רע"א 6748/01 אדאל אברהים אבו רחמה נ. האפוטרופוס לנכסי נפקדים

1.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט המחוזי בנצרת (כב' השופט א' אברהם) מיום 17.6.01. בהחלטתו דחה בית המשפט את בקשת המבקשת לביטול פסק דין שניתן נגדה ביום 16.2.99.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת תובענה נגד המשיב, בה ביקשה כי בית המשפט יורה על רישום מספר חלקות, בשפרעם, בשמה. המבקשת היתה מיוצגת בהליך זה על ידי בנה, עו"ד רמזי אבו רחמה. לדיון שנקבע ביום 16.2.99 לא התייצב בנה של המבקשת לאחר שהוזמן כדין, ולפיכך נתן בית המשפט (כב' השופא א' אסא) פסק דין בהעדר התייצבות, בו הורה על רישום חלקים מן החלקות על שם המשיב. פסק הדין הומצא לבנה של המבקשת ביום 18.2.99. בחודש מרץ 2001 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה זו טענה המבקשת, בין היתר, כי בנה נמנע מלגלות לה אודות מתן פסק הדין כנגדה, וכי רק ביום 12.3.01 נודע לה, בעקבות בירור שערכה אצל פקיד ההסדר, כי ניתן פסק דין כנגדה.

2.בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לביטול פסק הדין נוכח האיחור בהגשתה. בית המשפט קבע כי המצאת פסק הדין לעורך דינה של המבקשת היא המצאה כדין, ומכאן שהבקשה לביטול פסק דין הוגשה בחלוף שנתיים מיום שפסק הדין הומצא למבקשת. מאחר שהמבקשת לא פנתה לבית המשפט בבקשה להארכת מועד דחה בית המשפט את הבקשה מבלי לדון בה לגופה.

כנגד החלטה זו מלינה המבקשת. לטענת המבקשת אין לראות, בנסיבות העניין, בהמצאת פסק הדין לעורך דינה, כהמצאה כדין לה עצמה, וכי היה על בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק הדין לגופה, ובסיכויי הצלחתה של המבקשת בתביעתה.

3.דין הבקשה להידחות. לא שוכנעתי כי יש מקום להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה המצאת פסק הדין לעורך דינה של המבקשת, כמוה כהמצאה כדין למבקשת כאמור בתקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. משהמבקשת הגישה את בקשתה לביטול פסק הדין בחלוף למעלה משנתיים מיום שהומצא פסק הדין לעורך דינה, היה עליה לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין. במאמר מוסגר ומבלי להביע עמדה בעניין הסיכויים לקבלת בקשה כזו, יצויין, כי עדיין פתוחה בפני המבקשת אפשרות להגיש, לבית המשפט המחוזי, בקשה להארכת מועד כאמור.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.