רע"א 6738/19מור ישום מחקרים בע"מ נ. רשות חדשנית- מחלקת קניין רוחני

לפניי שתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט אלכסנדר רון ) מיום 26.9.2019, אשר אחת מהן (רע"א 6738/19) מתייחסת גם להחלטה מיום 12.9.2019, אשר ניתנו בפר"ק 67317-03-19. במסגרת ההחלטה מיום 12.9.2019 מונה עו"ד איתן ארז (להלן: "עו"ד ארז" ) לנאמן נוסף על חברת ביוטכנולוגיה ישראלית המצויה הקפאת הליכים, אימיון פארמסיוטיקלס בע"מ (להלן: "החברה" ). במסגרת ההחלטה מיום 26.9.2019 הועבר עו"ד ברוך חכים מתפקידו כנאמן החברה (להלן: "עו"ד חכים" ), ונקבע כי מתווה שסוכם עקרונית למימוש נכסיה יוצא אל הפועל.

עיקר העובדות הצריכות לעניין

1.

המבקשים ברע"א 6738/19 הם חלק מנושיה הנטענים של החברה (להלן תיקרא בקשת רשות ערעור זו: "בקשת הנושים" ). המבקש ברע"א 6956/19 הוא עו"ד חכים, אשר כיהן כנאמן בתיק הקפאת ההליכים של החברה (להלן תיקרא בקשת רשות ערעור זו: "בקשת עו"ד חכים" ). וזו תמצית העובדות הנדרשות לדיון: החברה נכללת באשכול חברות הרשומות בארצות הברית, בהן חברת האם – Immune Pharmaceuticals Inc.

(להלן: "חברת האם" ). החברה עוסקת בפיתוח תרופות כאשר נכסה העיקרי הוא קניין רוחני. על פי בקשת הקפאת ההליכים אשר הוגשה בבית המשפט המחוזי בירושלים, חברת האם, העוסקת אף היא בפיתוח תרופות (שחלקן פותחו יחד עם החברה), דאגה למימון פעילותן של כלל החברות באשכול. לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים הגישה חברת האם ביום 17.2.2019 בקשה להקפאת הליכים בבית המשפט בניו ג'רזי שבארה"ב. בהתאם, החברה

הגישה אף היא בקשה להקפאת הליכים בארה"ב ביום 22.2.2019. דיון בבקשה זו אוחד עם הדיון בבקשת הקפאת ההליכים של חברת האם. ביום 28.3.2019 הגישה החברה בקשת הקפאת הליכים בישראל. כעבור ימים ספורים, ביום 1.4.2019, ניתן צו כמבוקש. יומיים לאחר מכן מונה עו"ד חכים לנאמן החברה.

2.

מראשית ימיו של ההליך בבית המשפט קמא נתגלעו מחלוקות בלתי פוסקות בין עו"ד חכים לבין הכונס הרשמי (להלן: "הכנ"ר" ), והללו הקשו על התקדמות ההליך בקצב הנדרש. חרף בקשות חוזרות ונשנות של בית המשפט קמא כי עו"ד חכים והכנ"ר יגיעו להסכמות באשר למתווה שיביא למקסום ערך החברה לטובת נושיה – היכן ובאילו תנאים יש לממש את נכסיה – הסכמה זו בוששה לבוא. על כן, לבקשת הכנ"ר ובהסכמת עו"ד חכים, הוחלט על מינוי נאמן נוסף בעל ניסיון בהליכי חדלות פירעון בינלאומיים. על כן, ביום 12.9.2019 מינה בית המשפט את עו"ד ארז לנאמן נוסף לחברה, לצד עו"ד חכים.

3.

בדיון שנערך ימים ספורים לאחר המינוי, ביום 16.9.2019, סוכם על מתווה עקרוני לניהול ההליכים בתיק: בית המשפט בניו ג'רזי יקדם את מימוש נכסי החברה, כאשר מחצית מהתמורה תישאר בארה"ב, לטובת חברת האם ונושיה, ומחציתה תועבר מידית לקופת הפירוק בישראל ללא ניכויים. כן סוכם כי כל הסכם למימוש נכסי החברה שיתקבל בבית המשפט בניו ג'רזי יותנה באישור רשות החדשנות הישראלית (אשר הייתה מעורבת במימון פיתוח נכסי החברה) ובאישור בית המשפט לחדלות פירעון בישראל (להלן: "מתווה ההתמחרות" ). מתווה זה זכה לתמיכת כלל הצדדים המעורבים בתיק, בהם הכנ"ר. כך, בין היתר, משסברו כי מירב המציעים הפוטנציאליים שיתעניינו בנכסי החברה נמצאים בארה"ב, כאשר ישנה לפחות הצעה קונקרטית אחת, של חברת Alexion Pharmaceuticals Inc.

