רע"א 8315/20עלי נעאמנה נ. מוטי בן ארצי עו"ד

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא, כב' השופט רון סוקול ) בפר"ק 46327-02-14 מיום 12.11.2020, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש, מר עלי נעאמנה, בעל השליטה בחברת בני מוסטפה נעאמנה בע"מ (בפירוק) (להלן: החברה ), להעביר מתפקידו את המפרק שמונה לחברה.

רקע והשתלשלות העניינים

1.

ביום 1.9.2013 הגישה החברה בקשה למתן צו הקפאת הליכים לשם גיבוש הסדר עם נושיה (ראו: 38893-08-13 (מחוזי חיפה) בני מוסטפה נעאמנה בע"מ נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון (4.12.2013). להלן: הליך ההקפאה ). חרף מתן הצו המבוקש, ניסיונות ההסדר לא צלחו, וביום 4.12.2013 בוטל הליך ההקפאה.

2.

לאחר כ-3 חודשים, ביום 23.2.2014 הגישו נושים של החברה, פ.א.י שיקום מחצבות הצפון בע"מ (להלן: חברת פ.א.י ) וצבי בלסקי חברה להובלה (1993) בע"מ, בקשה למתן צו לפירוק החברה (להלן: הנושים ו- בקשת הפירוק , בהתאמה). ביום 6.3.2014 מינה בית המשפט קמא (כב' השופט אלכס קיסרי ), לבקשת הנושים, את ב"כ חברת פ.א.י, עו"ד מוטי בן ארצי, למפרק זמני של החברה (להלן: המפרק ). בהמשך לכך, ביום 1.4.2014 ניתן צו לפירוק החברה.

3.

ביום 16.2.2020 הגיש המפרק בקשה למתן הוראות לצורך חיוב בניו של המבקש – מנהל ועלאא נעאמנה (להלן: האחים נעאמנה ) בתשלום חובם לחברה (להלן: הבקשה למתן הוראות ). לטענת המפרק, האחים נעאמנה פעלו בשם החברה לאחר מתן צו הפירוק לשם גביית החובות כלפיה, במסגרת תיקי הוצאה לפועל ובאמצעות הגשת תביעות חוב בהליכי פשיטת רגל של לקוחות החברה, ונטלו לכיסם סכומי כסף גבוהים. להערכת המפרק, הסכומים שנגבו שלא כדין ונגרעו מקופת החברה, וכן הנזקים שהסבו מעשיהם של האחים נעאמנה לחברה, עומדים לכל הפחות על סך של 1.2 מיליון ש"ח.

4.

האחים נעאמנה התנגדו לבקשה למתן הוראות, טענו כי פעלו לגביית החובות כלפי החברה כדין, וכפרו בסכום בו נקב המפרק. כמו כן, העלו האחים נעאמנה שורת טענות נגד התנהלות המפרק, לרבות זניחת תביעה של החברה נגד צדדים שלישיים ורשלנות בניהול הליכים בשמה. לטענתם, יש לשקול בחיוב את סיום הליך הפירוק והחזרת החברה לבעליה, ולחלופין להורות על החלפת המפרק.

5.

לאחר שהדיון בטענות המפרק נגד האחים נעאמנה נקבע לשמיעת ראיות, ביום 18.10.2020 הגיש המבקש בקשה להעברת המפרק מתפקידו (להלן: בקשת ההעברה ). זאת, בין היתר, בנימוק שהמפרק מצוי בניגוד עניינים חמור, שכן הוא בא כוחה של חברת פ.א.י, הנושה שיזמה את הליך הפירוק. עוד נטען כי המפרק מתרשל בטיפול בענייני החברה, ובכלל זה אינו מגיש דו"חות ואינו נוקט פעולות להעשרת קופת הפירוק. כמו כן, נטען שהמפרק מתנכל אישית למבקש ומשפחתו, והגיש תלונת שווא נגד האחים נעאמנה. בנוסף, טוען המבקש כי גם הכונס הרשמי (להלן: הכנ"ר ) נושא באחריות לנזקים שנגרמו לחברה עקב התנהלות המפרק, שכן הכנ"ר לא פיקח על פעילותו. נוכח האמור, טען המבקש כי יש להשית על המפרק והכנ"ר אחריות על נזקי החברה המוערכים על ידו בסכום של 5 מיליון ש"ח, בהסתמך על חוות דעת מטעמו.

6.

