רע"א 6905/11 פסי גולדנברג בפשט''ר נ. זהבה רובנר

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה. אומר בפתח הדברים כי אני רואה בבקשה זו גם בקשה לפטור מהפקדת עירבון – זאת חרף העובדה שהמבקשים לא התייחסו לעניין העירבון גם בתצהיר המשלים, למרות האמור בהחלטתי מיום 4.10.2011.

בקשת הפטור הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט ש' מנהיים) מיום 11.8.2011, שלא לבטל פסק-דין שניתן ביום 26.12.2010 כנגד המבקשים (הנתבעים), לאחר שלא התייצבו לשני דיוני הוכחות. בבקשה הפטור הועלו טענות לעניין מצבו הרפואי של המבקש 1, ואלה נתמכו במסמכים שהמבקש ביקש כי יוותרו "בחיסיון". בהחלטתי מיום 4.10.2011 הבהרתי כי על המבקשים לצרף לתצהיר המשלים תיעוד מלא, ולתמוך את הבקשה בתשתית ראייתית שאינם מבקשים למנוע את גילויה בפני הצד שכנגד. המבקשים אכן הגישו תצהיר משלים, והמשיבים מצדם הגישו תגובה שבה הם מתנגדים למתן הפטור המבוקש.

תנאי למתן פטור מתשלום אגרה הוא הוכחת חוסר יכולת כלכלית וכן הליך המגלה עילה. בבקשה לפטור מעירבון יש להראות גם שסיכויי ההליך גבוהים. בענייננו, המבקש 1 הוכרז פושט רגל ביום 2.2.2011. עובדה זו מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית לשלם אגרה, לפי תקנה 14(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. המבקש טוען כי המבקשת 2 – חברה בבעלותו – אינה פעילה ומצויה באחריותו של המנהל המיוחד שמונה בהליך פשיטת הרגל. בנסיבות העניין, ומשלא ראיתי לקבוע כי ההליך אינו מגלה עילה על פני הדברים, החלטתי לפטור את המבקשים מתשלום אגרה.

אשר לעירבון – אין מקום למתן פטור מלא מהפקדתו. לעניין זה אציין כי המשיבים טוענים בצדק שהמבקשים לא הציגו אסמכתאות מלאות לתמיכה בטענה לגבי חוסר יכולת כלכלית להעמיד עירבון, ואף לא מילאו חסרים שצוינו בהחלטתי מיום 21.7.2010, בע"א 4389/10, שם נדחתה בקשתם לפטור מעירבון (בסופו של דבר העירבון אכן הופקד). ראוי לחזור ולהזכיר, כי בבקשה לפטור מהפקדת עירבון יש להוכיח לא רק מצוקה כלכלית אישית, אלא גם חוסר אפשרות לגייס סכום-כסף מהסביבה הקרובה. עמד על כך לאחרונה כבוד השופט ג'ובראן, בציינו כי מבקש הפטור:

[נדרש] להוכיח כי לא רק הוא עצמו, לרבות בת זוגו והוריו אם הוא סמוך על שולחנם (ראו תקנה 14 (א) לתקנות האגרות), נעדר יכולת כלכלית, אלא שאף לא עלה בידו להסתייע בסביבתו הקרובה על מנת לגייס את הסכום להפקדה. תכלית המבחן היא להרחיב את הנטל המוטל על יוזם ההליך להבטחת האינטרס של הצד שכנגד, אשר שלא מיוזמתו, נאלץ לשאת בהוצאות של הליך משפטי נוסף. אין מדובר במבחן נוקשה, אלא בכלי נוסף העומד לרשות הרשם בבואו לאזן בין השיקולים המתחרים במסגרת בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון: זכותו של מבקש הפטור שלא תיחסם דרכו רק משום שהוא דל באמצעים אל מול ההפסד שעלול להיגרם לצד השני, אם לא יהיה לו ממה לגבות את הוצאותיו (בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (טרם פורסם, 3.10.2011)).

המבקש אמנם טוען כי אין ביכולתו להיעזר בקרוביו לצורך מימון העירבון (צוין כי הם מסייעים לו בצרכים אחרים), אולם טענה זו לא נתמכה בפירוט הולם לגבי המצב הכלכלי של המעגל המשפחתי הקרוב, ובעיקר – אין בצדה תיעוד כלשהו:

הלכה פסוקה היא כי הפנייה לקופת בית המשפט תיעשה כמוצא אחרון ורק לאחר ששוכנע בית המשפט כי מוצו ניסיונותיו הכנים של מבקש הפטור לגייס את סכום העירבון מהמעגל הקרוב אליו... לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו (בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)).

עוד אציין, הגם שאיני רואה לקבוע מסמרות לעניין סיכויי ההליך, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי היא החלטה מנומקת ומפורטת, ומעמידה משֹוכה לא פשוטה אל-מול המבקשים. בנסיבות העניין ובשים לב לאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, ברור כי אם ההליך שבכותרת יידחה והמבקשים יחויבו בהוצאות, עלולים המשיבים לעמוד מול שוקת שבורה מבחינת יכולת הגבייה.

לאור האמור, החלטתי כאמור לפטור את המבקשים מתשלום אגרה, אך לחייבם בהפקדת עירבון בסכום מתון של 5,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.