(להלן: "חברת אלקסיון" ), לרכישת נכסי החברה.

4.

ימים ספורים לאחר שהתקבלה תמיכתם העקרונית של כלל המעורבים בתיק במתווה ההתמחרות, חזר עו"ד חכים לקדם תכנית התמחרות קודמת שעמדה על הפרק: תכנית לשיקום החברה המבוססת על הצעת רכש מטעם חברת פידליטי הון סיכון בע"מ (להלן: "פידליטי" ). פידליטי טוענת למעמד נושה של החברה, כאשר תביעת החוב שלה עומדת על כ-14 מיליון דולר. על פי הצעת הרכש מטעמה, פידליטי תרכוש את החברה בתמורה ל-9 מיליון דולר. מסכום זה יופחתו 2.9 מיליון דולר, אשר יוכרו כסכום תביעת החוב של פידליטי במעמד נושה מובטחת המחזיקה בחוב חלוט. יודגש כי במסגרת הצעת הרכש סוכם שכר טרחתו של עו"ד חכים, וכן סוכם כי תביעת החוב של פידליטי, על סך 2.9 מיליון דולר, תוכר לה אף אם תתקבל הצעת רכש אחרת (להלן: "הסדר פידליטי" . יוער כי בבקשת הנושים (פסקאות 52–53 לבקשה) נטען כי בליל ה-25.9.2019, מספר שעות לפני הדיון שהוביל להחלטה מושא ענייננו, פידליטי הגישה הסדר מעודכן בו נסוגה מבקשתה להיות מוכרת כנושה מובטחת ).

עו"ד ארז, הכנ"ר וכן מעורבים נוספים, סברו כי אין לפעול למימוש החברה בישראל תוך התעלמות מההליך בארה"ב. משהסדר פידליטי הוצע למימוש במסגרת הליך הקפאת ההליכים בבית המשפט בישראל, נוצר קרע בין הצדדים. חילוקי דעות אלה הביאו את עו"ד ארז למסקנה כי אין אפשרות לשיתוף פעולה בינו לבין עו"ד חכים כנאמנים בתיק, ומשכך פנה אל בית המשפט קמא בבקשה כי יכריע מי משניהם ימשיך בעבודת הנאמן.

5.

ביום 25.9.2019, טרם דיון בבקשת עו"ד ארז להכרעה בזהות הנאמן, ביקשה פידליטי מבית המשפט כי יעביר דווקא את עו"ד ארז מתפקידו. כך, משלטענתה, במסגרת פגישה שנערכה בינה לבין עו"ד ארז ביום 6.8.2019 נרקמו ביניהם יחסי עו"ד-לקוח. על פי הנטען, פידליטי שקלה את שכירת שירותיו של עו"ד ארז לצורך גיבוש וניהול הצעתה לרכישת נכסי החברה, כאשר במסגרת פגישה שקיימו לצורך כך פידליטי חשפה לפני עו"ד ארז מידע רגיש, העשוי להשפיע על אופן ניהול הליך התמחרות החברה ועל יכולתה של פידליטי להציע הצעות במסגרתו.

החלטת בית המשפט קמא

6.

