רע"א 6709/17 חברת עורכי דין דניאל נ. המוסד לביטוח לאומי

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' זינגר ) בת"א 7433-08-17 מיום 16.8.2017, בה נדחתה בקשת המבקשים 2-1 למתן סעד זמני, אשר יורה למשיב לחבר אותם לאלתר למערכת המייצגים המקוונת שלו.

רקע

1.

המבקשים 2-1 הם משרד עורכי דין ומשרד רואי חשבון המייצגים ונותנים שירותי ייעוץ למבקשת 3 מול רשויות המס והביטוח הלאומי. המבקשת 3 היא חברה המעניקה, בין היתר, שירותי ייעוץ לבדיקת חיובים כספיים, הכוללים בקרות שכר, לרבות קבלת החזרים או יצירת חיסכון מול רשויות המס באמצעות תכנה ייחודית שפותחה לצורך זה. המבקש 4, הוא מנהל הטכנולוגיות המקצועי במבקשת 3, אשר בין השאר, מעניק ייעוץ מקצועי ומיסויי למבקשים 2-1. המשיב, המוסד לביטוח לאומי, מפעיל מערכת מייצגים מקוונת, המאפשרת למייצגים, בין היתר, להגיש דו"חות עבור לקוחותיהם ולקבל בהתאם לכך כספים בשמם.

2.

ביום 26.7.2017 נותקו המבקשים מהמערכת המקוונת של המשיב ללא הודעה מוקדמת, לנוכח החשד כי הם ניצלו לרעה את גישתם ומשכו ממנה כספים שלא כדין. על רקע זה הגישו המבקשים 2-1 ביום 3.8.2017 בקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד, שיורה למשיב לחבר אותם לאלתר למערכת הנ"ל. במסגרת הבקשה ציינו המבקשים כי הם נותקו ממערכת המייצגים המקוונת של המשיב מספר ימים עובר לפנייתם לבית המשפט, וכי פנייתם למשיב לא זכתה למענה. המבקשים 2-1 טענו כי יש בניתוק חד צדדי זה כדי לגרום נזק להם וללקוחותיהם.

3.

ביום 3.8.2017 קבע בית המשפט המחוזי (השופט א' דראל ) כי אין מקום להיעתר לבקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד בהתחשב בסוג הסעד המבוקש ובזמן שחלף מאז הניתוק מן המערכת.

4.

ביום 16.8.2017 נערך דיון בבקשה במעמד שני הצדדים. בית המשפט המחוזי עמד בהחלטתו על כך שברקע לבקשה עומדת התביעה העיקרית שעניינה בעיקר במערכת היחסים המורכבת שבין המבקשים 4-3, אשר לא היו צד להליך זה, לבין גורמים שונים במשיב. צוין כי במסגרת כתב התביעה טענו המבקשים לשחיתות במוסד לביטוח לאומי, אשר בגינה קיימת "התנכלות" נגדם. בית המשפט קבע כי אף שקיים בכתב התביעה אזכור לקניין רוחני, מבחינה מהותית לא מדובר בתביעה מסוג זה. בהקשר זה צוין כי הסעדים האופרטיביים המבוקשים בתביעה הם למעשה סעד כספי (נכון לעת הזו עומדת התביעה על שווי מוערך של 550,000 ש"ח) וכן סעדים למתן חשבונות וגילוי מסמכים שונים.

5.

בית המשפט המחוזי ציין כי מן החומר שהונח לפניו ולאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון שנערך לפניו, עולה כי המשיב ניתק את המבקשים מן המערכת המקוונת שלו בשל טענתו כי הם משכו ממנה כספים שלא כדין באמצעות הגשת דו"חות מתוקנים לכאורה מטעם החברות שאותן הם מייצגים, באופן המפחית את חיובן למשיב באופן משמעותי, כאשר בפועל "לא חל שינוי עובדתי בחברות המדווחות". מנגד, המבקשים טוענים כי הדו"חות תוקנו על בסיס טענה עניינית וראויה. בית המשפט הטעים כי בעוד שניתן היה לסבור מקריאת הבקשה למתן סעד זמני כי המערכת מאפשרת רק קבלת מידע אינפורמטיבי והגשת דו"חות, הרי שבפועל השימוש בה מאפשר למבקשים לשמש כמעין זרוע ארוכה של המשיב ולמשוך כספים מהמערכת עבור הלקוח אותו הם מייצגים. בנוסף, צוין כי מעיון בבקשה ניתן היה לסבור כי לפני המבקשים לא עומדת דרך חלופית בה הם יכולים לפעול, אך מסתבר כי עומדות לפניהם שתי דרכים חלופיות – הגשה ידנית בסניפי המשיב והגשה מקוונת דרך החברות המיוצגות עצמן.

