש בטענות המבקשת נגד החלטת בית המשפט: לוח הזמנים המזורז התחייב ממצבן של החברות; הטענה כי ההסדר אושר בלא שנחתם הסכם מכר אינה רלוונטית עוד משנחתם הסכם המכר; המקרה דנן בא בגדרם של תנאי סעיף 350יג' לחוק ומהנתונים שהציגו הנאמנים לבית המשפט עלה כי חלופת ההסדר טובה מחלופת הפירוק; מתן ההפטר לבעלי תפקידים בחברה נעשה לאחר שלא הוצגו כל ממצאים שילמדו על התנהגות לא נאותה בניהול החברה; פעילות החברות מרוכזת בחברת חיון מחשבים בע"מ ואילו החברות הבנות אינן פעילות.

8.

הכונס הרשמי הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, תוך ציון כי ספק גדול אם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת נוכח העובדה שלפי כל ההערכות, בשים לב לקופת החברה, התנהלותה הגירעונית וסד הזמנים הקצר להבראתה, עיכוב ביצוע הסדר הנושים יביא לפירוקה המיידי ויסתום את הגולל על האפשרות להבריא אותה ולאפשר לעובדים להמשיך לעבוד בה. כן צוין, כי ספק אם המבקשת תקבל דיבידנד כלשהו ככל שיינקט הליך לפירוק החברה. הכנ"ר אף סבור, כי ישנו ספק גדול באשר לסיכויי הערעור, בשים לב לכך שלוח הזמנים הקצר התחייב מנסיבות הענין וההסדר עומד בתנאי סעיף 350יג, וכן נוכח הרושם כי למבקשת אינטרס בהחלת הליך פירוק על החברה, על אף שספק אם ייטיב איתה, וזאת עקב הבוררות המתקיימת בינה לבין החברה.

9.

עובדי החברה מתנגדים לבקשה ומנמקים כי הם חוששים שפעילות החברה תופסק והם יפוטרו מעבודתם. אף הבנקים מתנגדים לבקשה. הרוכשת (המשיבה 7) מתנגדת גם כן לבקשה בנמקה שכבר שילמה את מלוא התמורה וביצעה השקעות נוספות בחברה לטובת שיקומה. המשיבה 5, הנושה הבלתי מובטחת היחידה שצורפה להליך, מסכימה לבקשה.

9.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

10.

טעם ראשון לכך הוא אי צירוף בעל השליטה בחברות והנושים הבלתי מובטחים (למעט נושה אחת), על אף שהם עלולים להיפגע אם תתקבל הבקשה. כאן אדגיש, כי לבקשה הראשונה שהגישה המבקשת לא צורפו המשיבים האמורים ואף לא עובדי החברה ורוכש החברה. בהחלטתי מיום 15.10.2015 ציינתי, כי ככל שהמבקשת תבחר לשוב ולבקש עיכוב ביצוע לכשיאושר הסכם המכר, תגיש בקשה בצירוף כל המשיבים הרלוונטיים. בבקשה השניה בחרה המבקשת לצרף את עובדי החברה והרוכש, אך לא צירפה את יתר הנושים הבלתי מובטחים ואת בעל השליטה בחברה. די בטעם זה להביא לדחיית הבקשה.

11.

דין הבקשה להידחות אף לגופה. כידוע, אין בהגשת ערעור על החלטת בית המשפט, כשלעצמו, כדי להצדיק עיכוב ביצוע ההחלטה. הכלל הוא כי החלטת בית המשפט תבוצע בלא עיכוב, וכחריג לכך ניתן לעכב ביצועה מקום שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש וסיכויי ערעורו טובים (ע"א 3638/15 אורי שגיא נ' פרדי פייביש , 24.8.2015) . מבלי לקבוע מסמרות בענין סיכויי הערעור דנן, אני סבור כי מאזן הנוחות, אשר הינו השיקול בעל מעמד הבכורה לענייננו ( שם , פסקה 18 לפסק הדין), אינו נוטה לטובת המבקשת.

אמנם נכון הוא, כי לאחר התקדמות ביצוע ההסדר יִקשה להשיב את המצב לאחור, אולם בכך אין די כשלעצמו כדי לחייב היענות לבקשה, אלא יש להוסיף ולבחון את הנזקים הצפויים למשיבים כתוצאה מעיכוב ביצוע ההחלטה (ע"א 6261/10 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אלרן (ד.ד.) השקעות בע"מ, 28.9.2010 ). אל מול טענת המבקשת כי בחלופת פירוק תוכל להיפרע מחלק גדול יותר של חובה, אשר הוצגה באופן סתמי, עומדת הערכת הנאמנים, הכנ"ר, ויתר הנושים שצורפו לבקשה, כי חלופת ההסדר שגובש עולה על חלופת פירוק החברות, בשים לב למצבת חובות החברות וגירעונן הגדל והולך, ובצידם נתוני הסדר הנושים והסכם המכר. המבקשת לא הפריכה את הערכות המשיבים לפיהן ההסדר לא רק שלא יזיק לה אלא אפשר שיועיל לה, שכן ספק איזה חלק, אם בכלל, יקבלו הנושים הבלתי מובטחים, בשים לב לסדר הנשייה ולגידול הצפוי בחובות החברה ובגירעונותיה ככל שלא ימומש ההסדר, בעוד שבמסגרת ההסדר, הכרוך בהשקעת סכומים מאת הבעלים של החברה ורוכש החברה, מובטח להם דיבידנד בשיעור 18%. בהקשר זה שוקלים לחובת המבקשת חסרון עמדתם של יתר הנושים הבלתי מובטחים להצעה העדכנית, אשר לא צורפו להליך, וכן העובדה שהותירה בלא מענה והסבר את הטענה החוזרת שהוצגה נגדה לפיה הצבעתה נגד ההסדר מונעת משיקול זר, וכי יש לה ענין בפירוק החברה, מסלול אשר יפטור אותה מן המחלוקת הכספית בדבר התמורה המגיעה לה מן החברה, המתבררת כעת בבוררות. עוד שוקל בתמונה נזקם של העובדים, אשר בחלופת ההסדר נמשכת העסקת חלק לא מבוטל מהם בחברה, וכן נזקו של המוכר, אשר החל בשיקום החברות וביצע כבר השקעות לא מבוטלות לשם כך.

12.

על כל האמור אוסיף, כי טענת המבקשת עניינה בפער בין הסכום שתוכל לקבל, לטענתה, במסלול פירוק לעומת במסלול ההסדר שאושר. כידוע, פוטנציאל לנזק כספי אינו עילה לעיכוב ביצוע אלא על המבקש להראות כי לא יוכל להיפרע בגין נזקיו (ע"א 6961/14 עיריית חיפה נ' ורדיה סנטר מרכזי מסחר בע"מ , 19.11.2014) . המבקשת לא הראתה כאמור.

13.

סוף דבר: הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים 4-1, 7, 9 בסך 5,000 ₪ כל אחד.