פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6942/13
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
נרמין שאמי
נ ג ד
המשיבים:
1. רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל
2. האפוטרופוס לנכסי נפקדים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי
בחיפה בת"א 56321-01-12 מיום
3.9.2013 שניתנה על ידי השופט ע' גרשון
בשם המבקשת:
עו"ד אמיר בירמן
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ע' גרשון ) בת"א 56321-01-12 מיום 3.9.2013 במסגרתה נתקבלה בקשת המשיבים לחייב את המבקשת בהמצאת מסמכים מקוריים להוכחת התובענה שהוגשה על-ידה לפיצויים מוגדלים על-פי חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-1953.
2.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ונתתי דעתי על נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתגובת המשיבים. מבלי שאדרש לפנַי ולפנים לכל נימוקיה של הבקשה לגוף העניין. אציין כי על פני הדברים החלטת בית המשפט המחוזי גופה פתוחה לעיון מחדש, ככל שתהא למבקשת עילה לשם כך.
בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו לקבל את בקשת המשיבים באומרו כך: "אשר על כן אתן את החלטתי על פי החומר המצוי בפני ... סבורני כי הדין עם הנתבעים [המשיבים – נ' ס']... בתגובת התובעת [המבקשת – נ' ס'] לבקשה 12 לא נטען וממילא גם לא הובהר כי המסמכים המקוריים אינם מצויים בידיה " (ראו פסקה 5 בעמוד 3; ההדגשות הוספו – נ' ס'). אכן, למקרא תגובתה של המבקשת מיום 12.5.2013 בבית המשפט המחוזי, שצורפה כנספח ח' לבקשת הרשות לערער, עולה כי כלל לא נזכרת בה הטענה שהועלתה בנימוקי הבקשה שלפנַי, לפיה המסמכים המקוריים אינם מצויים תחת ידיה. פתוחה הייתה הדרך לפני המבקשת לפנות בהליך המתאים לבית המשפט המחוזי, בהתייחס לטענה שעל אודותיה פירטה לראשונה כאן: "המבקשת תטען, כי המסמכים... אינם בשליטתה ו/או בחזקתה..." ( ראו סעיף 8 לבקשת הרשות לערער). אלא מאי? משלא עשתה כן המבקשת וחלף זאת השיגה על החלטת בית המשפט המחוזי בדרך של בקשת רשות ערעור, אין לה להלין אלא על עצמה. אין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לדון בטענות שלא הובאו לפני הערכאה הדיונית.
3.
אציין עם זאת, כי לא נשללת האפשרות של המבקשת לערער על ההחלטה נושא הבקשה שלפנַי במסגרת ערעור כולל על פסק הדין בסיום הדיון , וכפי שאמרתי לאחרונה – "ככלל, זמנו של ערעור הוא לאחר תום המשפט, ולא במהלכו, ואז ניתן לכלול בו גם השגות על החלטות הביניים. ערעור על החלטות ביניים במהלך המשפט, הוא בגדר חריג. לשם כך נדרשת רשות, על מנת למנוע סִרבול, פיצול והארכת הדיונים שלא לצורך... לעיתים, מתייתר הצורך לדון בסופו של דבר בעניין שמלכתחילה נחזה כחשוב, כשבדיעבד אין עוד חפץ בו" (ראו פסקה 4 להחלטה ברע"א 4713/13 אי די בי חברה לאחזקות בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ (22.7.2013)).
4.
לפיכך, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ז' בכסלו תשע"ד (10 בנובמבר 2013).
ש ו פ ט