רע"א 6885/99 ams technial s..ystems נ. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

השופט י' טירקל:

1.בין המבקשת לבין המשיבה נכרת חוזה לפיתוחו, הפקתו והתקנתו של מערך תוכנה לניהול חיוב לגבייה ( billing ), שהוא מערכת ממוחשבת לחיובי חשבונות הלקוחות. ביום 29.8.99 ביטלה בזק את החוזה בנימוק שהמבקשת הפרה אותו הפרה יסודית. המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה לאכוף את החוזה ובגידרה ביקשה צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה "להתקשר עם צד שלישי כלשהו בהסכם כלשהו" לצורך ביצוע הפרוייקט, או פרוייקט הדומה לו. בית המשפט המחוזי נתן, במעמד המבקשת בלבד, צו מניעה ארעי כבקשתה. בהחלטתו מיום 11.10.99, אחרי דיון במעמד באי כוח שתי בעלות הדין, ביטל בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא ד"ר י' צמח) את צו המניעה הארעי ודחה את הבקשה לצו מניעה זמני.

המבקשת ביקשה להרשות לה לערער על ההחלטה. המשיבה השיבה על הבקשה. המבקשת חזרה והשיבה על התשובה.

2.בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לצו מניעה זמני על פי ארבעה טעמים:

א.סיכויי תביעתה של המבקשת לא הוכחו אפילו לכאורה, משום שהחומר אינו מלמד דווקא (או בהכרח) כי המשיבה אשמה בהפרת החוזה.

ב.מדובר בחוזה מורכב, מסובך, ממושך ורב שלבי לאספקת תוכנה והתאמתה לסביבת עבודתה של המשיבה. תקופת הפרוייקט, כפי שהוערכה, היא ממושכת ומחייבת עבודה קרובה משותפת בין הצוותים של בעלות הדין. זהו, אפוא, חוזה שאכיפתו דורשת מידה בלתי סבירה של פיקוח מצד בית המשפט.

ג.לפי סעיף 30 לחוזה זכאית המשיבה להביא את החוזה לסיומו, גם ללא הפרה. לפיכך אפילו יצווה בית המשפט לאכוף את החוזה יהיה בכוחה של המבקשת לבטלו שלא מחמת הפרתו.

ד.מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה: נזקי המבקשת ניתנים לפיצוי בכסף, לעומת זאת, אם יינתן צו מניעה זמני עלולה המשיבה לאבד את צוות העובדים המקצועי שגיבשה במשך השנים לצורך הפרוייקט והידע והניסיון שצברו עלולים לרדת לטמיון. כתוצאה מכך תיפגע הערכותה של המשיבה וייפגע, ממילא, כושר התחרות שלה.

3.עיינו במסמכים הרבים שהוגשו לעיוננו וכן שמענו בקשב רב את טענותיהם של באי כוח בעלות הדין ולא מצאנו מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

כמו בית המשפט המחוזי סבורים גם אנו כי ההכרעה בשאלה אם הופר החוזה ומי מבעלות הדין אשמה בכך - שבה כרוכה השאלה הנכבדה אם ביטלה המשיבה את החוזה כדין - אינה ניתנת להכרעה בשלב זה. יתר על כן, מבלי להכריע בענין, מוכנים אנו להניח לצורך החלטה זאת כי בידי המבקשת סיכוי להצליח בתביעתה. אף על פי כן נראה לנו שאין בכך כדי להושיעה.

לדעתנו נוטה מאזן הנוחות בבירור לטובתה של המשיבה. לא שוכנענו כי נזקיה של המבקשת - לרבות הנזק החמור הצפוי למוניטין שלה, כטענת בא כוחה - אינם ניתנים לפיצוי בכסף. מאידך גיסא, יש יסוד איתן לחשש כי אם יינתן צו המניעה הזמני כבקשת המבקשת תיפגע מאוד הערכותה של המשיבה לקראת ביצוע הפרוייקט וממילא תיפגע מאוד גם יכולתה להתחרות בשוק החופשי של התקשורת.

4.בשולי הדברים שתי הערות: האחת - לעניין מדיניות אי ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות כגון דא; השנייה - לעיצומו של עניין.

לעניין הראשון ייאמר כי הלכה פסוקה היא שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בכל הנוגע למתן סעד זמני, למעט מקרים חריגים (ראו, בין היתר, רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ ואח', (טרם פורסם); רע"א 56/99 רותם שני יזמות והשקעות בע"מ נ' עפרה נלה מיוזם , (טרם פורסם); רע"א 3753/99 רשת הריבוע הכחול (היפר היפר) בע"מ נ' סופר פארם (ישראל) בע"מ , (טרם פורסם); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (בעריכת ד"ר ש' לוין, מהדורה שביעית) בעמ' 620 והאסמכתאות שם) המקרה הנדון איננו חריג כזה. אשר לעניין השני נוסיף כי מתקשים אנו לראות כיצד יוכלו בעלות הדין לחיות בצוותא חדא ובכפיפה אחת של קיום הוראות החוזה, אם ייאכף עליהן לעשות כן.

5.לפיכך אנו דוחים את הבקשה.

המבקשת תישא בשכר טירחת עורך הדין של המשיבה בסך 50,000 ש"ח.