רע"א 6795/12 סובחי טנוס נ. B.S.T Netherlands B.V

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' אטדגי ) בת"א 100992-07-10 מיום 30.7.2012, במסגרתה קיבל את בקשתה של המשיבה, והתיר לה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה, וזאת על אף שחלף המועד להגשת תצהירי עדות ראשית וחוות דעת של מומחים מטעם הצדדים.

2.

המשיבה הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה ביקשה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה במענה לחוות הדעת שהוגשה מטעם המבקשים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיבה. בית המשפט בחן את הפרוצדורה להגשת חוות דעת מומחה, אשר מעוגנת בתקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). תקנה 129 קובעת כי בעל הדין יגיש לבית המשפט חוות דעת מומחה לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית, זולת אם קבע בית המשפט אחרת. בית המשפט המחוזי התמקד בשאלה האם התובע זכאי להגיש חוות דעת מומחה כאשר הוא לא הגיש את חוות הדעת במועד שנקבע להגשת תצהיריו, וכאשר הנתבע הגיש חוות דעת מומחה בתוך המועד שנקבע להגשת תצהיריו. מחד גיסא, התובע מבקש להגיש חוות דעת נגדית לזו שהוגשה מטעם הנתבע; מאידך גיסא, המועד להגשת תצהיריו חלף. בית המשפט המחוזי קבע כי יש לאפשר לבעל הדין להגיש חוות דעת מומחה, לאחר שבעל הדין האחר הגיש חוות דעת מומחה מטעמו. הטעם המהותי לכך נעוץ בטעמים חוקתיים, בחשיבות זכות הגישה לערכאות וכדי לאפשר לבית המשפט לרדת לחקר האמת. הטעם הפרוצדוראלי לגישה זו הוא שבתיקון מספר 3 לתקנות, אשר במסגרתו נקבע ההסדר שבתקנה 129 לתקנות, לא נשללה זכות זו, ואף בדברי ההסבר לתיקון הודגש כי לתובע יש זכות להגיש חוות דעת נגדית גם במצב דברים שבו הנתבע היה הראשון שהגיש חוות דעת באותו עניין. בית המשפט המחוזי קבע כי זכות התובע להגיש חוות דעת מומחה מטעמו לאחר שעבר המועד להגשת תצהיריו לא בוטלה בתקנות, ומפאת חשיבותה החוקתית אין לפגוע בזכות זו.

3.

בנוסף, בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להתנות את הגשת חוות הדעת הנגדית בתשלום הוצאות, וזאת לאור חשיבות זכות הגישה לערכאות. עוד קבע בית המשפט כי אין לאפשר למבקשים להגיש חוות דעת משלימה, שכן יש בדרישה זו משום סטייה מהכללים הנוהגים לעניין הגשת חוות דעת מומחה, ולא הובא נימוק מתאים לסטייה מכללים אלו. לאור הטעמים הללו, התיר בית המשפט למשיבה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה, וקבע מועד הוכחות במשפט. בית המשפט קבע כי בדיון ההוכחות הקרוב לא יעידו המומחים, ולאחר הגשת חוות הדעת של המשיבה יודיעו הצדדים אם ברצונם לחקור את נותני חוות הדעת, ובהתאם לכך יקבע מועד נפרד לחקירתם.

עיקרי טענות המבקשים

4.

המבקשים מבקשים להרשות להם לערער על החלטת בית המשפט המחוזי אשר התירה למשיבה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה. לטענתם, החלטת בית המשפט המחוזי לפיה בכל מקרה יש להתיר לבעל הדין להגיש חוות דעת מומחה לאחר שבעל הדין האחר הגיש חוות דעת מומחה מטעמו, מאיינת את הוראות הדין ביחס לסדר הבאת הראיות וגורמת לנזק מהותי לנתבע. לטענת המבקשים, מכיוון שהמשיבה ידעה כי המבקשים יגישו חוות דעת של מומחה מטעמם, היה עליה להגיש יחד עם תצהיריה חוות דעת נגדית מטעמה.

5.

לחלופין, טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר לא התיר להם להגיש חוות דעת משלימה מטעמם לאחר הגשת חוות הדעת מטעם המשיבה. לטענתם, האיזון הנאות בהעתרות לבקשת המשיבה, חרף מחדלה, הוא בחיובה בהוצאות ובמתן אפשרות למבקשים להשלים את חוות דעתם, ככל שימצאו לנכון לעשות כן.

6.

עוד טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי בכך ששינה למעשה את סדר הבאת הראיות בכך שקבע כי תחילה יחקרו עדי שני הצדדים על תצהיריהם, ורק לאחר מכן יקבע מועד נוסף בו יחקרו המומחים מטעם הצדדים. לטענת המבקשים, החלטה זו חורגת מסדר הבאת הראיות הרגיל ולפיו ראשית יסיים התובע את הבאת כל ראיותיו, ורק לאחר מכן יביא הנתבע את ראיותיו.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי להיזקק לתשובת המשיבה. שאלת אופי ניהולו של ההליך מסורה בידי הערכאה המבררת, והכלל הוא " כי כאשר מדובר בשיקול דעת בעניינים שבסדרי דין אין בית משפט שלערעור מתערב אלא אם כן ההחלטה הנדונה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין " (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206, 210 (1990)). תקנה 129 לתקנות אכן מתווה את השלב הדיוני שבו יש להגיש חוות דעת מומחה. ככלל, בעל דין יגיש את חוות הדעת של המומחה מטעמו, לא יאוחר מהמועד שנקבע כי עליו להגיש תצהירי עדות ראשית. אך זאת בכפוף לסייג שנקבע בתקנה והוא "זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת" . בית משפט המחוזי רשאי גם לאחר שהוגשה חוות הדעת של אחד מבעלי הדין להחליט אחרת ולקבוע, במקרה המתאים,

כי ניתן יהיה להגיש חוות דעת נגדית גם בחלוף המועד שנקבע להגשת תצהירי עדות ראשית. זאת על-פי שיקול דעתו וכמובן תוך הקפדה על זכויותיהם של כל בעלי הדין (ראו רע"א 7836/06 אסתר חאבני נ' אטבליסמנט ניהול חברה זרה (2007) (1.2.2007)). סבורני אפוא כי החלטת בית המשפט המחוזי מתיישבת עם הוראות הדין. בית המשפט המחוזי עמד על החשיבות שבהגשת חוות דעת נגדית בתיק שלפניו. משהחליט בית המשפט הדן בתיק כי עליו להעמיק את הבירור כדי לבסס את הכרעתו, קשה להלום כי ערכאת הערעור תכפה עליו להסתפק בבירור מקיף פחות. לאור טעמים אלו, לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר אפשרה למשיבה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה.

8.

באשר לטענות המבקשים לעניין סדר שמיעת העדים וחקירת המומחים, סעיף 1(5) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט ) קובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטות בעניין סדר שמיעת עדים. על כן, אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור בעניין מועד חקירת נותני חוות הדעת. מסקנה זו יפה אף ביחס לטענות בדבר ההוצאות שלא נפסקו, וזאת לאור לשונו של סעיף 1(8) לצו בתי המשפט, אשר קובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו.

9.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

משלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.