פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
685/16
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
1.
צ.ה.הירש שיווק (1993) בע"מ
2. עזבון המנוח יצחק הירש ז"ל
3. רבקה הירש
4. צבי בנימין הירש
5. אילנה הירש
נ ג ד
המשיב:
בנק לאומי לישראל בע"מ
בקשה לסילוק על הסף
החלטה
המשיב טוען כי דין ההליך שבכותרת – סילוק על-הסף.
מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כערכאת ערעור על פסק-דין של בית משפט השלום בחיפה. פסק-הדין של בית משפט השלום הכריע בשתי תביעות שהדיון בהן אוחד: האחת, תביעתו של המשיב-הבנק (ת"א 10132/02), והאחרת, תביעתם של המבקשים (ת"א 2215/08). בלי להרחיב אציין, כי בפסק-הדין של בית משפט השלום נזכר נושא "הייצוג המפוצל" של המבקשים (קרי: עורכי דין שונים המייצגים בתביעות השונות). בבית המשפט המחוזי נדונו גם-כן שני ערעורים: האחד, ערעורו של המשיב-הבנק (ע"א 58798-06-15), והאחר, ערעורים של המבקשים (ע"א 4873-07-15). בכותרת פסק-הדין נכתב כי המבקשים מיוצגים "ע"י ב"כ עוה"ד י. סלומון (מייצג בתיק 58798-06-15) ועו"ד ט. שחר (מייצג בתיק 8473-07-15)" . הדיון בשני הערעורים אוחד (ראו סעיף 1 לפסק-הדין). בסופו של יום, החליט בית המשפט המחוזי לדחות את ערעור המבקשים (ע"א 4873-07-15) ולקבל את ערעורו של המשיב-הבנק (58798-06-15).
על פסק-הדין של בית המשפט המחוזי, כך מתברר, הוגשו שני הליכי בקשת רשות ערעור: האחד, רע"א 347/16 (הוגש באמצעות עו"ד סלומון), והאחר, רע"א 685/16 (הוגש באמצעות עו"ד שחר). במסגרת ההליך דנן (רע"א 685/16) הגישו המבקשים בקשה לראות בעירבון שהופקד בהליך הנוסף (רע"א 347/16) – עירבון מספק לשני ההליכים. בבקשה צוין בין היתר כי "ביום 14.12.2015 ניתן [על-ידי בית המשפט המחוזי – ג' ש'] פסק דין מאוחד
בשני הערעורים, לאחר דיון מאוחד
בפני הרכב... וניתן פסק-דין מאוחד , המתייחס לשני התיקים גם יחד"; כי המבקשים "נאלצו... להגיש במפוצל שתי בקשות רשות ערעור לבית משפט נכבד זה על אותה פרשה שנדונה יחד בשתי ערכאות קודמות..."; וכי "... שני התיקים העומדים לפתחו של בית המשפט העליון באותה פרשה ובין אותם צדדים, הם למעשה אחד...".
על רקע זה בא המשיב וטען, כי בעל-דין אינו רשאי להגיש שתי בקשות רשות ערעור על פסק-דין אחד. עוד טען, כי בקשת רשות הערעור הנוכחית הוגשה באיחור. המבקשים הגיבו לטענות אלה, ולשיטתם – ההליך הוגש במועד, וכדין.
לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש מקום למחוק את ההליך שבכותרת, ובמקביל לאפשר למבקשים להגיש בקשה לתיקון בקשת רשות הערעור המקבילה.
כאמור, הדיון בשני הערעורים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי אוחד. הדבר צוין בשורה הראשונה של פסק-הדין: "לפנינו שני ערעורים שהדיון בהם אוחד". ואכן, בית המשפט המחוזי נתן פסק-דין אחד, המתייחס לשני הערעורים. די בכך כדי להביא לכלל מסקנה, כי היה על המבקשים לכלול את כל השגותיהם בגדרי בקשת רשות ערעור אחת, ולא לפצל את הטענות לשני הליכים נפרדים (כמובן, אין לגזור גזירה שווה מההליך בבית המשפט קמא, שם הוגשו שני ערעורים על-ידי בעלי-דין שונים). עוד יודגש, כי עצם העובדה שהמבקשים היו מיוצגים על-ידי עורכי-דין שונים, אינה פותחת פתח דיוני להגשת שני הליכים נפרדים של בקשת רשות ערעור על-ידי אותם בעלי-דין.
כאן המקום להזכיר, כי המבקשים עצמם עתרו לראות בעירבון שהפקידו ברע"א 347/16 כחל גם בגדרי רע"א 685/16. זאת ועוד, המבקשים, כך עולה מבקשתם, ראו את עצמם אנוסים לפצל באופן מלאכותי-טכני את השגותיהם לשני הליכים של בקשת רשות ערעור (וראו הציטוטים מן הבקשה, שהובאו לעיל). אולם, איני סבור כי פיצול כזה הוא מתחייב, אדרבא, לשיטתי אין לו מקום.
לאור האמור, ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות כפי שעולות מן החומר שבתיק ומטענות הצדדים (לרבות נושא הייצוג המפוצל, הטענות לעניין מועד המצאת פסק-הדין והעובדה שקיים הליך תלוי ועומד מטעם המבקשים על פסק-הדין דלמטה), באתי לכלל מסקנה כי התוצאה הראויה היא מחיקת הליך זה (רע"א 685/16), תוך מתן אפשרות למבקשים להגיש – תוך 5 ימים – בקשה לתיקון בקשת רשות הערעור הנוספת (רע"א 347/16), על דרך של הוספת טענות כנגד פסק-הדין של בית המשפט המחוזי.
אשר על כן, אני מורה על מחיקת בקשת רשות הערעור. בשלב זה אין צו להוצאות.
המזכירות תדאג להכניס עותק של החלטתי-זו לתיק השופט ברע"א 347/16 .
ניתנה היום, כ"א
באדר ב התשע"ו (31.3.2016).
גיא
שני, שופט
ר
ש ם