רע"א 6761-22 רע"א 6761-22

הבקשה שלפנַי מופנית נגד שורה של החלטות דיוניות שניתנו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' לושי-עבודי) בחדל"ת 60392-09-22 בקשר לבקשה למתן צו פתיחת הליכים ופירוק תאגיד שהוגשה נגד המבקשת, ולצדה בקשה למינוי נאמן זמני ומתן סעדים זמניים במעמד צד אחד.

1.החלטה אחת, עניינה באי-מחיקת בקשת המשיבים, נושיה של המבקשת, לסעד זמני. בקשתם המקורית של המשיבים אחזה 46 עמודים, ובית המשפט הורה למשיבים להגיש בקשה חדשה העומדת במגבלת העמודים שנקבעה בתקנה 169(א)(1) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019, היינו 15 עמודים בלבד. לאחר שהוגשה בקשה מתוקנת מקוצרת (להלן: הבקשה המקוצרת) הורה בית המשפט בהחלטה מיום 2.10.2022 על מתן צו איסור דיספוזיציה ארעי על כלל נכסי המבקשת; איסור פירעון חובות עבר של המבקשת; והקפאת הליכים זמנית. המבקשת טענה כי היה על בית המשפט למחוק את הבקשה המקוצרת, אשר כללה הפניות רבות, על דרך של הערות שוליים, לבקשה המקורית שנמחקה. בהחלטה מיום 6.10.2022 הבהיר בית המשפט המחוזי כי ההחלטה על מתן סעדים זמניים ניתנה בהסתמך על התשתית שהונחה בבקשה המקוצרת בלבד בצירוף נספחיה.

2.החלטה שנייה, עניינה באי-הפקדת ערובה. המבקשת הלינה לפני בית המשפט המחוזי על כך שניתנו נגדה סעדים זמניים מבלי שחויבו המשיבים בהפקדת התחייבות עצמית כמו גם בהפקדת ערובה, וזאת בניגוד להוראת תקנה 96 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). בית המשפט הורה בהחלטה מיום 6.10.2022 על הפקדת התחייבות עצמית, כאשר נקבע כי סוגיית הפקדת הערובה תוכרע לאחר שיוגשו כתבי הטענות בבקשה העיקרית ולאחר הגשת תגובת המשיבים לעניין זה, אשר תוגש עד ליום 25.10.2022.

3.החלטה שלישית, עניינה באי-מסירת יפויי כח מטעם יוזמי ההליך. בקשת המבקשת להורות לבאי-כוח המשיבים להגיש העתק ייפויי הכוח מטעם הנושים שעומדים מאחורי ההליך, הועברה לתגובת המשיבים, וזאת עד ליום 11.10.2022.

4.לטענת המבקשת בבקשתה, מדובר בהחלטות אשר עלולות להשפיע על זכותה לקבל את יומה בבית המשפט ולגרום לה נזק של ממש, וכי עצם העובדה שמדובר בהחלטות שאינן מנומקות מצדיק מתן רשות ערעור. באופן ספציפי בקשר להחלטה הראשונה, נטען כי היה על בית המשפט המחוזי למחוק את הבקשה המקוצרת שכן זו הוגשה שלא בהתאם להוראת בית המשפט, תוך עשיית דין עצמי ושימוש קיצוני לרעה בהליכי משפט. המבקשת מודה כי על פני הדברים מדובר בהחלטה בקשר להיקף כתבי טענות, לגביה לא תינתן רשות ערעור לפי הוראת צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט), אולם לשיטתה יש מקום למתן רשות ערעור בשל העובדה שמדובר בהחלטה בבקשה שעניינה הפרת החלטה שיפוטית מהותית שגרמה לפגיעה אנושה בזכותה הדיונית. בכל מקרה היות שמדובר בהחלטה לא מנומקת אין מניעה ממתן רשות ערעור במקרה זה. בקשר להחלטה השנייה, הובהר כי לבקשה למתן סעדים זמניים כלל לא צורפה התחייבות עצמית כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי. בנוסף, בית המשפט לא הורה על הפקדת ערובה בשלב זה, ללא נימוקים מיוחדים, וזאת בניגוד להוראות התקנות האמורות. באשר להחלטה השלישית, נטען כי כלל לא היה מקום להעביר את הבקשה להורות למשיבים על הגשת יפויי כוח לתגובה, מבלי שניתן כל נימוק המסביר מדוע כך נעשה. במצב דברים זה נמנע מהמבקשת לדעת מי הם אותם נושים נטענים, דבר המקשה עליה לטענתה להתגונן כראוי.

5.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. אף לא אחת מההחלטות הדיוניות שניתנו מצדיקות מתן רשות ערעור.

6.באשר לבקשה להורות על מחיקת הבקשה המקוצרת, אף המבקשת עצמה ציינה כי מדובר בהחלטה שניתנה בקשר להיקף כתבי טענות אשר לפי הוראות צו בתי המשפט לא תינתן לגביה רשות ערעור. בכל מקרה, טענת המבקשת כי מדובר "בפגיעה אנושה" בזכויותיה איננה ממן העניין נוכח הבהרת בית המשפט מיום 6.10.2022 כי ההחלטה על מתן סעדים זמניים ניתנה בהתייחס לתשתית המובאת בבקשה המקוצרת בלבד. גם הטענה כי מתן רשות ערעור מוצדקת מן הטעם כי מדובר בהחלטה לא מנומקת, איננה יכולה להתקבל. התשובה לשאלה מהי ההנמקה הראויה עשויה להשתנות מעניין לעניין על פי נסיבותיו (רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ, פסקה 11 (8.12.2015)). בענייננו, הבהרת בית המשפט כלל אינה באה בגדרי היעדר הנמקה.

7.באשר להחלטה השנייה וההחלטה השלישית, מדובר בהחלטות אשר טרם הוכרע בהן לגופן של הסוגיות, וכל שהורה בית המשפט הוא כי ההכרעה בסוגיות אלו תינתן לאחר הגשת תגובה. אין מדובר בסוג ההחלטות שערכאת הערעור נוהגת להתערב בהן. לא מצאתי כי מדובר במצב שבו, אם הערעור לא ידון באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות המבקשת או שעלול להיגרם לה נזק של ממש או שעלול להתנהל הליך בדרך שגויה (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; וכן ראו למשל: רע"א 1316/15 אורון נ' רו"ח עליזה שרון, בתפקידה כנאמנת לחברה, פסקה 8 (1.4.2015)). כמו כן, בניגוד לטענת המבקשת, החלטה המורה על הגשת תגובה איננה נמנית על סוג ההחלטות אשר נדרשת לגביהן הנמקה.

בשולי הדברים, לא למותר לציין כי מאז הוגשה בקשת רשות הערעור הוגשה לבית המשפט המחוזי תגובת המשיבים בקשר לסוגיית הגשת ייפויי הכוח, ניתנה החלטה בקשר לכך ביום 12.10.2022 על פיה כלל ייפויי הכוח יוגשו לבית המשפט עד ליום 20.10.2022 וממילא השתנתה התשתית העובדתית הרלוונטית לעניין.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.