רע"א 6658/20דוד מזרחי נ. אהרון כהן

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ה' עובדיה ) בת"א 32537-04-15 מיום 30.8.2020, אשר בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 26.7.2020 (להלן: פסק הדין ). בפסק הדין התקבלה תביעה כספית שהגיש המשיב נגד המבקשים. בד בבד עם הגשת הבקשה לרשות ערעור הוגשה גם בקשה למתן צו ארעי לעיכוב ביצוע פסק הדין.

רקע והליכים קודמים

2.

בשנת 2015 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי תביעה כספית נגד המבקשים (ונגד גורם נוסף שאינו צד לבקשה דנן), לקבלת פיצויים בגין עילות שונות הנובעות מהסכמים שנכרתו ביניהם. בכתב הגנתם הכחישו המבקשים את טענות המשיב נגדם, ובין היתר טענו כי תביעתו התיישנה וכי מכל מקום, תביעה זו לוקה בשיהוי. בפסק הדין קיבל בית המשפט המחוזי, כאמור, את תביעת המשיב וקבע כי על המבקשים לשלם לו סך של 1,960,464 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין, כמו גם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 35,000 ש"ח.

3.

ביום 20.8.2020, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ובתוך כך, טענו כי בכוונתם להגיש לבית משפט זה ערעור על פסק הדין וכי סיכויי הערעור להתקבל טובים. עוד טענו המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין, משום שאין ביכולתם לשלם את הסכום הגבוה שפסק בית המשפט המחוזי לטובת המשיב מבלי לממש נכסי מקרקעין המשמשים למגוריהם, ולפיכך ביצוע פסק הדין יגרום להם ולבני משפחותיהם נזק בלתי הפיך. עוד ציינו המבקשים כי בהחלטה מיום 11.8.2020 הטיל בית המשפט המחוזי (כב' השופט ר' חיימוביץ' ), לבקשת המשיב, צו עיקול זמני על נכסי מקרקעין שבבעלותם, ובהם בתי מגוריהם כאמור. מכך ביקשו המבקשים ללמוד כי אף המשיב סבור שלא ניתן לבצע את פסק הדין מבלי לממש את בתי המגורים שלהם. המבקשים הוסיפו כי קיים חשש שעד להכרעה בערעור על פסק הדין, יכלה המשיב לפחות חלק מסכום הכסף הגבוה שנפסק לטובתו, וכן נטען להתנהלות כספית מוקשית של המשיב. המבקשים טענו, אפוא, כי אלמלא יעוכב ביצוע פסק הדין, ייתכן שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל.

4.

בתשובה לבקשה טען המשיב כי סיכויי הערעור להתקבל קלושים ביותר, וכן כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, משום שמדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, ולכן לא יתעורר קושי בהשבת המצב לקדמותו אם הערעור עליו יתקבל. עוד נטען כי אין מקום לשקול את מצבם הכלכלי של המבקשים בעת ההכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי, וכי יש להעלות טענות מעין אלה לפני רשות האכיפה והגבייה. אשר לטענת המבקשים כי יהיה עליהם לממש נכסי מקרקעין לשם ביצוע פסק הדין, נטען כי רק בנסיבות חריגות יורה בית המשפט על עיכוב ביצוע פסק דין מסיבה זו, וכי ממילא לא הניחו המבקשים תשתית עובדתית לטענתם האמורה. המשיב הוסיף וטען כי טענת המבקשים בדבר התנהלותו הכספית היא שקרית ומכל מקום, נטענה בעלמא.

החלטת בית המשפט המחוזי

5.

בהחלטה מיום 30.8.2020 דחה בית המשפט המחוזי, כאמור, את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. נקבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, נוכח העובדה שמדובר בפסק דין כספי, ומאחר שלא עלה בידי המבקשים להוכיח כי ביצוע פסק הדין יסב להם נזק בלתי הפיך. עוד צוין כי מטענות המבקשים עולה כי מצויים בבעלותם שלושה נכסי מקרקעין, אשר אינם משמשים למגורים ואשר שוויים הכולל עולה על שווי החיוב הכספי שהוטל עליהם בפסק הדין; וכן כי יש בידיהם נכסים נוספים מסוגים שונים, ובהם זכויות בחברה קבלנית (להלן: החברה הקבלנית ). על רקע זה, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשים לא הניחו תשתית ראייתית לכך שביצוע פסק הדין יגרום להם נזק בלתי הפיך או יביא למימוש נכסי מגוריהם. בנוסף לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי לא עלה בידי המבקשים לבסס את הטענה לפיה המשיב יתקשה להשיב להם את הסכום הפסוק אם ערעורם יתקבל, וטענה זו נטענה בעלמא. בנוסף, בית המשפט המחוזי קבע כי אין בסיכויי הערעור כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין.

ביום 16.9.2020 הגישו המבקשים לבית משפט זה ערעור על פסק הדין (ע"א 6510/20), וכן הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי – היא הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

6.