בהחלטתו מיום 26.9.2019 קבע בית המשפט קמא כי יש להעביר את עו"ד חכים מתפקידו כנאמן, ולהותיר את עו"ד ארז כנאמן יחיד. לקביעה כי יש להעביר את עו"ד חכים מתפקידו ניתנו שני טעמים עיקריים: ראשית , ההתנהלות של עו"ד חכים מקשה על ניהול ההליכים בתיק, שכן פרט לפידליטי אין צדדים אחרים המעורבים בתיק המצדדים בגישתו ביחס לאופן בו יש לממש את נכסי החברה; שנית , בשל קיום ראשית ראיה ל"הבנות בעייתיות" בין עו"ד חכים לבין פידליטי, כאשר במסגרת הסדר פידליטי סוכם על שכר הטרחה של עו"ד חכים, חרף הסמכות המוקנית לבית המשפט בעניין זה, וכן הובטח בו מעמדה כנושה מובטחת. הסכמות אלו מעוררות חשש לניגוד עניינים. אשר לטענות פידליטי לגבי עו"ד ארז, קבע בית המשפט קמא כי בנסיבות ההליך ובנקודת הזמן בה ניתנה ההחלטה יש להתמקד בשאלת כהונתו של עו"ד חכים כנאמן בתיק, אך ככל שיידרש לכך בהמשך, ישקול את טענות פידליטי לעניין עו"ד ארז בנפרד.

בנוסף, בית המשפט קבע כי מימוש נכסי החברה ייעשה בהתאם למתווה ההתמחרות עליו סוכם עקרונית בדיון שנערך ביום 16.9.2019. זאת מכיוון שרוב המעורבים בתיק מסכימים כי הדרך המעשית והנכונה למימוש החברה היא התמחרות בארה"ב, ומשבית המשפט שם הוא היחיד שיכול לרכז את המהלך, ולהשיא את התמורה, בהינתן החברות האמריקאיות שבאשכול החברות.

תמצית נימוקי בקשת הנושים

7.

הסעדים המרכזיים המתבקשים בבקשת הנושים הם ביטול מתווה ההתמחרות, תוך מתן הוראה למימוש החברה בישראל לפי הסדר פידליטי, והעברת עו"ד ארז מתפקיד הנאמן, תוך השבת עו"ד חכים לכהונה בתפקיד זה. הנושים טוענים כי בהחלטת בית המשפט קמא נפלו שגיאות עובדתיות: בין היתר, כי החברה אינה חלק מ"אשכול חברות" בינלאומי אלא חברה ישראלית נפרדת; כי לא קיימת חזית משותפת בין עו"ד חכים לבין פידליטי, שכן הסדר פידליטי אושר על ידי כלל הנושים (או שנמנעו מהבעת עמדה); כי פידליטי אינה היחידה שהתנגדה להעברת עו"ד חכים מתפקידו, משהתנגדו לכך כלל הנושים, ועוד.

8.

לעניין מתווה ההתמחרות, טענו הנושים כי מאחר שעסקינן בחברה ישראלית, חל עליה הדין הישראלי והפורום הנאות לקיום הליכי חדלות פרעון בעניינה הוא בית המשפט המוסמך בישראל, כאשר להליך המתנהל בניו ג'רזי אין כל תוקף ביחס להליך בישראל. בקשת הקפאת ההליכים אשר הגישה החברה בניו ג'רזי הוגשה מטעמי זהירות בלבד, ואין בכך כדי להצדיק מכירת נכסי החברה בחו"ל, פעולה המנוגדת לחוק הישראלי ומנוגדת להתחייבות החברה כלפי רשות החדשנות הישראלית, לפיה לא תעביר נכסים שפותחו בישראל לבעלות זרה. וממילא, לדידם, מתווה ההתמחרות אינו ראוי: במסגרתו גלום ויתור על מחצית מהתמורה עבור נכסי החברה לטובת נושים אמריקאים ללא כל הצדקה, תוך התפרקות בית המשפט בישראל מסמכויותיו ונישול הנושים הישראלים מההליך, ולמצער – הפקדת טובתם בידי ערכאה זרה.

9.

לעניין הנאמן, חזרו הנושים על תמיכתם בעו"ד חכים וכן שבו וחזרו על טענותיה של פידליטי נגד עו"ד ארז. נטען כי עו"ד ארז עשה יד אחת עם חברות זרות למען יגיע נכסי החברה לידיהן, כאשר ממילא עליו להיות מנוע מכהונה כנאמן בתיק עקב יחסי עו"ד-לקוח שהתקיימו בינו לבין פידליטי, כפי שפורט בפסקה 5 לעיל.

תמצית נימוקי בקשת עו"ד חכים

10.

