בש"פ 2673/99 בנימין בוצרוב נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים, ועם הגשת כתב-האישום הורה בית-המשפט על מעצרו עד תום ההליכים. לימים ביקש העורר עיון חוזר בהחלטת המעצר, אך בית-המשפט דחה בקשה זו לגופה.

על החלטה זו האחרונה הערר שלפניי.

כתב-האישום עניינו במעשים קשים אשר העורר עשה, כנטען, בבת אישתו (שהעורר היה אביה החורג) בהיותה בת 10 ועד היותה בת 14. אוותר על תיאור המעשים ואספק עצמי בשם העבירות שמניתי לעיל.

בעררו מעלה בא-כוח העורר כמה-וכמה טיעונים, ועיקרם הוא כי אין עוד מתקיימת בעניינו של העורר אחת העילות המצדיקות מעצרו של נאשם עד תום ההליכים. בא-כוח העורר, עמד, אחת לאחת, על העילות המנויות בסעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-, ולטענתו גם אם נתקיימה אחת או יותר מעילות אלו עד עתה, הנה עתה - בשלב בו מצויים ההליכים נגד העורר - שוב נשמטה הקרקע מתחת לכל עילות המעצר כולן.

עיקר טענתו של בא-כוח העורר הוא זה, שהמתלוננת הקטינה סיימה להעיד לפני בית-משפט קמא, ומטעם זה אין עוד נשקפת סכנה כי העורר יעשה לשיבוש הליכי המשפט - על דרך השפעה על עדים, בייחוד על הקטינה - או כי יסכן את בטחונה של הקטינה; כך, בוודאי, אם אורה על הרחקתו ממקום מגוריו.

לעניין זה אין לי אלא להצטרף לדבריה של שופטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, השופטת יפה-כ"ץ, כי החשש להשפעה על עדים אינו אלא אחד השיקולים שיש לשוקלם לעניין מעצר של נאשם בעבירות כגון אלו שהעורר עומד עליהן לדין. אדם שעושה בגופה של קטינה מעשים נוראיים כמעשים המיוחסים לעורר, מעיד על עצמו - במעשיו - כי אדם חסר-רסן-ומעצורים הוא, אדם מסוכן הוא שנתקשה לדעת מה יעשה מחר. אכן, מעשי אינוס ומעשי סדום - בייחוד מעשים אלה הנעשים בגופה של קטינה - הינם מעשי אלימות קשה והם מן העבירות החמורות אשר רק במקרים חריגים ראוי כי תינתן בעניינן חלופת-מעצר. לא מצאתי כי בעניינו של העורר נתקיים אחד מאותם יוצאים. יתר-על-כן, הסיכון הנשקף מן העורר הינו סיכון הטבוע בעבירות שהוא עומד עליהן לדין. ואם בכך אין די, הנה שמענו מן הקטינה על האווירה האלימה אשר שררה בבית ועל-כך כי הסכימה שיבצע בגופה את המעשים הקשים שביצע בה מתוך שפחדה ממנו.

לא מצאתי ממש ביתר טענותיו של בא-כוח העורר. כך, למשל, הטענה כי הקטינה העלילה עליו עלילות דברים, או, כי המשפט מתמשך מעבר למקובל.

בנסיבות העניין כולן, אין גם, כמובן, כל הצדק כי אורה על חלופת מעצר.

הערר נדחה.

היום, י"ג באייר התשנ"ט (29.4.99)

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

99026730. G01