רע"א 696/22פלטינום קפיטל 51 בע"מ נ. מירבו פרוייקטים בע"מ

1.

ביום 10.10.2019 הורה בית משפט השלום על פירוק שיתוף במקרקעין בגבעתיים (להלן: המקרקעין ) על דרך מכירתם. לאור החלטתו של בית המשפט פרסם המשיב 2, הוא כונס הנכסים של המקרקעין (להלן: כונס הנכסים או הכונס ) הזמנה להציע הצעות לרכישות המקרקעין במסגרתה הודיע כי בכוונתו לערוך התמחרות בין המציעים (להלן: ההזמנה ). תחילה נקבע כי המועד האחרון להגשת הצעות הוא יום 29.12.2020, ואולם מועד זה הוארך בהחלטת הכונס עד ליום 28.1.2021 (להלן: ההודעה ). בחלוף המועד האמור הוגשו 5 הצעות, ביניהן הצעתה של מירבו פרויקטים בע"מ – היא המשיבה 1 (להלן: המשיבה ). על יסוד ההצעות, ובהסתמך על חוות דעת שמאית שנערכה לעניין שווי הנכס, קבע כונס הנכסים כי רף המינימום להשתתפות בהליך ההתמחרות יעמוד על 16,500,000 ש"ח, כאשר ניתנה ארכה למציעים להגשת הצעות מתוקנות עד ליום 4.2.2021. המשיבה הגישה הצעה מתוקנת בהתאם למועד האמור. ביום 16.2.2021 הגישה המבקשת הצעה ראשונה במסגרת ההליך ששוויה עמד על רף המינימום. כונס הנכסים קבע כי יקבל את הצעתה של המבקשת "על תנאי", קרי בכפוף לכך שלא תועלה התנגדות על ידי המציעים האחרים, כאשר הוסיף שככל שתועלה התנגדות הדבר יובא להכרעת בית משפט. יום לאחר מכן, התקיימה ישיבת התמחרות לרכישת זכויות המקרקעין (להלן: ישיבת ההתמחרות ), בה נכחו המשיבה, המבקשת ומציע נוסף, ובמהלכה עדכנו הנוכחים את הצעותיהם. בסופו של דבר, הצעתה של המשיבה עמדה על

18,000,000 ש"ח והצעתה של המבקשת עמדה על 18,150,000 ש"ח. המשיבה הודיעה על התנגדותה להשתתפותה של המבקשת בהליך. ביום 24.2.2021 הגיש כונס הנכסים בקשה לאישור מכר המקרקעין למבקשת לבית משפט השלום.

2.

ביום 17.3.2021 דחה בית משפט השלום בבת ים (כב' השופט י' נמרודי ) את בקשת כונס הנכסים לאישור המכר למבקשת. בית המשפט ציין כי אמנם השגת התמורה המירבית בגין הנכס הוא שיקול מרכזי בבחינת בקשה לאישור מכר מקרקעין, ואולם במקרה דנן נוכח הפער הזניח בין הצעת המבקשת לבין הצעת המשיבה, שיקול זה אינו מטה את הכף לטובת אישור הצעת המכר. בית המשפט קבע כי הצעתה של המבקשת הוגשה באיחור משמעותי, תוך הפרת עיקרון השוויון ותוך פגיעה בתחרות בין המציעים, שכן הצעתה הוגשה לאחר חשיפת ההצעות של המציעים האחרים ולאחר שנקבע רף המינימום להשתתפות. בנוסף, בית המשפט ציין כי לא שוכנע שהמבקשת הגישה את הצעתה באיחור מטעמים כנים, וכי בנסיבות העניין מתעורר חשש "שההגשה באיחור נעוצה בתכסיסנות" (סעיף 8 לפסק הדין). בית המשפט מצא כי אמנם במסמך ההזמנה שמר כונס הנכסים על הזכות לקבל הצעות באיחור לפי שיקול דעתו, ואולם באותו המסמך נקבע כי תנאי לכך הוא מתן הודעה בכתב ליתר המציעים. מכיוון שכונס הנכסים לא הודיע ליתר המשתתפים על הצעת המבקשת עד לישיבת ההתמחרות, קבע בית המשפט כי לא ניתנה להם הזדמנות להיערך לכך, לרבות ההזדמנות לפנות לבית המשפט אשר מפקח על הליך מכירת הנכס. עוד ציין בית המשפט כי נוכח הגדרתה של הצעתה של המבקשת כהצעה "על תנאי" לא פיתחה המבקשת ציפייה סבירה לאישור הצעתה על ידי בית המשפט. לבסוף קבע בית המשפט כי המשיבה היא הזוכה בהליך ההתמחרות.

