פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א
6668/20
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשים:
1. עקיבא גרשון
2. עופר גרשון
נ ג ד
המשיבה:
אדן השרון בנייני איכות בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 9.8.2020 בת"א 35795-01-19 שניתנה על
ידי כב' השופט יעקב פרסקי
בשם המבקשים:
עו"ד יניב בוקסר
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי באר-שבע (כב' השופט יעקב פרסקי ) מיום 9.8.2020, במסגרתה סירב להיעתר לבקשת המבקשים לזמן לעדות את ב"כ המשיבים בהליך דלמטה, עו"ד יוסף וקנין (להלן: " עו"ד וקנין "). הסכסוך בין הצדדים נוגע לזכויות המבקשים בדירות שנרכשו מהמשיבה בשנים 2002-2000. זימון עו"ד וקנין לעדות התבקש על ידי המבקשים מאחר שלטענתם הוא היה מעורב בהליכים קודמים הנוגעים לדירות שבמחלוקת, אשר התנהלו בשנת 2004 במסגרת הליכי הקפאת הליכים שנערכו בעניינה של המשיבה (בשמה הקודם – אריה את עופר בניה והשקעות (97) בע"מ) (להלן: " הליכי ההקפאה ").
2.
מצב הדברים בו בא כוח מייצג משמש גם כעד הוא מצב בלתי רצוי. הוא מציב את בא הכוח המייצג בניגוד עניינים בין שני תפקידיו – כעד החייב במסירת האמת מזה, וכבא כוח המחויב לייצג בנאמנות את הלקוח מזה, ועלול להעמיד את בית המשפט במצב לא נוח אם יידרש לקבוע ממצאי מהימנות ביחס לבא הכוח המייצג בכובעו כעד. משום כך מורה כלל 36(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: " כללי האתיקה ") כי " לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים... " (ראו ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום , פ"ד מט(1) 318, 339-338 (1995); גבריאל קלינג אתיקה בעריכת דין 378-372 (2001) (להלן: " קלינג "); אהרון אנקר "הרציו של הכלל האוסר על עורך דין לייצג צד בהליכים משפטיים ולהעיד למענו באותו ענין" הפרקליט ל 101 (התשל"ו)). ודוק, כלל 36(ב) לכללי האתיקה מתיר אומנם לעורך דין להוסיף ולייצג כשנקרא להעיד על ידי בעל דין יריב, ואולם הדבר נועד למנוע שימוש לרעה בכלל שצוטט לעיל (ראו: קלינג , עמ' 377), ואין בו כדי ללמד שהקשיים הכרוכים בהעלאתו של בא כוח מייצג לדוכן העדים נעלמים כלא היו, כאשר הוא מזומן להעיד על ידי היריב (השוו: ע"א 6235/15 חלאק נ' כריים , פסקה 3 לפסק דינו של השופט צבי זילברטל (15.2.2017)).
3.
זאת ועוד, מעיון בחומרים שצורפו לבקשת רשות הערעור עולה כי מעורבותו של עו"ד וקנין בהליכי ההקפאה הייתה כאחד מבאי כוחו של הנאמן שמונה למשיבה באותה עת, ד"ר שלמה נס (להלן: "ד"ר נס" ). בית המשפט קמא, בדחותו את הבקשה לזימון עו"ד וקנין, הבהיר כי הוא עושה כן, בין השאר, לאור העובדה שאישר באותה החלטה את זימונו של ד"ר נס, מטעמו פעל כאמור עו"ד וקנין בשעתו. ואכן, זימונו של ד"ר נס לעדות עשוי ליתר את עדותו של עו"ד וקנין.
4.
השילוב שבין שני אלה – הקושי בהעדת בא כוח מייצג, מזה, והעובדה שהובא עד רלוונטי אחר לאותו עניין, מזה, מצדיק בשלב הנוכחי את החלטתו של בית המשפט קמא, וזאת מבלי שאדרש לנימוקו הנוסף, לפיו "עסקינן בתיק שעיקרו ומהותו מסמכים שהם אלו אשר קרוב לוודאי שיכריעו במחלוקת" . כך בפרט לנוכח ההלכה לפיה זימון עדים הוא עניין מובהק שבסדרי דין, שלערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בו, ואשר ערכאת הערעור תימנע ככלל מלהתערב בו (ראו, מבין רבים, רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' נחום , פסקה 7 (10.6.2009)).
5.
אציין עם זאת כי הדלת אינה סגורה בפניי המבקשים להעלות מחדש את בקשתם להעיד את עו"ד וקנין, ככל שיתברר לשיטתם כי הדבר נחוץ לאחר שיישמעו כלל העדים, ובכלל זה ד"ר נס (השוו: רע"א 4868/15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' גלזר , פסקה 9 (29.7.2015)). למותר לציין כי אינני מביע כל עמדה ביחס לבקשה שכזו, אשר תבחן, ככל שתוגש, על ידי בית המשפט קמא לפי מיטב שיקול דעתו.
6.
לאור האמור, הבקשה נדחית ללא צורך בהתייחסות המשיבה. בנסיבות העניין, ומשלא נתבקשה תשובה, אינני עושה צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ג בתשרי התשפ"א (1.10.2020).
ש ו פ ט