6.

על רקע זה קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום לקבל את הבקשה ולהורות, בגדר סעד זמני, על חיבור המבקשים למערכת המשיב. בית המשפט עמד על כך כי לשיטתו ניתן לדחות את הבקשה אך על יסוד סוגיית הסמכות העניינית, בשים לב לעמדת המשיב ועמדת בא כוחם של המבקשים 2-1, לפיה הסמכות לדון בתביעה העיקרית מוקנית לבית משפט השלום. בית המשפט הטעים כי ניתן עקרונית ליתן הוראות בגדר הסמכות הטבועה ביחס לכל אשר ייעשה עד להמשך הדיון בערכאה המוסמכת, כאשר מתעוררת בעייתיות במישור הסמכות העניינית. ואולם, נקבע כי במקרה דנן לא ניתן לעשות כאמור, הואיל והמבקש 4, אשר נכח בדיון, אמר שלטעמו לבית המשפט המחוזי יש סמכות עניינית, וביקש, בהיותו צד לתיק, כי תישמר לו הזכות להשלים את טיעונו בעניין זה במסגרת ההליך העיקרי, לפני שתועבר התביעה לערכאה אחרת. בית המשפט ציין כי בשל עמדה זו אין באפשרותו להעביר את התביעה לבית משפט השלום, ועל כן "לא ניתן ליתן הוראות באשר לכל שיעשה עד לקיום הדיון בערכאה האחרת".

7.

בית המשפט המחוזי הדגיש כי על אף שניתן היה להסתפק בדברים האמורים, לשיטתו, אף לגופו של עניין לא היה מקום ליתן את הסעד המבוקש, גם אם היה נקבע כי נתונה לו סמכות עניינית. בהקשר זה, נקבע כי הבקשה למתן הסעד הזמני נגועה בחוסר ניקיון כפיים מחמת אי גילוי כל הנדרש. בין היתר מן הטעמים הבאים: העובדה שלמקרא הבקשה ניתן היה לסבור כי המערכת נועדה רק לקבלת מידע והגשת דו"חות ולא הובהר כי ניתן למעשה גם להוציא באמצעותה כספים מהמשיב, לרבות בדרך של קיזוז, שעה שעומד על הפרק חשד לניצול המערכת; העובדה שהבקשה לא גילתה כי כדי להתחבר למערכת מלכתחילה נדרשת חתימה על כתב התחייבות אשר מקנה למשיב סמכות להפסיק את מתן השירות למייצג במערכת לפי "שיקול דעתו הבלעדי והמוחלט", וממילא לא הוצג על ידי המבקשים כתב ההתחייבות; והעובדה שהמבקשים לא הציגו בפני בית המשפט את עמדת המשיב ביחס לתיקון דו"חות החברות, אף על פי שהיו מודעים לה. בית המשפט עמד על כך שהמבקשים היו צריכים להבהיר כי לנוכח שינוי בעמדתם המשפטית (וללא שחל שינוי עובדתי), הם סברו כי ניתן היה להגיש דו"ח מתוקן באמצעות המערכת.

8.

בנוסף, נקבע כי אין מקום ליתן את הסעד המבוקש בשים לב לשיקולי מאזן הנוחות. בהקשר זה נקבע כי בעוד שניתוק מן המערכת המקוונת אינו מונע בעד המבקשים מלהמשיך בעבודתם בדרכים חלופיות, הרי שאם יתברר שהמערכת נוצלה לרעה, יהיה קושי לפעול להשיב את כספי הציבור שניטלו. כן צוין, כי על פניו נראה שאי מתן הסעד עשוי להיות כרוך בנזק כספי למבקשים, אך מדובר בנזק בר תביעה הניתן לגבייה מן המשיב. עוד צוין, כי אין מקום להעניק את הסעד מאחר שלא צורפו לבקשה כלל הגורמים הרלבנטיים. בית המשפט עמד על כך שהמבקשים 2-1 לא צירפו לבקשתם את החברות אשר בשמן הוגשו הדו"חות המתוקנים, ועל כן לא ניתן היה לערוך עמן בירור בנוגע לעמדתן ביחס לאפשרות שהמבקשים המייצגים אותם ישתמשו באחת משתי החלופות האחרות העומדות לרשותם, כאמור. זאת ועוד, צוין כי אין מקום להעניק את הסעד המבוקש היות וכפי שעולה מתגובת המשיב, לא מוצו הליכים חלופיים העומדים למבקשים, כגון הגשת ערעור בכתב למינהל ביטוח גבייה וחקירות במשיב או הגשת ערעור לבית הדין לעבודה.

