ע"א 6528/15 אלקטיס 1 2007 בע"מ נ. רו"ח עליזה שרון ועוה"ד ליאור מזור

1.ההליכים שבכותרת מופנים כלפי החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 28.9.2015, בה אושר הסדר נושים של חיון מחשבים בע"מ וחברות בנות שבשליטתה (להלן: החברות ). רע"א 6529/15 מופנית בנוסף גם כלפי החלטה מיום 17.9.2015 בה נבחר הזוכה בהתמחרות ונקבעו לוחות זמנים לקיום אסיפת נושים ולגיבוש הסדר נושים.

המבקשת-המערערת (להלן: המבקשת ) הגישה "הליך כפול" למען הזהירות, אך ציינה כי לגישתה ההליך המתאים הוא בקשת רשות ערעור, בהדגישה כי בהחלטה מיום 28.9.2015 לא היה כדי לסיים את הדיון בסוגיה.

התבקשו עמדות המשיבים. הוגשו תגובות מטעם המשיבים 1, 3 ו-4. כונס הנכסים הרשמי והמשיבים 2 ו-5 לא הגישו תגובה מטעמם, ונוכח חלוף הזמן תינתן החלטה מבלי שעמדתם בפניי.

2.המשיבים 1, 3 ו-4 (להלן: המשיבים ) הודיעו כולם כי הם תמימי דעים עם המבקשת כי הדרך הנכונה להשיג על החלטות בית המשפט המחוזי היא הגשת בקשת רשות ערעור. עמדתם זו מתבססת על הטענה שלא היה בהחלטות אשר ניתנו כדי להשלים את ההתדיינות במחלוקות בין הצדדים והדיון הוסיף להתנהל (וכך למשל לאחר מתן ההחלטות, ביום 20.10.2015, ניתנה החלטה בדבר אישור הסכם מכר). המבקשת הוסיפה והצביעה על כך שבמסגרת ההחלטה שאישרה את הסדר הנושים נקבע כי ההסדר שאושר כפוף לחתימה על הסכם מכר, ומטעם זה, כך לגישתה, אין מדובר בפסק דין.

דעתי שונה. לגישתי נכון לסווג את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.9.2015 כפסק דין, עליו נתונה למבקשת זכות ערעור. אנמק דעתי.

3.הליך של חדלות פירעון הוא הליך דינאמי אשר לאורך חייו ניתנות דרך כלל מספר רב של החלטות. על אותן החלטות חלים דיני הערעור הרגילים המבחינים בין "פסק-דין", עליו ניתן לערער בזכות, לבין "החלטה אחרת", עליה ניתן להשיג ברשות בלבד (סעיף 291 לפקודת החברות). לפי ההלכה הנוהגת הכרעה במחלוקת מתוחמת שיש לראות בה משום יחידה דיונית העומדת בפני עצמה, "הסוגרת" מבחינה מהותית את העניין הנתון במחלוקת בין הצדדים, היא "פסק-דין". כפועל יוצא אין זה חריג שבמסגרת הליך של חדלות פירעון מוציא בית המשפט תחת ידיו יותר מהחלטה אחת הנושאת "משקל סגולי" של "פסק דין" (ראו רע"א 7916/13 ג'אביט נ' עו"ד ורו"ח סיגל רוזן רכב ועו"ד שאול קוטלר (10.12.2013)).

בהחלטה מיום 28.9.2015, אותה הכתיר בית המשפט המחוזי כ"פסק דין", קבע בית המשפט "הנני מאשרת את הסדר הנושים לחברות, לבעלי מניותיהן, מנהליהן, דירקטורים או כל נושאי משרה אחר או בעל תפקיד בחברות, ונותנת לו תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברות" (פסקה 49 להחלטה). לטעמי קשה לומר שהכרעה כזאת, הנותנת תוקף של פסק דין להסדר מרכזי בהליך הפירוק, הוא הסדר הנושים, אינה נושאת את אותו "משקל סגולי" של פסק דין. זאת אף אם בענייננו ניתן בהמשך לכך פסק דין משלים או פסק דין נוסף, בו אושר הסכם מכר עם מציעה אחרת, תוך שינוי והתאמה של הסדר הנושים שאושר.

