פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"א 6603/23
בבית המשפט העליון
רע"א 6603/23
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקשים:
מגדלי שיא יוספי בע"מ ואח'
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית כפר יונה
2.
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – כפר יונה
3.
נתיבי ישראל בע"מ – חברה הלאומית לתשתיות תחבורה
4. מועצה אזורית לב השרון
5. הועדה המקומית לתכנון ובניה לב
השרון
6. משרד התחבורה
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ח' קיציס) בת"א 36079-02-23 מיום
1.8.2023
בשם המבקשים:
עו"ד שחר הררי; עו"ד הדר
טבילה
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ח' קיציס) בת"א 36079-02-23 מיום 1.8.2023, בה נדחתה בקשת המבקשים ליתן צו מניעה זמני המונע פרסום הודעות הפקעה לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הציבור), 1943 ביחס למקרקעי המבקשים.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. בית המשפט המחוזי דחה בצדק את טענת המבקשים במישור הסמכות על פיה התביעה בכללותה עניינה בהפרת הוראות הסכמיות ולא במעשה מנהלי, דבר המקנה לבית המשפט סמכות לדון בבקשה. מבלי להידרש לאופייה הכללי של תביעתם, אף על רקע הטענות ההסכמיות הכלולות בה, המחלוקת בכל הנוגע לסעד הזמני עניינה במניעת פרסום הודעת הפקעה, שהיא סוגיה מנהלית גרעינית מובהקת ולא פעולה אזרחית (והשוו: רע"א 3062/16 קלמן נ' מועצה אזורית דרום השרון (21.4.2016)). נדמה שהמבקשים עצמם אינם חולקים על כך, שכן הם הצטרפו כעותרים לעתירה מנהלית בה התבקש בין היתר הסעד האמור כמו גם סעד זמני זהה (עת"מ 55443-06-23; להלן: ההליך המנהלי).
בבקשה שלפנַי הוסיפו וטענו המבקשים טענה חדשה אשר לא נטענה בבית המשפט המחוזי, לפיה אין מניעה כי בית המשפט יידרש לבקשה למתן צו מניעה מכוח "סמכותו הנגררת" בדרך של "תקיפה עקיפה". לא זו בלבד שמשעה שטענה זו נטענה כאמור לראשונה בהליך זה אין להידרש לה; אלא שאין לקבלה גם לגופה ולוּ בשל ההליך המנהלי המקביל המתנהל בין הצדדים בו כאמור נדונה בקשה זהה למתן סעד זמני. ביום 30.7.2023 אף התקיים דיון בבקשה זו, ובסופו אף נדרשו משיבה 3 ומשיב 6 להביע עמדתם להצעת בית המשפט להקפאה זמנית של הפרסום. הצעה זו עודנה תלויה ועומדת. בנסיבות האמורות, אין כל מקום לאפשר בירור של סוגיות התלויות ועומדות בהליך מנהלי, גם בהליך אזרחי במקביל בדרך של סמכות "נגררת" או "תקיפה עקיפה". מנגנון התקיפה העקיפה נועד בין היתר לקדם את היעילות, למנוע פיצול הדיון והארכתו ולחסוך בזמן שיפוטי (וראו למשל בהקשר זה: ע"א 3129/19 זנלכל בע"מ נ' פקיד שומה חיפה, פסקה 72 (25.8.2022); ע"א 4291/17 אלפריח נ' עיריית חיפה, פסקה 12 (6.3.2019)). אין להלום עשיית שימוש במכשיר משפטי זה לצורך יצירת הליכים מקבילים וסיבוך ההתנהלות הדיונית התקינה. אין אפוא כל תוחלת בקיום דיון מקביל, תוך "עקיפת" ההליך המנהלי.
אוסיף כי לא מצאתי מקום לקבל את טענת המבקשים כי אין לחסום את דרכם רק בשל עצם קיומו של ההליך המנהלי המקביל, שכן מדובר לטענתם בעילות תביעה שונות במהותן. זאת שעה שהמבקשים עצמם הבהירו בנימוקיהם לבקשה לצרפם כצד להליך המנהלי, כי "הסעדים בעתירה דומים לסעדים בתביעה ולמצער בבקשה לצו זמני בתביעה..." (פסקה 3 לבקשה מיום 17.7.2023) וכי "העתירה עוסקת באותה סוגיה, באותו הסכם ובאותה כוונה לפרסם הודעות לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות, בניגוד למוסכם..." (פסקה 4). המבקשים אוחזים אפוא את החבל משני קצותיו וזאת אין להתיר.
די באמור לעיל כדי להביא לדחיית הבקשה. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ' באלול התשפ"ג (6.9.2023).
ש ו פ ט