רע"א 6649/15 אלמגור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתויפת בע"מ נ. המועצה ה

1.

המבקש, אלמגור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן:

המבקש ), מצוי בתחומיה של המועצה האזורית עמק הירדן, היא המשיבה 1 לפנינו (להלן:

המשיבה 1 ). המשיבה 1 התקשרה בהסכם עם המשיבה 2, חברת אבן עמי הנדסה אזרחית בע"מ (להלן: המשיבה 2 ), שלפיו המשיבה 2 תבצע עבודות קבלניות לפינוי סלעים המצויים בתחומי המבקש, ובתמורה תזכה לשמור את הסלעים שיפונו לצרכיה שלה (להלן: ההסכם ). יצוין כי פינוי הסלעים בוצע כחלק ממהלך נרחב לטיפול בטפיל הגורם לנגעי עור בבני אדם ומופץ בין היתר על ידי שפני סלע הגדלים בין סלעים מהסוג שפינויים נדרש במסגרת המכרז. עם סיום שלב פינוי הסלעים החלה המשיבה 2 לבצע עבודות לגריסת הסלעים בתחומי המבקש (להלן: עבודות

הגריסה ). על פי נספח להסכם, הוארך מועד ביצוען של העבודות והן צפויות להסתיים ביום 31.12.2015.

2.

לטענת המבקש שלא היה צד להסכם, הסכמתו לביצוע עבודות בתחומו התייחסה אך לעבודת פינוי הסלעים ולא לעבודות הגריסה. המבקש מתנגד בתוקף להמשך ביצוע עבודות הגריסה עקב המטרדים הניכרים הנגרמים בגינן, ובמיוחד מפגעי אבק. בהמשך לכך הגיש לבית משפט השלום בנצרת תביעה לסילוק ידה של המשיבה 2 מתחומו, למתן צו מניעה קבוע ולתשלום דמי שימוש ראויים. בצד זאת הגיש המבקש בקשה במעמד צד אחד למתן צו מניעה זמני שיורה למשיבה 2 לחדול מביצוע עבודות הגריסה בתחומו ולסלק משטחו את המגרסות וכלי העבודה המשמשים לכך. ביום 1.9.2015 נעתר בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת ב' לרמן ) לבקשה והורה על מתן צו ארעי שלפיו תופסקנה העבודות. לאחר מכן, ביום 8.9.2015 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים שבסופו דחה בית המשפט (כב' השופטת ע' גולומב ) את הבקשה למתן צו מניעה זמני. נקבע כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה להוכחת תביעת המבקש הגם שקיים בהן קושי מסוים (עקב השתלשלות עובדתית שקדמה להגשת התביעה ושאינה צריכה לענייננו), אך מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב 1. זאת משום שעצירת עבודות הגריסה תסב לו נזקים כלכליים ממשיים, בעוד שהמבקש לא ביסס די הצורך את טענתו בדבר קיומם של מטרדים. כמו כן, נקבע כי הבקשה לצו מניעה זמני הוגשה בשיהוי משחלפו למעלה מחודשיים מאז שנודע למבקש על כוונת המשיבה 2 לבצע את עבודות הגריסה בתחומו ועד להגשת התביעה; וכי הבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד נגועה בחוסר תום לב נוכח חלקיות המידע העובדתי שנכלל בה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא (בפועל) ד"ר א' אברהם ) דחה את הבקשה מנימוקיו של בית משפט השלום לדחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני; וציין גם כי ראה לתת משקל לעובדה שעבודות הגריסה הן חלק ממיזם בעל חשיבות להגנה על בריאות תושבי האזור.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש חזר על טענותיו העקרוניות שלפיהן ההסכם נוגע אך לביצוע עבודות פינוי הסלעים; כי מעולם לא נתן את הסכמתו לביצוע עבודות הגריסה בתחומו; כי הוא מתנגד להמשך ביצוען בשל הנזק הסביבתי שבצדן; וכי גם אם ידע או הסכים לביצוען של עבודות גריסה בתחומו, הרי שהיה זה רק בקשר לעבודות מצומצמות בהיקפן שנועדו להשלמת הטיפול במיגור הטפיל, ולא לעבודות גריסה נרחבות שנועדו להשאת רווחיה של המשיבה 2. עוד נטען כי שגו הערכאות הקודמות שקבעו כי עצירת העבודות צפויה להסב נזק כלכלי למשיבה 2 לאחר שקיבלה את התמורה המגיעה לה לפי ההסכם – היא הסלעים עצמם; ובקביעתן כי נפל שיהוי במועד הגשת הבקשה למתן צו מניעה זמני.

4.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערער על החלטת הערכאה הדיונית בעניין סעדים זמניים תינתן במשורה, כגון באותם מקרים שבהם דחיית הבקשה עלולה לגרום לצדדים נזק בלתי הפיך או להשפיע באורח מהותי על זכויותיהם (רע"א 1599/15 קחטן נ' לוי , פסקה 5 (4.5.2015)). הדברים אמורים ביתר שאת שעה שמדובר בבקשת רשות לערער על החלטה כאמור ב"גלגול שלישי" (רע"א 299/13 אס אב בניין יזמות השקעות ופיתוח בע"מ נ' אברהם אלמליח , פסקה 6 (12.2.2013); רע"א 1190/11 פלגי מוצקין בע"מ נ' גלי גיל מרכז ספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ , פסקה 5 (18.5.2011)). לא שוכנעתי כי המקרה דנן בא בקהלם של מקרים אלה. עיקר טענות המבקש נוגעות למחלוקת בינו לבין המשיבות אשר דינן להתברר בהליך העיקרי המתנהל בבית משפט השלום. זאת ועוד, בית משפט השלום ראה לדחות את בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני בהחלטה מפורטת שאומצה, על נימוקיה, בידי בית המשפט קמא, שלא מצאתי להתערב בה. למותר לציין כי בכך אין כדי להביע עמדה לגופם של דברים.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.