בבקשת עו"ד חכים נטען כי נפלו שגיאות בהחלטת בית המשפט קמא, הן ביחס למסד העובדתי עליו התבססה ההחלטה, והן לגופה. אשר למסד העובדתי, פירט עו"ד חכים באריכות את השתלשלות העניינים למן היום בו מונה כנאמן החברה, תוך שהוא מצביע על כשלים אשר נפלו לשיטתו בהתנהלות מרבית המעורבים בתיק – חברת האם האמריקאית אשר פעלה בחוסר תום לב לאורך ההליך; בית המשפט קמא אשר מיאן להידרש להסדר פידליטי שהונח על שולחנו; הכנ"ר אשר לא שעה לקיים דיון ענייני עמו חרף בקשותיו והפצרותיו; ועו"ד ארז, אשר פעל בניגוד למוסכם ביניהם. כשלים אלו נעדרו כולם מהחלטת בית המשפט קמא, ובכך שגה.

11.

אשר לגוף ההחלטה, טען עו"ד חכים כי בהחלטה להעבירו מכהונתו כנאמן לא ניתן משקל לרצון הנושים, ולמעמד שמוקנה לרצונם על פי חוק. חלף זאת, התייחס בית המשפט לנתונים לא רלוונטיים, אשר ממילא אין בהם כדי להצדיק העברתו מתפקיד, בהם שכר הטרחה שסוכם עמו במסגרת הסדר פידליטי, משסיכום זה נעשה בהתאם לדין ובהסכמת הנושים, והקשיים שחווה בעבודה מול הכנ"ר, כאשר אין חובה כי יראו עין בעין את כלל המהלכים הנדרשים בתיק. בנוסף, טען עו"ד חכים נגד מתווה ההתמחרות שאימץ בית המשפט קמא, ונימק התנגדותו באריכות. ואולם, בהינתן התוצאה אליה הגעתי, כפי שתוצג להלן, לא מצאתי להרחיב ביחס לטענות אלו.

בקשות עיכוב ביצוע

12.

המבקשים בשתי הבקשות הגישו גם בקשות לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט קמא, כך שיעוכב מינויו של עו"ד ארז לנאמן, וכן תעוכב העברת עו"ד חכים מכהונה בתפקיד זה. עו"ד חכים הגיש לבית המשפט קמא ביום 7.10.2019 בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה עד למיצוי הליכי הערעור עליה. בקשה זו נדחתה בו ביום. בקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט זה במסגרת בקשת הנושים נדחתה על ידי כב' השופט אלכס שטיין בהחלטה מיום 15.10.2019.

התפתחויות שחלו לאחר הגשת הבקשות

13.

התפתחויות שחלו בבקשת הנושים : ביום 30.12.2019 הגישו הנושים הודעת עדכון בה נמסר כי ביום 6.11.2019 התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי החלטה, במסגרתה אושרה באופן סופי מכירת נכסי החברה לחברת אלקסיון במסגרת ההליכים בארה"ב. עוד נמסר כי בגין החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה (ע"א 8493/19). כן ביקשו הנושים במסגרת הודעה זו כי ייקבע דיון מקדמי דחוף בתיק וכי זה יאוחד עם בקשת עו"ד חכים. אומר כבר עתה כי לאור התוצאה אליה הגעתי, כפי שתפורט בהמשך הדברים, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשות אלו.

באותו היום, דהיינו ביום 30.12.2019, הגישה פידליטי בקשה נוספת לעיכוב ביצוע, במסגרתה התבקש כי תעוכב החלטת בית המשפט המחוזי מיום 3.12.2019, לפיה לא ימונה בודק חיצוני לתביעת החוב של פידליטי. החלטה זו, לטענת פידליטי, ממשיכה את החלטות בית המשפט קמא מימים 12.9.2019 ו-26.9.2019 לעניין כהונת עו"ד ארז כנאמן בתיק. החלטה זו של בית המשפט המחוזי איננה חלק מבקשת הנושים, אשר עוסקת אך בהחלטות בית המשפט קמא מימים 12.9.2019 ו-26.9.2019. לפיכך, אין מקום לדון בבקשת עיכוב הביצוע במסגרת ההליך שלפניי, והיא נמחקת בזאת.

14.

