רע"א 6673/00 עדית סוכנות לביטוח בע"מ נ. בני לב

1.בין המבקשות, סוכנויות ביטוח המתמחות בביטוח מוניות, לבין המשיב, סוכן ביטוח המעיד אף הוא על עצמו כי הוא מתמחה בביטוח מוניות, הוסכם, כי המשיב יפנה לקוחות המעוניינים לבטח מוניות למבקשות תמורת קבלת עמלות, וכן כי יצויין בפוליסות שהלקוחות הופנו על-ידי המשיב. מטעמים שטרם הובררו, הודיעה המבקשת 2 בתאריך 27.7.00 למשיב על הפסקת הפעילות על-פי ההסכם.

לאחר הפסקת התקשרותן עם המשיב, פנו המבקשות לבית-המשפט המחוזי בבקשה למתן צו-מניעה, לפיו ייאסר על המשיב לפנות באופן כלשהו ללקוחות אותם הפנה למבקשות, וזאת עד לתום שלושה חודשים ממועד פקיעת הפוליסה של לקוחות אלה.

לטענת המבקשות, תכליתו של צו זה היא למנוע מהמשיב לפנות ללקוחות ולהציע להם פוליסה חדשה, תוך שימוש בידע שרכש בעת עבודתו עם המבקשות באשר למחירי הפוליסה וההנחות הניתנות, תנאי התשלום של המבקשות, ותנאי התקשרותן עם חברות הביטוח. על-פי טענה זו, התנאים המפורטים לעיל הם סודות מסחריים השייכים למבקשות, ולפיכך זכאיות הן לצו-המניעה על-פי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט1999-. לחלופין נטען, כי הצו נחוץ על-מנת למנוע מהמשיב לגרום להפרת חוזה הביטוח על-ידי הלקוחות. כן הגישו המבקשות בקשה לצו-מניעה ארעי, עד למתן החלטה בתיק.

2.בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט יהודה זפט) דחה את הבקשה לצו-המניעה הארעי מהטעמים הבאים: המבקשות לא הוכיחו קיומו של סוד מסחרי השייך להן; מתבקשות הגבלות בלתי סבירות על חופש העיסוק של המשיב; הסעד הארעי זהה לסעד סופי שכן עד לבירור התובענה יעברו למעלה משלושה חודשים. בית-המשפט ציין, כי למיטב הבנתו זנחו המבקשות את טענותיהן הנובעות מעילות חוזיות במהלך הדיון בפניו.

3.מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי, בגידרה הוגשה גם בקשה למתן צו-ארעי, עד למתן החלטה בבקשה. בבקשתן חוזרות המבקשות על טענותיהן בפני בית-המשפט המחוזי ומדגישות, כי לא זנחו את טענותיהן החוזיות, וכי על-פי ההסכם ביניהן לבין המשיב, הלקוחות אותם הפנה המשיב אליהן הפכו ללקוחותיהן של המבקשות.

המשיב בתגובתו תמך באמור בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, והדגיש, כי הבקשה הוגשה בחוסר תום-לב, וכל מטרתה היא, למנוע מהמשיב את פרנסתו באופן מוחלט.

4.צו-המניעה הזמני לו עותרות המבקשות, מגביל באופן ניכר את חופש העיסוק של המשיב, בכך שנמנעת ממנו גישה למספר גדול של לקוחות השייכים לשוק מוגבל בגדלו - ביטוח נהגי מוניות - כשמדובר בלקוחות עימם עבד בעבר, וביסס עמם קשר עיסקי. לפיכך יש לבחון, האם הוכיחו המבקשות אינטרס מוגן במידה המצדיקה הטלת הגבלה זו על המשיב.

סוד מסחרי השייך למבקשות עשוי להיות אינטרס מוגן, המצדיק הטלת הגבלות מסויימות על המשיב. כאמור, המבקשות טוענות כי רשימת הלקוחות שבידיהן, ותנאי ההתקשרות עם לקוחות אלה הינם סודות מסחריים השייכים להן. אלא שלא די בכך שבידי המבקשות רשימת לקוחות או מידע בנוגע ללקוחות אלה, ועדיין עליהן להוכיח, כי מדובר בסוד מסחרי, וכי סוד זה שייך להן.

כעולה מהחלטת בית-המשפט המחוזי, לא הונחה בשלב זה תשתית ראייתית המוכיחה, ולו לכאורה, כי על-פי ההסכמה שבין המבקשות למשיב, הלקוחות אותם הפנה המשיב למבקשות ייחשבו ללקוחות המבקשות, כך שרשימת הלקוחות ותנאי הפוליסה המוצעים להם יהיו סוד מסחרי השייך למבקשות. לפיכך, לא ניתן לקבוע, כי למבקשות סוד מסחרי אותו עשוי המשיב לגזול.

מעבר לכך, כפי שציין בית-המשפט המחוזי, הסעד הארעי לו עותרות המבקשות זהה לסעד הסופי, שכן סביר להניח שתקופת ההגבלה תחלוף בטרם יינתן פסק-דין בתובענה. בנסיבות אלה יש לנקוט משנה זהירות ולהקפיד, כי לא תגרם פגיעה חמורה יתר-על-המידה באינטרסים של המשיב. ראו ע"א 6601/96

AES SYSTEM Inc. נ' משה סער נ"ד(3) 850, בע' 878. כאמור, מתן צו-מניעה ארעי כמבוקש, עשוי לפגוע באופן ניכר ביכולת השתכרותו של המשיב שכן לא יקבל את העמלות אותן צפה לקבל עקב חידוש הפוליסות של הלקוחות אותם הפנה אל המבקשות, וכן עשויה להגרם לו פגיעה חמורה במוניטין.

5.אף בטענותיהן הנוספות של המבקשות לא מצאתי עילה מספקת למתן צו-מניעה זמני העשוי לפגוע בחופש העיסוק של המשיב, כמתואר לעיל.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית. בנסיבות אלה מתייתרת הבקשה לצו-מניעה ארעי שהוגשה, כאמור, עם בקשת רשות הערעור.

המבקשות ישלמו למשיב הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.