רע"א 6544/14 יוסף יצחק אהרונוב נ. פקיד שומה ירושלים 3

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מינץ ) מיום 6.8.14 בע"א 57131-01-14 (הבקשה הגיעה לטיפולי ביום 18.1.15), בה נדחתה בקשת המבקש ל"מתן החלטה בטענות מקדמיות" שהגיש במסגרת ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת פקיד שומה ירושלים 3 (להלן המשיב ).

ב.

ביום 2.10.10 קבע המשיב כי על המבקש להגיש לו דו"חות מס שנתיים מן השנים 1997 ועד 2002, והמבקש עירער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. בנוסף לכתב הערעור (שלא צורף לבקשה זו), הגיש המבקש "בקשה למתן החלטה בטענות מקדמיות" (שגם היא לא צורפה במלואה לבקשה זו), בה נטען, בין היתר, כי המשיב חרג מסמכותו בכך שביקש ממנו להגיש את הדו"חות האמורים, כיון שלמבקש לא היו הכנסות בשנים הללו, וכן כיון שחלוף השנים הרבות מאז שנות המס הללו, אינו מאפשר דרישת הדו"חות על-ידי המשיב. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בהחלטה קצרה, בקבעו כי "לא תינתן החלטה נפרדת בשלב הזה 'בטענות המקדמיות'". על החלטה זו משיג המבקש בשלב זה. נטען, כי יש ליתן רשות ערעור נוכח הסוגיות המשפטיות החשובות העולות בענייננו, לרבות היקף סמכות המשיב לדרוש הגשת דו"חות שנתיים. לגופם של דברים, מתבקש בית המשפט לקבוע שהחלטת המשיב נעשתה בחוסר סמכות ולכן בטלה מעיקרה.

ג.

אין בידי להיעתר לבקשה זו. החלטתו של בית המשפט המחוזי היא החלטה דיונית מובהקת, שמשמעותה שהטענות שהעלה המבקש, שעל פניהן נראה כי נוגעות הן לגוף הערעור וכבודן במקומן בלא שאביע דעה לגביהן, יידונו בשלב מתאים בתיק; אינני מוצא בכך פגם, ומכל מקום אין המקרה מצדיק את התערבותו החריגה של בית משפט של ערעור בעניינים מעין אלה (רע"א 4388/14 אלון חברת הדלק נ' פקיד שומה מפעלים גדולים (8.7.14); ח' בן נון וט' חבקין הערעור האזרחי 206-203 (מהדורה שלישית, 2012 )).

ד.

אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.