התפתחויות שחלו בבקשת עו"ד חכים: לאחר הגשת בקשת רשות הערעור, וטרם מתן החלטה בה, הגיש עו"ד חכים בקשה לקיום דיון דחוף במעמד הצדדים, וכן בקשה לאיחוד תיקים עם בקשת הנושים. עו"ד ארז הגיש תגובה לבקשות אלו, חרף העובדה שלא התבקש לעשות כן. הבקשות האמורות נדחו בהחלטתי מיום 8.12.2019, תוך הבהרה כי תגובת עו"ד ארז לא שימשה בסיס לדחייה. ואולם, לבקשת עו"ד חכים, ניתנה לו האפשרות להגיש תשובה לתגובה האמורה. תשובה כאמור הוגשה ביום 15.12.2019. במסגרת תשובתו התייחס עו"ד חכים לסיבות בגינן הוא סבור כי יש לקיים דיון דחוף במעמד הצדדים, כן התייחס לכשלים עובדתיים שנפלו לדידו בתגובה שהגיש עו"ד ארז, בין היתר, כשטען כי עסקה למימוש נכסי החברה כבר נחתמה ועל כן מתייתר הדיון בבקשת רשות הערעור שהגיש. ברם, גם ביחס לטענות שהעלו הצדדים במסגרת הבקשות האמורות לא מצאתי להרחיב, נוכח התוצאה בבקשת רשות הערעור.

דיון והכרעה

15.

לאחר שעיינתי בשתי בקשות רשות הערעור שהונחו לפניי, הגעתי למסקנה כי דינן של שתי הבקשות להידחות, אף מבלי שתתבקש תגובת המשיבים. כלל הוא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות בית המשפט של חדלות פירעון, משמסור לו שיקול דעת רחב בניהול ההליך ומוקנית לו מומחיות ייחודית בתחומו (רע"א 4406/18 בנק הפועלים בע"מ נ' עו"ד נרדיה ועו"ד לדרמן – נאמנים , פסקה 17 (19.8.2018); רע"א 5308/14 לוי נ' עו"ד גרין , פסקה 7 ( 21.9.2014 ) (להלן: "עניין לוי" )). לא מצאתי כי המקרה שלפניי, באף אחת מהסוגיות שהעלו הנושים ועו"ד חכים, מצדיק התערבות. להלן אביא את לוז נימוקיי.

מתווה ההתמחרות

16.

עיקר בקשת הנושים לעניין מתווה ההתמחרות מעוגן בטענות עובדתיות, שהמרכזית שבהן היא היות החברה נפרדת מהחברות האמריקאיות, ועל כן יש לממש נכסיה בישראל ולהשאיר פירותיהם בגבולות המדינה. לא מצאתי לקבל טענה זו, ולא את הנגזר ממנה. הטענה כי החברה נפרדת מהחברות האמריקאיות כלל לא נדונה במסגרת קביעת מתווה ההתמחרות. אדרבא, עיון בפרוטוקול הדיון שנערך ביום 16.9.2019, בו סוכם המתווה באופן עקרוני, מעלה כי כלל הצדדים לתיק היו בדעה כי על ההליך להתנהל בארה"ב מבלי שעלו טענות לעניין מעמד החברה במסגרת אשכול החברות ונפקות מעמד זה לסמכות הדיון בעניינה. אין זה מתפקידי בית משפט שלערעור להיכנס בשלב הנוכחי לנבכי השאלה, מקל וחומר כשהעניין כלל לא נדון בערכאה הדיונית ( (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 818 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995); ע"א 4606/90

מוברמן

נ' תל מר בע"מ , פ''ד מו(5) 353, 369 (1992)) .

17.

