רע"א 6595/19 מיכאל משה בן עטר נ. י.ס נחמן יזמות בע"מ

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"א 60357-03-19, השופטת א' כהן ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (תא"ם 45813-10-17, השופט נ' אשכול ).

2.

המשיבה, י.ס נחמן יוזמות בע"מ, שהיא חברה העוסקת בניכיון שיקים, הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שני שיקים בחתימת המבקש, כל אחד מהם על סך 16,900 שקלים.

3.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע השיקים. לטענתו, הוא מסר אותם לידיו של מר אהרן מרצבך כנגד התחייבותו של האחרון להעביר לחשבונו אותם סכומים. המבקש הוסיף וטען כי בפועל התחייבות זו הופרה, וכי הוא לא קיבל תמורה כנגד השיקים למעט עמלה בסך 300 שקל לכל שיק. בעקבות הגשת התנגדות לביצוע השיקים הועבר התיק להמשך בירור בבית משפט השלום (הרשם ד'

יעקבי ). בעיקרו של דבר, המבקש טען כי דין התביעה להידחות, בהתחשב בכך שלא קיבל תמורה, ובנסיבות שבהן המשיבה אינה תמת לב, אינה אוחזת בעד ערך וממילא אף אינה אוחזת כשורה. טענות נוספות של המבקש נסבו על כך שהמשיבה היא נותנת שירותי מטבע (נש"מ) שהפרה חובות המוטלות עליה לפי חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993 (שכונה בעבר חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993. להלן: חוק אשראי הוגן ). לעומת זאת, המשיבה טענה כי נתנה תמורה כנגד השיקים שהועברו אליה במסגרת עסקת ניכיון וזכאית לתבוע כאוחזת כשורה.

4.

ביום 4.3.2019 דחה בית משפט השלום את תביעתה של המשיבה, לאחר שקבע כי המבקש לא קיבל תמורה כנגד השיקים וכי המשיבה אינה אוחזת כשורה.

5.

המשיבה הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. בערעור נטען כי השיקים ניתנו כ"שטרי טובה", ולכן חל במקרה זה סעיף 27(ב) לפקודת השטרות המקנה זכות תביעה לכל מי שהוא אוחז בעד ערך. ביום 13.8.2019 קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור, באמצו את טענת המשיבה.

6.

בקשת רשות הערעור דנן מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אך בעיקרו של דבר היא מתמקדת בטענות שלא עמדו במרכז פסיקתן של שתי הערכאות הקודמות – טענות שעניינן חובותיה של המשיבה כנותנת שירותי מטבע לפי חוק אשראי הוגן כלפי צדדים שלישיים. על-פי הנטען, המשיבה הפרה את חובותיה על-פי דין. עוד נטען כי הניתוח ה"שטרי" של ההליך החמיץ את התמונה המלאה של הדברים, שבמרכזה עומדת פרשת מרמה שבגדרה גולגלו שטרות בהיקף של מיליוני שקלים ו"נעקצו" אנשים תמימים רבים.

7.

לאחר שבחנתי את הדברים, אני סבורה שדין הבקשה להידחות, וזאת מן הטעם שהיא אינה עומדת באמות המידה שנקבעו לדיון ב"גלגול שלישי" (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ ,

פ"ד לו(3) 123 (1982)) . חרף הנטען בה, היא אינה נוגעת אלא ליישומו של הדין בעניינו של המבקש. למותר לציין כי העובדה ששני הגלגולים הקודמים הניבו תוצאות שונות או אף טענות ליישום מוטעה של הדין, אינן מצדיקות כשלעצמן מתן רשות ערעור (ראו למשל: רע"א 7668/16 חרמש מבנים בע"מ נ' פלוני , פסקה 8 (8.1.2017); רע"א 4372/19 יוניטרוניקס (1989) (ר"ג) בע"מ נ'

MICRON TECHNOLOGIES INC , פסקה 9 (4.8.2019)). למעלה מן הצורך יוער כי הטענה שהועמדה במרכזה של הבקשה הנוכחית היא שהיה מקום "להרחיב" את מסגרת הדיון בתביעה השטרית על מנת לבחון טענות הנוגעות למעשה למערך המסחרי הכולל שבו הייתה נטועה. מבלי להידרש לגוף הדברים, טענה זו חורגת בעליל מן התפיסה המקובלת בהליכים שטריים ולמעשה בתכליתם של דיני השטרות. אין בכך כדי לגרוע מיכולתו של המבקש לנקוט בהליך אחר בכל הנוגע לטענות העקרוניות שביקש להעלות, בין היתר ביחס לחובות החלות לשיטתו על המשיבה כנש"מ, ככל שימצא לעשות כן.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אינני עושה צו להוצאות.