רע"א 6723/99 מדינת ישראל נ. בוצרוב בנימין

המשיב נעצר עד תום ההליכים נגדו. המבקשת עותרת פעם שניה להארכת מעצרו מעבר לתשעה חודשים, שכן, משפטו לא הסתיים.

העבירות המיוחסות למשיב הן עבירות מין במשפחה, אינוס, מעשה סדום ומעשים מגונים שביצע - כפי המיוחס לו - בבתה הקטינה של אשתו במהלך השנים 1994-1998, ילידת 1984.

שאלת קיומן של ראיות לכאורה אינה עומדת על הפרק, זו נדונה בהליכי המעצר עד תום ההליכים בשתי ערכאות ובבקשת ההארכה הראשונה ושני שופטי בית משפט זה, השופט מ' חשין והשופט י' אנגלרד, הביעו עמדתם הברורה והנחרצת הן בשאלת קיומן של ראיות לכאורה והן בשאלת מסוכנותו של המשיב. אומר השופט חשין:

"אדם שעושה בגופה של קטינה מעשים נוראיים כמעשים המיוחסים לעורר, מעיד על עצמו - במעשיו - כי אדם חסר-רסן-ומעצורים הוא, אדם מסוכן הוא שנתקשה לדעת מה יעשה מחר. אכן, מעשי אינוס ומעשי סדום - בייחוד מעשים אלה הנעשים בגופה של קטינה - הינם מעשי אלימות קשה והם מן העבירות החמורות אשר רק במקרים חריגים ראוי כי תינתן בעניינן חלופת-מעצר. לא מצאתי כי בעניינו של העורר נתקיים אחד מאותם יוצאים. יתר-על-כן, הסיכון הנשקף מן העורר הינו סיכון הטבוע בעבירות שהוא עומד עליהן לדין. ואם בכך אין די, הנה שמענו מן הקטינה על האווירה האלימה אשר שררה בבית ועל-כך כי הסכימה שיבצע בגופה את המעשים הקשים שביצע בה מתוך שפחדה ממנו" (בש"פ 2673/99).

הדברים היו נכונים אז ויפים גם היום.

משפטו של המשיב עומד להסתיים. ביום 11.10.99 תשמע עדת הגנה אחרונה וישמעו סכומים. הסנגור המלומד מסר שבדעתו לבקש הגשת סכומים בכתב. אם כך ייעשה, ראוי שינתן לו משך זמן קצר להגשתם על מנת שניתן יהיה לסיים את המשפט בפסק-דין, ללא דחוי נוסף.

אשר על כן נענית אני לבקשה אלא שאינני מוצאת כי דרושים 3 חודשים לסיום המשפט וראוי להסתפק בחודשיים בלבד ולדאוג לכך שלא יהיה צורך בהגשת בקשה נוספת להארכת המעצר, שתוצאתה מי ישורנו.

הבקשה מתקבלת ומעצרו של המשיב מוארך ב60- יום מ13.10.- עד למתן פסק-דין לפי המוקדם.