אם לא די בהלכה הכללית החלה בעניין, הרי שביחס לאישור הסדר נושים קובעת תקנה 36 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב-2002 כי "פשרה או הסדר שאישר בית המשפט, דינם כדין פסק דין ואולם ניתן לשנותם או לבטלם באישור בית המשפט". גם הוראה מפורשת זו מובילה אל המסקנה כי החלטה בה ניתן תוקף של פסק דין להסדר נושים, יש לסווג כפסק-דין (ראו והשוו: ע"א 1027/07 אויפמן נ' הייסם כרוף בע"מ , פסקה 3 (23.7.2007); רע"א 2081/13 ויסקינד, עו"ד נ' נידר, חברה לבניין ולפיתוח בע"מ , פסקה 15 (21.6.2013); ע"א 9241/12 התכוף תעשיות בע"מ נ' רו"ח עליזה שרון - נאמנת להסדר הנושים , פסקה 4 (4.8.2013); רע"א 1135/06 ר.א.מ מהנדסים קבלנים בע"מ נ' עמותת שכונת קוטגים בשועפאט (בפירוק) , פסקה ט"ו (29.3.07); אליעזר וולובסקי כונס נכסים בדיני החברות 568-569 (מהדורה שניה, 2004)).

הנה כי כן, טענות המשיבים והמבקשת, לפיהן לא היה בהחלטה כדי לסיים את מלוא המחלוקות בין הצדדים, העובדה שמימוש ההסדר הותנה בחתימה על הסכם מכר, וגם ההנחה כי נכון יהיה לסווג החלטות נוספות שניתנו או שיינתנו בהמשך הדרך כפסקי דין, אינן משנות מכך שאת ההחלטה בה אושר הסדר הנושים יש לסווג כפסק-דין עליו נתונה למבקשת זכות ערעור. אעיר בהקשר זה כי אחת מן הטענות הערעוריות אותן מעלה המבקשת היא כי אישור הסדר הנושים טרם חתימה על הסכם המכר היה בבחינת "רתימת העגלה לפני הסוסים". אולם טענת המבקשת כי מטעם זה נפל פגם בהחלטה, אינה משליכה על סיווגה של ההחלטה.

לבסוף אציין כי נוכח מסקנתי זו לעניין סיווג ההחלטה מיום 28.9.2015, סבורני כי המערערת רשאית לכלול בערעור עליה גם את השגתה על ההחלטה מיום 17.9.2015 (אשר רע"א 6529/15 הופנתה גם כלפיה), שכן היא בבחינת החלטת ביניים בדרך לאישור ההסדר.

4.סיכומם של דברים - ע"א 6528/15 יוותר על כנו. המבקשת רשאית, ככל שתמצא לנכון, להגיש הודעת ערעור מתוקנת הכוללת השגה גם על ההחלטה מיום 17.9.2015, וזאת בתוך שבעה ימים מעת המצאת ההחלטה לידיה. בכל מקרה תגיש המבקשת בתוך המועד האמור "דף פתיחה" מתוקן להודעת הערעור, בו יצוינו כמשיבים כל הצדדים להליך בבית המשפט קמא (כולל הצדדים אשר נכחו בדיון מיום 17.9.2015).

רע"א 6529/15 נמחקת בזאת. העירבון שהופקד ברע"א 6529/15 יועבר להבטחת הוצאות המשיבים בע"א 6528/15 .

המזכירות תתייק בתיקי השופטים בע"א 6528/15 את החלטת כב' השופט מ' מזוז מיום 15.11.2015 ואת החלטתי זו, ולאחר הגשת דף הפתיחה המתוקן תערוך עדכון לעניין הצדדים להליך.