ביום 12.11.2020 דחה בית משפט של פירוק את בקשת ההעברה, על יסוד מספר טעמים: ראשית , העובדה שהמפרק ייצג את הנושים בבקשת הפירוק הייתה ידועה וגלויה במועד מינויו, ואיש לא התנגד למינוי זה. יתרה מכך, נקבע כי בכל השנים שחלפו ממועד מתן צו הפירוק לחברה לא נטען כי היותו של המפרק מייצג של הנושים מצדיקה את החלפתו נוכח קיומו של ניגוד עניינים. בהקשר זה, הודגש כי חברת פ.א.י אינה מתחרה של החברה, וכי אין חשש שפעולות המפרק נועדו לסייע לחברת פ.א.י או שקשריו עמה משפיעים על פעולותיו כמפרק. יתרה מכך, אין לקבוע כי המפרק מצוי בניגוד עניינים אך ורק מפני שהוא מייצג נושה של החברה, שכן המפרק פועל לטובת כלל הנושים, ולא לטובת נושה מוגדר. יחד עם זאת, הבהיר בית המשפט קמא כי המפרק הנוכחי לא יבחן תביעת חוב של חברת פ.א.י, ולצורך כך ימונה בעל תפקיד נפרד. שנית , נקבע כי טענות המבקש לעניין התנהלות המפרק משוללות בסיס, הואיל והמפרק פועל בהתאם להוראות בית המשפט. על כן, אם המבקש סבור שיש לתת למפרק הוראות נוספות או שונות, עליו להגיש בקשה מתאימה. שלישית , נקבע כי בית המשפט של פירוק דחה את ההסדר עם האחים נעאמנה, והורה למפרק לבחון שוב את החובות שנגבו עבור החברה. בהתאם לכך, אף הוגשה הבקשה למתן הוראות. בהקשר זה, סבר בית המשפט קמא כי אם המבקש היה פועל בתום לב, הוא היה יוזם בעצמו את נקיטת ההליכים להשבת הכספים שנגבו מלקוחות החברה. לבסוף , נדחו גם יתר טענותיו של המבקש בנוגע להתנהלות המפרק. נקבע כי אף אם ניתן היה לפעול באופן שונה או בקצב אחר, מהאופן בו פעל המפרק, אין הדבר מצדיק העברה של המפרק מתפקידו. עוד נקבע כי אם המבקש סבור שניתן לממש את זכויות החברה, ולהשיא את הדיבידנד לנושים בדרך יעילה ומהירה יותר, ראוי שישתף פעולה עם המפרק, ימסור לו את המסמכים הרלוונטיים ויגיש בקשות למתן הוראות לבית המשפט ככל שיהיה בכך צורך. זאת, בשונה מהתנהלותו עד כה.

7.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן, במסגרתה המבקש שב על טענותיו לעניין הפגמים והליקויים שנפלו, לשיטתו, בהתנהלות המפרק, בדגש על הימצאות המפרק בניגוד עניינים, והתרשלותו בטיפול בענייני החברה, וטוען כי בית המשפט קמא לא נתן משקל ראוי לכך. כמו כן, נטען שבית המשפט קמא לא יישם כראוי את הפסיקה לעניין העברת מפרק מתפקידו, ולא דן באחריות הכנ"ר על מעשיו של המפרק. בנוסף, נטען כי הקביעה שהמבקש לא שיתף פעולה עם המפרק עד היום הינה שגויה, שכן היא מתעלמת מהעובדה שעד לאחרונה היה המבקש בהליך פשיטת רגל שהגביל אותו מלפעול בהליך הפירוק, ומניסיונות המבקש בתחילת הדרך לפעול בדרכי נועם מול המפרק. עוד נטען כי החלטת בית המשפט קמא התקבלה בלי שניתנה למבקש זכות תגובה לתשובותיהם של המפרק והכנ"ר, ושחיוב המבקש בתשלום הוצאות בגין בקשת ההעברה, על אף שרק לאחרונה סיים את הליך פשיטת הרגל בעניינו – הוא שגוי.

דיון והכרעה

8.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

9.

הלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול הדעת המוקנה לבית משפט של חדלות פירעון, לאור מומחיותו הייחודית בתחומו ויכולתו להתרשם באופן ישיר ובלתי אמצעי מבעלי הדין (רע"א 4406/18 בנק הפועלים בע"מ נ' עו"ד נרדיה ולדרמן – נאמנים , פסקה 17 (19.8.2018); רע"א 2953/20 לורנצי נ' סיטי א.ק אחזקות בע"מ , פסקה 15 (21.7.2020)). לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה בגדר המקרים החריגים שמצדיקים התערבות כאמור.

10.