לכך יש להוסיף כי בית המשפט של חדלות פירעון אמון על כלל האינטרסים של הנושים והצדדים הקשורים בחברה בהקפאת הליכים, ותפקידו לבחון את ההליך מ"מבט-על" תוך איזון ביניהם (עניין לוי , פסקה 7). מהחלטת בית המשפט קמא, וכן מטענות הנושים ומכתבי בי-דין שהוגשו בהליך למטה, נקל להיווכח כי עסקינן בהליך רווי צדדים ורווי מחלוקות בין המעורבים. כל זאת, כאשר הליך הקפאת ההליכים ביחס לחברה נפתח בשני בתי משפט במדינות שונות, כשאופי נכסי החברה מחייב כי יתקדם בקצב גבוה, וכשהמסד העובדתי ביחס למעמד נושי החברה ומצבת שעבודיה בחו"ל טרם לובן לאשורו. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט קמא כי הדרך שתקדם ותמקסם את כלל האינטרסים של המעורבים בתיק הוא מתווה ההתמחרות. מתווה זה מהווה, כלשונו, "נקודת איזון בין טובת ההליך בכללותו, בידענו, שעיקר ההליך מתבצע בארה"ב, בידענו שנדרשת מהירות ובידענו שעל הפרק קניין רוחני, שלא לגמרי ברור למי מבין החברות הוא שייך – לבין האינטרס של הנושים בישראל" (פסקה 2 ז' להחלטת בית המשפט קמא). בעמדה זו תמכו הן הכנ"ר והן עו"ד ארז, ורשות החדשנות הישראלית נתנה אף היא את אישורה.

ודוקו, ניהול ההתמחרות בארה"ב אין משמעו התעלמות מטובת הנושים בישראל. במסגרת המתווה ניתן לבית המשפט בישראל וכן לרשות החדשנות קול מכריע טרם חתימת הסכם בארה"ב. חזקה על בית המשפט קמא כי שקל את טובת הנושים, וכי רשות החדשנות לא נתנה הסכמתה למכירה הפוגעת בזכויותיה. בכך יש כדי לענות על חששם של הנושים שמא התמחרות החברה בחו"ל תפר את הדין הישראלי הנוגע להעברת ידע שפותח בישראל למקורות מחוץ לה. החלטת בית המשפט קמא לא הייתה לפיכך בלתי סבירה בנסיבות, ומשכך אין מקום להתערב בה.

18.

זאת ועוד, משלא ניתן צו עיכוב ביצוע ביחס להחלטות בית המשפט קמא, קודם בינתיים מתווה ההתמחרות, ועל פי הנמסר לי אושרה זוכה על פיו על ידי בית המשפט קמא (ראו פסקה 13 לעיל). ערעור ביחס להחלטה זו תלוי ועומד לפני בית משפט זה (ע"א 8493/19), ואף מטעם זה אין מקום לעסוק בהרחבה בטענות נגד מתווה ההתמחרות במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי. טענות הצדדים בערעור שמורות להם.

העברתו עו"ד חכים מתפקידו

19.

החלטת בית המשפט קמא ביחס להעברת עו"ד חכים מתפקידו כנאמן נסמכת שני אדנים: הקושי שיצרה התנהלותו על ניהול ההליכים בתיק, והבנות בעייתיות שנרקמו בינו לבין פידליטי. לעניין האדן הראשון, טען עו"ד חכים כי בית המשפט נסמך על תשתית עובדתית שגויה, שכן כלל לא התייחס לתמיכה הגורפת לה זכה מכלל נושי החברה, אשר יש בה להצביע על העדר תלונות מהותיות על התנהלותו. לא מצאתי בטענה זו כדי לשנות מהחלטת בית המשפט קמא. עיון בהחלטתו מושא בקשת עו"ד חכים וכן עיון בהחלטות קודמות מעלה כי התקדמות ההליכים הייתה רצופת מהמורות: פעם אחר פעם ניסה בית המשפט להביא את הצדדים לתיק לכדי שיתוף פעולה, מבלי שהדבר עלה בידו. לא אחת התבקש עו"ד חכים להימנע מהגשת בקשות לבית המשפט מבלי שהללו יהיו על דעת הכנ"ר, והלה לא השכיל לפעול על פי ההנחיות שניתנו לו (ראו החלטת בית המשפט קמא מיום 1.8.2019 בפסקה 4, והחלטתו מיום 12.8.2019 בפסקה 2). באחת מהחלטותיו ציין בית המשפט כי חילוקי דעות מתמשכים מעין אלו בין בעלי תפקיד הם עניין חריג במיוחד (ראו החלטתו מיום 27.8.2019). על רקע זה מונה עו"ד ארז לנאמן נוסף בהליך, ואולם גם עמו נקלע עו"ד חכים למחלוקות, כאשר שב וביקש לקדם את הסדר פידליטי, חרף הסכמה עקרונית, לה היו שותפים כלל המעורבים בתיק, כי מימוש נכסי החברה ייעשה במסגרת מתווה ההתמחרות. נוכח התנהלות ההליכים עד לנקודה זו, אינני מוצא בכך שחלק מנושי החברה, ובעיקר פידליטי, תומכים בעו"ד חכים ובהסדר אותו ניסה לקדם כדי להצדיק התערבות במסקנת בית המשפט קמא, לפיה השארת עו"ד חכים בתיק בשלב זה מעיבה על ניהולו התקין של ההליך.

