רע"א 6711-22 רע"א 6711-22

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 4.9.2022, בענ"א 39175-06-22 (השופטת א' אלון), שבגדרו נדחה ערעור המבקשים על החלטת בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בחיפה, מיום 18.5.2022, בתנ"ז 46176-01-22 (השופטת ה' קרוואני), שבה הורה בית המשפט לנוער על הוצאת בנם הקטין של המבקשים מביתם, והעברתו לטיפול במשפחת אומנה.

לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, נחה דעתי כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה מאת המשיבות. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים; גם חשש שמא נגרם עיוות דין לא מתעורר בענייננו. טענות המבקשים, רובן ככולן – עובדתיות. כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות שנקבעו בערכאה הדיונית, להוציא מקרים חריגים שבהם התגלו פגמים מהותיים, היורדים לשורשם של דברים; קל וחומר, כאשר הנושא מובא לפתחו של בית המשפט ב'גלגול שלישי' (ראו למשל: רע"א 6823/19 שגיא נ' בר זכאי, פסקה 8 (6.11.2019)); בנו של קל וחומר, במקרה כבענייננו, שבו, כפי שציין בית המשפט המחוזי, בית המשפט לנוער "מכיר ומלווה את עניינו של הקטין וה[מבקשים] מזה שנים", ו"נושא התרשמות ארוכת טווח ובלתי אמצעית בעניינו של הקטין וה[מבקשים], העולה רבות בכמותה ואיכותה מאשר יש לערכאת הערעור". אין מקום אפוא להתערבות בממצאי העובדה שנקבעו של בית המשפט לנוער, אשר עברו גם תחת שבט ביקורתו של בית המשפט המחוזי. ודוק: ממצאים עובדתיים אלה, אכן מוליכים למסקנה כי בסביבה הנוכחית שבה הוא נמצא, נתון הקטין בסיכון כי יגַרמו לו נזקים, הן פיזיים, הן רגשיים, מה שמצדיק את ההכרזה עליו כ"קטין נזקק", (סעיף 2(6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960), ואת דרכי הטיפול שנקבעו בבית המשפט לנוער.

בקשת הרשות לערער נדחית אפוא בזאת.

משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.