כידוע, בית המשפט רשאי להעביר מפרק מתפקידו ולמנות אחר תחתיו. אחד מהטעמים האפשריים לכך הוא הימצאות המפרק במצב של ניגוד עניינים (ראו: תקנה 3

לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981; רע"א 5347/18 ש.א

עובדיה בע"מ נ' עו"ד גולדבלט-לוי , פסקה 7 (16.9.2018) (להלן: עניין

ש.א עובדיה ); רע"א 8702/19 זועבי נ' זהר אלר חברה לנאמנויות בע"מ , פסקה 11 (13.2.2020) (להלן: עניין זועבי ); צפורה כהן פירוק חברות כרך א, 286-285 (מהדורה שנייה, 2016) (להלן: כהן )). ואולם, העברת מפרק מתפקידו נוכח ניגוד עניינים לא תיעשה בנקל, ולא כל ניגוד עניינים הוא בגדר ניגוד עניינים פסול, החורג מגבולות המקובל (ראו: עניין ש.א עובדיה , פסקאות 8-7; רע"א 6738/19 מור ישום מחקרים בע"מ נ' רשות חדשנית – מחלקת קניין רוחני , פסקה 20 (31.12.2019)). במקרה דנן, המבקש לא הצביע לפי קביעת בית המשפט קמא על חשש ממשי לניגוד עניינים של המפרק המצדיק את העברתו מן התפקיד. וכבר נאמר כי " אין די בכך שניתן להצביע על ניגוד עניינים כלשהו כדי לפסול את מינויו של אדם לתפקיד מסוים. ייתכנו דרגות שונות של ניגוד עניינים ותחימת הגבול בין ניגוד עניינים שניתן להשלים עימו לבין ניגוד עניינים פסול, לעיתים אינה פשוטה " ( עניין זועבי , פסקה 11). זאת ועוד, עובדת היותו של המפרק מייצג של אחד מנושי החברה בבקשת הפירוק הייתה גלויה וידועה למבקש מלכתחילה, אך הוא לא הביע כל התנגדות למינוי בשעתו או במהלך השנים שחלפו מאז. לפיכך בצדק קבע בית המשפט קמא כי אין כלל מקום להיזקק לטענה זו בעיתוי הנוכחי (לגישה המצמצמת אותה נקט המחוקק בחוק חדלות פירעון ביחס לאפשרות של מינוי בעל תפקיד שעלול להימצא בניגוד עניינים , ראו סעיף 33(ד) לחוק ( " בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים... "), וכן דוד האן דיני חדלות פירעון כרך א, 359-358 (מהדורה שנייה, 2018) . עיון בכללים למינוי בעל תפקיד לפי חוק חדלות פירעון חורג ממסגרת הדיון הנוכחי).

11.

בקשת רשות הערעור גם אינה מגלה עילה להתערב בהחלטה לדחות את טענת המבקש כי המפרק לא ביצע את תפקידו כראוי. אמנם, בית המשפט רשאי להורות על הפסקת כהונתו של מפרק מן הטעם שהמפרק אינו מבצע את תפקידו כראוי (סעיף 171(ג)(1) לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; סעיף 55(א)(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018). ואולם, בית המשפט יעביר מפרק מתפקידו מחמת התרשלות רק במקרים חריגים (עניין ש.א עובדיה , פסקה 9 ; כהן , עמ' 254-253). בענייננו, ככל שהמבקש סבר בזמן אמת כי המפרק מתרשל בתפקידו היה מקום כי יזום פניה לבית המשפט קמא בקשה למתן הוראות, שעניינה חיוב המפרק לנקוט בפעולות לטובת החברה, כגון בחינת ההצעות להשכרת המפעל ובחינת תיקי ההוצאה לפועל בהם מופיעה החברה כזוכה. ואולם, המבקש שקט על שמריו והעלה את טענותיו נגד התנהלות המפרק באיחור ניכר – למעלה מ-6 שנים ממועד מינויו, וכ-5-3 שנים לאחר עיקר ההתרחשות והאירועים המוזכרים בבקשת ההעברה. בקשת רשות הערעור אינה מספקת הסבר לשיהוי זה, לבד מהטענה כי המבקש היה מצוי בעצמו עד לאחרונה בהליכי פשיטת רגל. בכך אין כדי להניח את הדעת, שהרי אדם המצוי בהליך פשיטת רגל אינו נעדר, נטול הכרה והבנה או בלתי כשיר מבחינה משפטית, ועומדים לרשותו הכלים הדרושים להעלות את טענותיו במסגרת הליך הפירוק.

12.

סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשו תגובות, ומטעם זה בלבד, אין צו להוצאות.