פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6579/06
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשים:
1. סמי זילחה
2. צחי טהר לב
3. לשכת סוכני הביטוח
נ ג ד
המשיבה:
ישיר איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בת"א-יפו מיום 9.8.06 בבש"א 16411/06 שניתנה על ידי כבוד
השופטת ע' ברון
בשם המבקשים: עו"ד י' בנקל;
עו"ד א' כהן
החלטה
1.הנני בדעה, כי צדק בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ע' ברון) משהחליט לבטל סעד ארעי ולדחות את בקשתה של המבקשת ליתן צו מניעה זמני האוסר פרסומו של תשדיר פרסומת, שנעשה מטעמה של המשיבה. מדובר בתשדיר שמטרתו לפרסם דבר עדיפותו של ביטוח ישיר, היינו כזה המושג בלא תיווכו של סוכן ביטוח, על פני ביטוח באמצעות סוכן ביטוח.
2.כפי שציין בית משפט קמא, התשדיר מציג באופן היתולי ומוגזם את היתרון שבהתקשרות ישירה של מבוטח עם חברת ביטוח. כמובן, שמדובר בהצגה חד-צדדית, וטבעי שכך הוא לגבי תשדיר פרסומת, הבא לשבח את מרכולתו של המפרסם. יש לזכור, כי מדובר בתחרות מסחרית ועל כן, כמובן שאין מניעה כי המבקשים, שני סוכני ביטוח והארגון המאגד את סוכני הביטוח בישראל, יפרסמו תשדירים בעלי אופי דומה, אך מכיוון הפוך, היינו שידגישו, ואף זאת בצורה היתולית ועל דרך הגזמה, את החסרונות של עשיית ביטוח שלא באמצעות סוכן ביטוח, אלא באופן ישיר. התחרות המסחרית צריכה להתנהל על גלי האתר ובאמצעי הפרסום האחרים ולא בבית המשפט. מובן מאליו שאם קיימת חריגה מן החוק, יאמר בית המשפט את דברו, אך לא שוכנעתי שקיימת הצדקה להתערבות שיפוטית לעת הזו במקרה הנוכחי.
3.עלינו לזכור, כי במקרה דנא מדובר בבקשה לצו מניעה זמני. משמעותו המעשית של צו כזה במקרה של פרסומת הינה איסור סופי לשדר את התשדיר המסוים. שהרי משיגיע מועד ההכרעה בתובענה עצמה, יהא זה זמן רב לאחר שפג טעמו של התשדיר. כלומר, על המבקשים למצוא תרופתם בסעד כספי, אף שניתן להבין כי מבחינתם אין בו די. אין בכוונתי לאמר שלעולם לא יינתן צו מניעה זמני בסיטואציה דומה של תשדיר ובו פרסומת מסחרית, אך ברי שהדברים הנאמרים בתשדיר המסוים העומד לבחינה, אופן אמירתם והאינטונציה של קולות המשתתפים, אינם כה מרחיקים לכת עד שנאמר, כי יש מקום ליתן סעד זמני. ראוי גם לזכור שעסקינן בחופש ביטוי מסחרי, שאף כי אינו כה רחב כחופש ביטוי פוליטי, יש ליתן לו משקל נכבד, במיוחד כאשר משמעות מתן הצו הינה הגבלה מראש של חופש הביטוי.
4.לפיכך, הנני מחליט לדחות את הבקשה לרשות ערעור בלא שנדרשת תשובה. ממילא אין עוד צורך להתייחס לבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, בה מבוקש ליתן סעד על פי צד אחד. לסיום אעיר, כי להשקפתי לא היה מקום ליתן סעד ארעי, היינו טרם שמיעתה של המשיבה. רק במקרה קיצוני מאוד יהא צידוק ליתן סעד אקס-פרטה למניעת שידורה של פרסומת, וזאת כאשר קיים חשש מיידי, מהותי וממשי לפגיעה קשה ביותר באינטרס מוגן אם לא יינתן צו על אתר. הדרך הראויה הינה לבקש תשובה, ואפשר שהדבר ייעשה תוך זמן קצר ביותר, על מנת שההכרעה תינתן רק לאחר שמיעתו של המשיב.
ניתנה היום, י"ט באב תשס"ו
(13.8.06).
ש
ו פ ט