רע"א 6885/08 ליאוניד קרביץ נ. מלכה לוי

לפניי בקשה להפחתת סיכום העירבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסוב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בו נמחק ערעור שהגיש המבקש על פסק דין של בית משפט השלום, בשל איחור בהגשתו. בבקשה לרשות ערעור נטען כי בהודעת הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי חלה טעות סופר בציון המועד בו הומצא פסק הדין של בית משפט השלום לידי המבקש. משהתברר המועד הנכון בו הומצא פסק הדין, הרי שכלל לא חל איחור בהגשת הערעור. בבקשה לפניי מבקש המבקש לפטור אותו מהפקדת ערבון, ולחלופין להתייחס לערובה שהופקדה במסגרת הערעור בבית המשפט המחוזי, בסך 7,000 ₪, כהפקדה לצורך הליך זה. בשולי הבקשה מציין המבקש כי הינו נכה והכנסתו היא מגמלה של המוסד לביטוח לאומי. המשיב מתנגד לבקשה ומציין בתגובתו כי לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשה לחילוט הערבון, וזאת בעקבות אי תשלום ההוצאות בהן חויב המבקש בבית משפט השלום.

2.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להיעתר לבקשה. ככל שהבקשה מבוססת על סברת המבקש כי לבקשה לרשות ערעור סיכויים טובים להתקבל, אין בכך כדי לפטור את המבקש מהפקדת ערבון. כידוע, על פי כללי הדיון, עם הגשת בקשה לרשות ערעור על יוזם ההליך להפקיד ערבון או ליתן ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב בבקשה ובערעור (תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). דרישה זו אינה מצטמצמת להליכי סרק. גם כאשר ההליך מעורר שאלה ממשית הראויה להתברר, גם אז יש להגן על זכותו של בעל הדין שכנגד כי יעמוד לרשותו מקור זמין וודאי לממש את גביית ההוצאות שיפסקו לטובתו, ככל שיפסקו. כדי לזכות בפטור מהפקדת ערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא יתקשה בגביית הוצאותיו, נדרש מבקש הפטור לעמוד בשני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית להפקיד ערבון וקיומם של סיכויים טובים להליך. המבקש לא עמד בתנאי הראשון הנדרש. לעניין זה לא ניתן להסתפק באמירה לאקונית, שאינה מגובה בתצהיר ובתיעוד מינימלי, כי המבקש הינו נכה וכי הוא משתכר מגמלה של המוסד לביטוח לאומי. בבקשה לא צוין טיב הגמלה וסכומה, לא ניתן פירוט אודות רכושו של המבקש והכנסותיו, ולא נאמר דבר לגבי יכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי הערבון. במצב דברים זה לא ניתן לפטור את המבקש מהפקדת ערבון, אף מבלי להידרש לתנאי השני בדבר סיכויי ההליך.

3.

אשר לבקשה החלופית להסתפק בערובה שהופקדה בבית המשפט המחוזי חלף הפקדת ערבון, לא ניתן להיעתר גם לה. תכליתו של הערבון המופקד בבית משפט זה הינה, כאמור, לשמש מקור זמין למימוש גבייה של הוצאות שנפסקות לטובת המשיב בערכאה דנן. הכספים שהופקדו בבית המשפט המחוזי, תכליתם שונה. הם נועדו לשמש בטוחה לגביית הוצאות שייפסקו בבית המשפט המחוזי. אשר על כן, לא ניתן לחלט ערבון שהופקד בבית המשפט המחוזי בגין חיוב בהוצאות בבית משפט זה. יובהר כי אין באמור כדי למנוע מן המבקש לעשות שימוש בכספים המופקדים בבית המשפט המחוזי, ככל שהוא זכאי להשבתם לידיו. דומה, כי באפשרותו לבקש מן הגזברות להעביר את הכספים כך שישמשו לצורך ערבון בבית המשפט העליון, ובלבד שאלה לא חולטו על ידי המשיב.

סיכומו של דבר, לא מצאתי יסוד לפטור את המבקש מהפקדת ערבון. יחד עם זאת, בשים לב להיקפו הצר של ההליך, הנסוב כולו על מועד הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי, יופחת סכום הערבון לסך של 10,000 ₪. הערבון יופקד תוך 15 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא הודעה נוספת.