פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
666/17
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
הרצל חגיגי
נ ג ד
המשיבה:
מועצה מקומית קרית עקרון
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 9.11.2016 בע"א 13410-03-16
(ע"י סגן הנשיא
י' שינמן
)
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגן הנשיא י' שינמן ) מיום 9.11.2016 בע"א 13410-03-16, במסגרתו נדחה באופן חלקי ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקוה (השופטת נ' מימון שעשוע ) מיום 24.1.2016 בתא"מ 46596-07-11.
2.
המשיבה, המועצה המקומית קרית עקרון (להלן: המועצה ), הגישה נגד המבקש תובענה בסדר דין מקוצר שעניינה חובות ארנונה ומים לשנים 2004 עד 2010 בגין שני נכסים בבעלותו המצויים בתחום שיפוט המועצה, והמבקש הגיש בקשת רשות להתגונן.
3.
בית משפט השלום בפתח תקוה דחה את כל טענותיו של המבקש וקיבל את תביעת המועצה (עם הפחתה מסוימת מסכום החוב). בין היתר דחה בית המשפט את טענת המבקש כי המועצה לא נעתרה לבקשות הנחה שונות שהגיש, וקבע כי בקשות אלו הוגשו שלא במועד ושלא לפי הדין. בית המשפט הבהיר כי טענות המבקש לפיהן הוא זכאי להנחה בתשלום אינן יכולות להישמע בפני בית המשפט, שכן זה אינו שם עצמו בנעלי ועדת ההנחות ובכלל זה אינו בוחן אם הוועדה יישמה נכונה את הקריטריונים המזכים בהנחה. בית המשפט אף דחה את טענות המבקש באשר לאופן מדידת אחד מהנכסים שבבעלותו, וקיבל את טענת המועצה כי לא נפלה טעות במדידה וכי ממילא לא הגיש המבקש כל השגה לענין השטח המחויב בארנונה או בקשר לתעריף החיוב בדרך הראויה ובמועדים המתאימים. לסיום העיר בית המשפט, כי להתרשמותו "הנתבע הינו אדם עיקש המתנהל על פי ראות עיניו ללא קבלת ייעוץ מקצועי, וכי למרות שפנה מספר פעמים לתובעת [המועצה - מ.מ] בבקשות לענין הליכי הגביה שננקטו כלפיו ובקשות למחיקת חובות, לא בירר מהי הדרך הנכונה והעיתוי הנכון להגיש בקשות להנחות בארנונה בשל מצבו הכלכלי... ולא פנה לייעוץ משפטי". בית המשפט חייב אפוא את המבקש בתשלום סכום החובות בסך 65,259 ₪.
4.
בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום, למעט בקביעה כי על המבקש לשלם סך של 14,517 ₪ בעבור "יתרת ארנונה לשנת 2004" (לאור ספק שמתעורר לגבי נכונות מועד היווצרותו של החוב ושיעורו), והעמיד את חוב המבקש למועצה על סך של 50,742 ₪.
5.
כעת מונחת לפני בקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש, אשר עודנו לא מיוצג, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, המגוללת על גבי 19 עמודים שלל טענות מטענות שונות, אשר עיקרן מהווה חזרה על טענות שהובאו בפני הערכאות קמא ונדחו על ידן.
6.
מוטב היה כי בקשה זו לא הייתה מוגשת מלכתחילה, ומשהוגשה - דינה להידחות. ראשית, מאחר שאינה עומדת כלל בתנאי הלכת חניון חיפה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) , לפיה
רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך. גם לגופה אין בבקשה זו כל ממש, באשר היא מעלה (בפעם השלישית) טענות - חלקן תמוה או בלתי מובן - אשר נדחו מכל וכל, בדין ובאופן מנומק, בפסקי דינם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. אעיר כי בתי משפט קמא ניסו ככל יכולתם ללכת לקראת המבקש ולהפחית מסכום חובותיו למועצה, אלא שהמבקש ממאן לפנות לגורמים משפטיים ציבוריים או וולונטריים שביכולתם לסייע לו למצות את זכויותיו (כגון האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים או מערך מתנדבי תכנית "שכר מצווה" בלשכת עורכי הדין), ומתמיד בעקשנותו "להיכנס עם הראש בקיר" ולפעול בעצמו ובאופן רשלני אל מול המועצה, גורמי הגבייה הרלבנטיים ובתי המשפט.
7.
סוף דבר : הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' בניסן
התשע"ז (5.4.2017).
ש
ו פ ט