בבקשתם חוזרים המבקשים על הטענות שהעלו בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ומוסיפים כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את בקשתם מבלי להתייחס באופן ענייני לסיכויי הערעור. עוד נטען כי קביעות בית המשפט המחוזי בדבר מאזן הנוחות מבוססות על נתונים שגויים, ובהם קביעתו כי נכסי המקרקעין המעוקלים של המבקשים אינם משמשים למגוריהם. בהקשר זה מדגישים המבקשים כי שניים מתוך שלושת הנכסים שעליהם הוטל עיקול זמני לטובת המשיב – משמשים למגוריהם, וכי אין ביכולתם לשלם את מלוא חובם על-פי פסק הדין מבלי לממש לפחות אחד משני נכסים אלה. עוד טוענים המבקשים כי ביצוע פסק הדין יביא לקריסתם הכלכלית; וכן כי אין רבותא בזכויותיהם בחברה הקבלנית, שכן חברה זו נעדרת אמצעים כספיים מספקים. כמו כן, טוענים המבקשים כי אין בידי המשיב נכסים בעלי ערך שמהם יוכלו להיפרע אילו יתקבל ערעורם; וכי לא עלה בידי המשיב להפריך את טענותיהם בדבר התנהלותו הכלכלית הבעייתית. בנוסף, נטען כי אין מניעה להותיר את העיקול הזמני שהוטל על נכסי המקרקעין שבבעלות המבקשים עד לתום הליך הערעור, וכי עיקול זה יבטיח את ביצוע פסק הדין אם יידחה ערעורם.

7.

בתשובתו סומך המשיב ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי, ומוסיף כי לשם גביית זכייתו על-פי פסק הדין, בכוונתו לממש תחילה כסף מזומן של המבקשים, ורק לאחר מכן, אם לא יעלה בידיהם לפרוע את החוב הפסוק, יפנה הוא למימוש נכסי המקרקעין שבבעלותם. על רקע זה, נטען כי טענות המבקשים בעניין מאזן הנוחות הן כלליות ביותר, ואינן מגובות באסמכתאות המעידות על כך שאין ביכולתם לעמוד בתשלום הסכום הפסוק. כמו כן, נטען כי המבקשים לא צירפו כל ראיה לכך שלא יעלה בידי המשיב להחזיר את סכום הכסף שישולם לו על-פי פסק הדין, ומכל מקום, נטען כי יש בידי המשיב נכסים מספקים לשם כך.

דיון והכרעה

8.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

ברירת המחדל היא כי הגשת ערעור לא תביא לעיכוב ביצוע פסק דין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ועל המבקש עיכוב ביצוע כאמור מוטל הנטל להוכיח כי סיכויי ערעורו להתקבל גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין השיקולים הללו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אך ככלל נתונה הבכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו: ע"א 1881/14 שומרז חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' שמריז , פסקה 12 (13.4.2014); ע"א 4225/20 רוזנברג נ' אלדמע , פסקה 10 (8.9.2020);

ע"א 1416/20 ספדי נ' פקיד שומה נצרת , פסקה 4 (11.10.2020)). במקרה דנן, לא מצאתי טעם המצדיק להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לפיה המבקשים לא הוכיחו כי מתקיימים בעניינם התנאים הדרושים לשם עיכוב ביצוע פסק הדין. אבאר את הנימוקים למסקנתי זו.

9.

הבקשה שלפניי נסבה על עיכוב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי, והלכה ידועה היא כי ביצועו של פסק דין מעין זה יעוכב אך במקרים חריגים במיוחד, שכן ככלל, יש להניח כי תשלום כספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך. אשר על כן, נקבע כי פסק דין כספי יעוכב רק במקרים בהם קיים חשש ממשי שהמבקש את עיכוב הביצוע לא יוכל לגבות את כספו בחזרה אם ערעורו יתקבל, או כאשר ביצוע מיידי של פסק הדין יגרום למבקש נזק בלתי הפיך (ראו: ע"א 9038/18 חזק נ' אלרואי , פסקה 6 (16.1.2019); עניין ספדי , פסקה 6; ע"א 4749/20 אלימלך נ' פקיד שומה תל אביב 1 , פסקה 7 (6.8.2020)).

10.

בענייננו, המבקשים טוענים אמנם כי אין ביכולתם לשאת בחיוב הכספי שהושת עליהם בפסק הדין מבלי לממש נכסי מקרקעין שבבעלותם, ובכלל זה לפחות אחד מבתי מגוריהם. ואולם, המבקשים לא הציגו כל אסמכתה, ולו בסיסית, התומכת בטענתם לפיה אין בידיהם כספים או נכסים אחרים שניתן יהיה לממש לשם תשלום החוב הפסוק, כדוגמת פירוט חשבונות בנק או נתונים בנוגע לזכויותיהם בחברה הקבלנית. .

11.

כמו כן, המבקשים טוענים כאמור כי קיים חשש ממשי שלא יעלה בידי המשיב להשיב להם את כספם אם ערעורם על פסק הדין יתקבל, וזאת נוכח "התנהלותו הכספית המוזרה והמסתורית", או מאחר שאין ברשותו נכסים בעלי ערך מהם ניתן יהא להיפרע. ברם, גם טענה זו של המבקשים לא הובהרה כדבעי ולא נתמכה בראיות.

12.

נוכח כל האמור, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לפיה לא עלה בידי המבקשים להוכיח כי שיקולי מאזן הנוחות מצדיקים את עיכוב ביצוע פסק הדין. עוד אציין כי לא מצאתי שיש בסיכויי הערעור כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין, וזאת, בין היתר, מאחר שבית המשפט המחוזי אימץ בפסק דינו חוות דעת מומחה שמונה מטעמו, בהסכמת הצדדים.

13.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

משכך, ממילא התייתרה ההכרעה בבקשה למתן צו ארעי.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ש"ח.