9.

בהמשך לאמור, עמד בית המשפט על כך שישנם טעמים התומכים בכך שהתביעה שהוגשה תימחק ותוגש תחתיה תביעה חדשה וסדורה – בין מטעם כלל המבקשים ובין מטעם חלקם. זאת בשל ניגוד האינטרסים האפשרי בין התובעים, המחלוקת באשר לגדר הסמכות העניינית וליקויים נוספים בכתב התביעה. צוין כי לכאורה דין תביעתם של המבקשים 2-1 להימחק עוד באותו היום לנוכח עמדתם באשר לשאלת הסמכות. על רקע זה נקבע כי המבקשים יגישו הודעה בה יעדכנו האם הם מבקשים לפעול כאמור ולמחוק את התביעה בתוך פרק זמן של 15 ימים.

10.

יצוין כי בהחלטה מיום 6.9.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי לנוכח הגשת בקשת רשות הערעור שבכותרת, המבקשים יגישו הודעה בה יעדכנו אם הם מעוניינים לתקן את כתב התביעה הקיים או לחלופין להגיש תביעה חדשה עד 15 ימים לאחר מועד מתן ההחלטה על ידי בית משפט זה.

תמצית נימוקי הבקשה

11.

בבקשה שלפנַי טוענים המבקשים, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי הסמכות העניינית לדון בתובענה מסורה לבית משפט השלום, שכן עיקרה הוא קניין רוחני. כמו כן, לטענתם, בית המשפט שגה משלא קיבל את גרסת המבקשים 2-1, לנוכח "העובדה שהמשיב ויתר על חקירת המצהירים". בנוסף, נטען כי בית המשפט התעלם מחוסר תום לבו של המשיב, אשר פונה ללקוחות המבקשים באופן ישיר תוך פגיעה חמורה בחופש העיסוק שלהם. נטען כי בפנייה זו מפר המשיב את ההסכמות שהושגו בינו לבין המבקש 1 בבג"ץ 6870/16, במסגרתו הושגה פשרה בין הצדדים בענייני ייצוג וניתוק ממערכות המשיב. מעבר לכך, נטען כי חוסר תום ליבו של המשיב נעוץ גם בכך שניתק את המבקשים מהמערכת ללא כל הודעה מוקדמת והתחמק ממתן הסבר לכך עד ליום הדיון. כמו כן, נטען כי בית המשפט שגה בקבעו כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, לנוכח הנזק החמור שעלול להיגרם להם וללקוחותיהם כתוצאה מהניתוק מן המערכת.

דיון והכרעה

12.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בקבלת תגובה. ממילא, יש לדחות גם את הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה במסגרתה.

13.

כידוע, ככלל, בית משפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, ורשות ערעור על החלטות מסוג זה תינתן במקרים חריגים בלבד [השוו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 206 (מהדורה שלישית, 2012); רע"א 1668/11 לוי נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ , פסקה 3 והאסמכתאות שם (27.7.2011); רע"א 6916/15 צהלה נ' גל א.מ.ר.ל.ד ייעוץ והשקעות בנכסים בע"מ , פסקה 5 והאסמכתאות שם (7.1.2016)]. אינני סבור כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. מעיון בבקשה ובהחלטתו המנומקת של בית המשפט המחוזי, עולה כי הנזק שעשוי להיגרם למבקשים הוא על פניו נזק כספי בר פיצוי. משכך, אף לגופו של עניין לא השתכנעתי כי יש מקום להתערבותי בהחלטה לדחות את הבקשה למתן הסעד המבוקש.

אשר לשאלת הסמכות העניינית; מעיון בבקשה ובנספחיה, כמו גם במערכת "נט המשפט" עולה כי סוגיה זו טרם הוכרעה, וכי בית המשפט המחוזי עתיד להכריע בה מיד לאחר מתן ההחלטה בבקשה זו. משכך, אין בדעתי להתערב אף בסוגיה זו.

14.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית. משכך, התייתר הצורך לדון בבקשת עיכוב הביצוע. משלא התבקשה תגובה לבקשה, לא ייעשה צו להוצאות.