20.

אשר לאדן השני עליו נסמך בית המשפט קמא, עו"ד חכים טוען כי שגה עת התייחס לסיכום שכר טרחתו במסגרת הסדר פידליטי כסוגיה המהווה ראשית ראיה לניגוד עניינים, משהדבר נעשה על פי הדין ובהסכמת הנושים. אכן, כלל הוא כי העברת נאמן מתפקידו בשל ניגוד עניינים לא תיעשה בנקל, שכן לא בכל מקום בו ניתן להצביע על ניגוד עניינים יהא הדבר מחוץ לגבולות המקובל (רע"א 5347/18 ש.א עובדיה בע"מ נ' עו"ד גולדבלט – לוי , פסקאות 7–8 (16.9.2018); רע"א 8388/08 עתאמנה נ' עו"ד ארז מנהל מיוחד , פסקה 4 (22.2.2009)). בענייננו, עיון בהחלטת בית המשפט קמא מעלה כי העברת עו"ד חכים מתפקידו נעשתה לאחר בחינת העניין בזהירות הראויה, וכי שאלת ניגוד העניינים היוותה שיקול תומך בלבד: בית המשפט עמד באריכות על הקושי שמעלים סיכום שכר טרחתו של עו"ד חכים וסיכום מעמדה של פידליטי כנושה מובטחת במסגרת הסדר פידליטי. הוא לא קבע מסמרות בשאלה האם עולים סיכומים אלו כדי ניגוד עניינים, אך קבע כי לעת עתה יש בהם כדי להוות ראשית ראיה לכך. דברים אלו הצטרפו לשאר נסיבות העניין, כפי שהללו פורטו לעיל, ומשקלם ניתן להם על רקע כישלון ניסיונות הידברות בין עו"ד חכים לבין שאר המעורבים בתיק, עמדת הכנ"ר שתמך בניהול התיק על ידי עו"ד ארז, וכן הקצב בו יש לנהל את התיק בהינתן אופי נכסי החברה. על יסוד המכלול הנ"ל קבע בית המשפט כי יש להעביר את עו"ד חכים מתפקיד הנאמן. ערכאת הערעור אינה מתרשמת באופן בלתי אמצעי מן הצדדים, ומשהחלטת בית המשפט קמא בהקשר זה מפורטת ומנומקת, איני רואה לשנות ממסקנותיו אשר להרכב המקצועי הנכון להובלת התיק בנסיבות שנוצרו. על כן לא קמה עילה להתערב בהחלטתו.

21.

משהחלטת בית המשפט להעביר את עו"ד חכים מתפקידו נותרה על כנה, הוא אינו מהווה יותר חלק מההליך ועל כן נעדר הוא זכות לטעון ביחס אליו. לפיכך, כפי שכבר ציינתי לעיל, לא מצאתי להרחיב בטענות עו"ד חכים לעניין מתווה ההתמחרות.

מינויו של עו"ד ארז

22.

גם באשר לנטען ביחס לעו"ד ארז לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט קמא. בית המשפט הבהיר כאמור כי אינו נדרש לטענות פידליטי כלפיו בהינתן נקודת הזמן בה מצוי ההליך. כן הוסיף שככל שיתבקש לכך בהמשך הדרך, ישקול את הטענות וידון בהן. משלא נסתם הגולל על אפשרות פידליטי להביא טענותיה לעניין עו"ד ארז בהמשך ההליך (ככל שתחפוץ בכך, ובמסגרת בקשה מתאימה), אין מקום להידרש לטענותיה בעניין זה במסגרת בקשת רשות ערעור.

23.

סוף דבר: על יסוד כל האמור, בקשת רשות הערעור מטעם הנושים ובקשת רשות הערעור מטעם עו"ד חכים – נדחות. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשו תגובות, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

24.

המזכירות תתייק החלטה זו גם בע"א 8493/19.