רע"א 6836/15 עמותת יד יפה נ. סנאן פרג'

1.

המבקשת היא הבעלים של חלקת מקרקעין בשכונת סילוואן בירושלים (להלן: הנכס ) שעליה מצוי בית בן שתי קומות (להלן: הבית ) ומבנה נוסף המשמש למגורים (להלן: הבית הנוסף ). לטענת המשיב, הוא מתגורר עם בנותיו בשתי קומות הבית. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לחזקה בקומה התחתונה של הבית. בשנת 2007 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיב ונגד 7 מאחיו ואחיותיו לסילוק ידם מהנכס. במסגרת הליך זה נקבע כי המשיב הוא דייר מוגן בעל זכות נגזרת בבית – כאשר ה"בית" הוגדר כיחידה אחת, על שתי קומותיו – והתביעה לסילוק ידו נדחתה (להלן: ההליך הקודם ). ערעורה של המבקשת בהליך זה נדחה בכל הנוגע למשיב. יש לציין כי אחד מאחיו של המשיב שנתבע בהליך הקודם (להלן: סופיאן ) התגורר עם משפחתו בבית הנוסף המצוי בנכס; וכי הוא לא הגיש כתב הגנה במסגרת אותו הליך. בהמשך ההליך הקודם ניתן פסק דין משלים בהסכמתו של סופיאן שלפיו הוא יפנה את הנכס ויחזירו למבקשת כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ (להלן: פסק הדין המשלים ). ביום 18.3.2015 מומש פסק הדין המשלים וסופיאן פינה את הבית הנוסף. במהלך הפינוי האמור תפסה המבקשת חזקה על הבית הנוסף וכמו כן על הקומה התחתונה בבית. המשיב המשיך להתגורר בקומה העליונה של הבית.

1.

בהמשך לכך הגיש המשיב תביעה לבית משפט השלום בירושלים נגד המבקשת לסילוק ידה מהקומה התחתונה בבית. בד בבד עם הגשת התביעה הגיש המשיב בקשה למתן צו זמני שלפיו תפנה המבקשת את הקומה התחתונה, בטענה כי הוא מתגורר בבית על שתי קומותיו; וכי בהליך הקודם הוא הוכר כדייר מוגן בכל הבית לרבות בקומה התחתונה. בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' נחלון ) הורה ביום 5.5.2015 על מתן צו זמני שלפיו על המבקשת לסלק את ידה מהקומה התחתונה של הבית. בית המשפט קבע כי נוכח התוצאה האופרטיבית של פסקי הדין בהליך הקודם ובערעור עליו, שלכאורה נקבע בהם כי המשיב מחזיק בבית על שתי קומותיו, לא היה מקום שהמבקשת תפעל לסילוק ידו של המשיב מהקומה התחתונה בבית, אף אם בפסק הדין המשלים נקבע כי על סופיאן לפנות את הנכס.

2.

המבקשת הגישה בקשת רשות לערער על החלטה זו. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט הבכיר צ' סגל ) דחה ביום 8.11.2015 את הבקשה. בית המשפט ציין כי מקרה זה אינו נמנה על המקרים שבהם תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין סעדים זמניים; וכי הוא לא שוכנע שמאזן הנוחות נוטה דווקא לטובת המבקשת. בית המשפט הוסיף כי מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין נוכח קביעותיו של בית משפט השלום, שבהן לא ראה להתערב. לאחר מכן, ביום 16.9.2011, הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה עד ליום 1.11.2015.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי הקומה התחתונה של הבית נפרדת מהקומה העליונה שבה מתגורר המשיב ומשכך אין למשיב זכויות בה מכוח פסק הדין בהליך הקודם; כי הקומה התחתונה אינה ראויה למגורים והמשיב אינו מתגורר בה הלכה למעשה; וכי המשיב לא הוכיח שהוא מחזיק בה בפועל. משכך, לטענת המבקשת, שגה בית המשפט קמא משהותיר על כנו צו עשה שניתן מבלי שהמשיב הוכיח את החזקתו בפועל. המבקשת סבורה כי מתן צו עשה בנסיבות העניין שינה את המצב הקיים וניתן בניגוד להלכה שלפיה סעד זמני לסילוק יד יינתן במקרים נדירים בלבד שבהם מוכיח התובע שייגרם לו נזק בלתי הפיך, דבר שלא הוכח לטענתה. בד בבד עם הגשת הבקשה, הגישה המבקשת "בקשה להתיר הגשת ראייה נוספת" שלטענתה תוכיח שהמשיב לא החזיק בקומה התחתונה. בנוסף, ביום 29.10.2015 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע הפינוי עד למתן החלטה בבקשת הרשות לערער.

4.

ראשית בעניין הבקשה להגשת ראייה נוספת – על פי אמות המידה המקובלות, לא ראיתי להיעתר לה בשלב הדיוני הנוכחי, משמדובר ב"גלגול שלישי" ומשאין אני מכריע לגופה של שאלת החזקה. אשר לבקשת הרשות לערער – לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער על החלטת הערכאה הדיונית בעניין סעדים זמניים תינתן במשורה, כגון באותם מקרים שבהם דחיית הבקשה עלולה לגרום לצדדים נזק בלתי הפיך או להשפיע באורח מהותי על זכויותיהם (רע"א 1599/15 קחטן נ' לוי , פסקה 5 (4.5.2015)) , והדברים אמורים ביתר שאת שעה שמדובר בבקשת רשות לערער על החלטה כאמור ב"גלגול שלישי" ( רע"א 6649/15 אלמגור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' המועצה האזורית עמק הירדן , פסקה 4 (20.10.2015); רע"א 299/13 אס אב בניין יזמות השקעות ופיתוח בע"מ נ' אלמליח , פסקה 6 (12.2.2013)). המקרה שלפניי אינו בא בגדרי אמת המידה האמורה. עיקר טענות המבקשת נוגעות למחלוקת בדבר החזקה בקומה התחתונה בבית ולחלותן של הקביעות בפסק הדין בהליך הקודם על קומה זו. מחלוקת זו עתידה להתברר בהליך העיקרי המתנהל בבית משפט השלום. זאת ועוד, בית משפט השלום ראה לקבל את בקשת המשיב למתן צו עשה זמני – חרף היותו סעד שיינתן במקרים נדירים בלבד – בהחלטה מפורטת ומנומקת שאומצה במלואה על ידי בית המשפט המחוזי. לא ראיתי להתערב בהחלטה זו.

הבקשה נדחית אפוא. מאליה נדחית הבקשה לעיכוב הביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.