3.

המבקשת ערערה על החלטה זו וביום 16.1.2022 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא י' שבח והשופטים י' אטדגי ו ש' יעקובוביץ ) את הערעור. בית המשפט קבע כי בשים לב למכלול

נסיבות המקרה יש לפסול

את הצעתה של המבקשת, מאותם הטעמים שפורטו בהחלטת בית משפט השלום. בית המשפט דחה את טענתה של המבקשת שלפיה הצעה מאוחרת תיפסל רק כאשר הוגשה לאחר הליך ההתמחרות, וקבע כי ההקפדה על כללי המכר כפי שנקבעו על ידי בעל התפקיד, לרבות עמידה במועדים שקבע, היא הכרחית לשם קיום הליך תקין. בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה החלטתו של כונס הנכסים לקבל את הצעתה של המבקשת לא עמדה בתנאים שנקבעו במסמכי ההזמנה, וכי הפער בין ההצעות אינו מצדיק להעדיף את הצעת המבקשת במכלול השיקולים, בין היתר בהתחשב בשיקולי אמון הציבור בהליך המכר, עיקרון השוויון, תום הלב וההגינות.

4.

כשבועיים לאחר מתן פסק הדין, הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי ולצדה בקשה לעיכוב ביצוע. למחרת הגשת הבקשה הגישה גם בקשה למתן החלטה. בגדרה של בקשת הרשות לערער טוענת המבקשת כי הן בית משפט השלום, הן בית המשפט המחוזי שגו בהתערבותם בשיקול דעתו של כונס הנכסים בנסיבות המקרה. לטענת המבקשת, לא נפל כל פגם באישור הצעתה בהתחשב בכך שבמסמכי ההזמנה שמר כונס הנכסים על הזכות לקבל הצעות באיחור וכי לא נפגע השוויון בין המציעים בהתחשב בכך שהצעתה הוגשה טרם השלמת הליך ההתמחרות. בנוסף, לטענתה, התערבות בית המשפט במקרה דנן סותרת את ההלכות שנקבעו בבית משפט זה אשר קבעו כי בשלב ההתמחרות יש לתת משקל מכריע לשיקולי השאת הרווח. לשיטת המבקשת, סוגיה זו מעוררת השלכות רוחב המצדיקות מתן רשות לערער, שכן התערבות בית המשפט בשיקול דעתו של כונס הנכסים עלולה להרתיע מציעים פוטנציאליים מלקחת חלק בהליכי מכר, דבר שיפגע בתחרות ובאפשרות להשיג תמורה גבוהה. לבסוף מציינת המבקשת כי היא מסכימה להעמיד את הצעתה על סכום של 19,000,000 ש"ח.

5.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, כאשר מתעוררת שאלה משפטית שחשיבותה הציבורית חורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת או כאשר יגרם למבקש עיוות דין חמור ( רע"א 1502/20

שאול נ' ברזלי ,

פסקה 6 (14.4.2020); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982 )). לא מצאתי כי הבקשה דנן באה בגדרי המקרים האמורים. בעיקרם של דברים, טענות המבקשת מכוונות לכך שטרם השלמת הליך ההתמחרות, יש להעדיף את שיקול השאת התמורה על פני שיקולים אחרים. טענה זו נבחנה ונדחתה על ידי בית המשפט המחוזי שמצא כי במקרה דנן, בהתחשב בכך שהפער בין הצעת המבקשת לבין הצעת המשיבה הוא זניח, אין בשיקול זה כדי להטות את הכף לעבר אישור הצעתה של המבקשת. טענות המבקשת אפוא הן "ערעוריות" באופיין ואינן מצדיקות מתן רשות לערער (רע"א 4994/20 אורקי בנייה שירותים והשקעות בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברחוב פייר קניג 7 א' בנתניה , פסקה 3 (15.10.2020); 6650/19 ש.א.מ מצנני מדבר בע"מ (בפירוק) נ' מזרחי , פסקה 6 (1.3.2020)) . בנוסף, גם קביעתו של בית המשפט כי נפל פגם בהצעתה של המבקשת נטועה בדל"ת אמות המקרה, ולפיכך אינה מעוררת עילה להתערבות ב"גלגול שלישי" . (רע"א 7166/21 בן דוד נ' אפרצב , פסקה 5 (18.1.2022)).

הבקשה נדחית אפוא ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.